על הסתגלות ורגשות

המערכת הלא מודעת שלנו, היא מערכת רבת עוצמה, שאחראית על תפקודים נרחבים ומהותיים שלנו. מערכת רבת חשיבות זו, מנתבת אותנו באמצעות רגשותינו ליישם את הזיכרון הלא מודע המוטמע בנו, כדרכי הישרדות לא מודעות. רגשותינו אינם מנתבים אותנו בהכרח להצליח ולהיות מאושרים, אלא לפעול על-פי הזיכרון הרגשי (שאיננו מודעים אליו), ללא שיקולי כדאיות.

למערכת הרגשית יכולות ניתוביות רבות עוצמה. לא נוכל לנהוג בניגוד לרגשותינו, אך נוכל לשנות את הזיכרון הרגשי הלא מודע ובכך לשנות את הניתוב הרגשי שלנו.

המערכת הרגשית עומדת מאחורי תפקודים נרחבים ומהותיים שלנו: האם למשל נוכל לנהל שיחה באמצעות המערכת המודעת? כשאנו יושבים בסיטואציה חברתית, לא נוכל לתפקד ביעילות אם ננסה לתפוס את כל המידע החברתי שזורם אלינו ולחשוב בו-זמנית על צורת הישיבה שלנו, טון קולנו, על כל מילה שאנו אומרים וכדומה. אם ננסה לעשות זאת, נשמע כמו רובוט לא יעיל ויקח לנו זמן ממושך לומר ולו משפט אחד. אנחנו מודעים לשיחות שלנו, אך אנו מנהלים אותן באמצעות המערכת הרגשית הלא מודעת ולא באמצעות המערכת המודעת.

תפקודים רבים ונרחבים מאוד מתבצעים באמצעות מערכת זאת: תפקודים מוטוריים (איננו יכולים לחשוב על כל תנועה שאנו עושים), תפקודים חברתיים, תפקודים מקצועיים ועוד. למעשה, כל תפקודינו "האוטומטיים" מתבצעים באמצעות מערכת זו. המערכת הרגשית גם עומדת מאחורי התפיסה שלנו ומאחורי השקפת עולמנו.
מכאן שלתפקוד הרגשי שלנו השפעה מרחיקת לכת על יכולתנו לתפקד, לקבל החלטות ולתפוס ביעילות מידע.

כאשר חל שינוי מהותי בחיינו, יש צורך לעדכן ולשנות את הזיכרון הרגשי הלא מודע שמוטמע בנו וכך לשנות את תפקודינו, את הדרך בה אנו תופסים מידע ואת הניתוב שלנו ובסיס קבלת ההחלטות שלנו.

כאשר מתעוררים בנו רגשות, מתרחשים שני תהליכים רבי עוצמה ורבי חשיבות: (נמחיש זאת באמצעות תהליך ההתאהבות).

• אנו מנותבים על-ידי רגשותינו לפעול בהתאם לזיכרון הרגשי הלא מודע שמוטמע בנו. בתהליך ההתאהבות, אנו מנותבים לזכות בליבו של האדם שתכונותיו מתאימות לעולמינו הרגשי הלא מודע. (לא בהכרח האדם המקסים או המוצלח ביותר);

• אנו מטמיעים זיכרון רגשי ומשנים את הזיכרון הרגשי הרלוונטי. לכן, כאשר פוחתים עוצמות הרגשות, חל שינוי אמיתי ועמוק בעולמם של בני-הזוג. תחושת השלמות הרגשית, סדרי העדיפויות וקבלת ההחלטות משתנים.

הסתגלות היא למעשה תהליך של הטמעה רגשית, שמאפשר לנו לשנות את הזיכרון הרגשי הלא מודע שלנו ובעקבות כך להתאים את הניתוב, התפקוד והדרך בה אנו תופסים מידע למצב החדש שנוצר.
כאשר חלה התאמה של הזיכרון הרגשי הלא מודע למצב החדש שנוצר, נפסק תהליך ההטמעה הרגשית, פוחתת עוצמת הרגשות והתפקוד שלנו מותאם למצב החדש.

לא תמיד ישנו תהליך הסתגלות. לעיתים אירועים טראומטיים במיוחד גורמים לשינוי עמוק בניתוב חייו של האדם. למשל: רופא שהשתתף במלחמה ובעקבותיה שינה את התמחותו המקצועית לתחום כירורגי, דוגמאות נוספות כאובות במיוחד: אדם שחווה אונס ושינה את נטייתו לחד-מינית, אישה שחוותה אונס והחלה לעסוק בזנות.

כדי להבין את התהליכים האלו, נדון במושג הרמוניה רגשית: כמו בעל-חיים שמתקיימים לעיתים בסביבות חיים קיצוניות ולא נוחות אליהן יכולותיהם מתאימות (למשל פינגווינים בקוטב), כך גם אנחנו מנותבים רגשית ליצור לעצמינו סביבת חיים המתאימה לעולמינו הרגשי הלא מודע, סביבה שאינה בהכרח מאושרת וטובה.

עיקר הזיכרון הרגשי נטמע בנו בתקופת הילדות ובמיוחד בתקופת הינקות. תוכן הזיכרון הרגשי שמוטמע בנו, מושפע מאוד מהקשר הרגשי העמוק עם הורינו. נציין שאיננו מודעים לכלל התהליכים הרגשיים, לתקשורת הרגשית הלא מודעת, ולמידע הלא מודע שאנו תופסים.

כאשר אנו חווים תהליך רב עוצמה במיוחד במהלך חיינו, אנו מטמיעים זיכרון רגשי רב עוצמה, ובמצבי קיצון כאלו יכול לחול שינוי בהרמוניה הרגשית ובניתוב הרגשי של האדם שיגרמו לשינוי עמוק בדרך חייו.