|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
בין שנאת חינם לארוחות חינם
|
אין שנאת חינם ממש כשם שאין ארוחות חינם. שום דבר כאן אינו בחינם. בעד הכל משלמים מחיר מלא. והמחיר הפעם הוא בעד הבחירה של המלך בנימין לעמוד בראש הבית השלישי, להזיק לציבור על-ידי סכסכנות ופלגנות בבחינת "הפרד ומשול", לחסל את אחריות המדינה לאזרחיה בבחינת "הפרט ומשול", ולסכל בכל דרך את סיום הסכסוך המדיני מול שכנינו בבחינת "הפְחֵד ומשול". "בבנין הארץ ננוחם" אך לא בבנימין הארץ תנוחם. ישמרנו מעונשו של זה
|
|
אפילו השנאה אינה בחינם [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
אנחנו בתוך ימי בין המצרים, ובמוצ"ש הקרוב יחל הצום על חורבן בית המקדש ותחילת הגלות. על שנאת חינם חרבה הקוממיות הממלכתית הלאומית (פעמיים), והלקח הנלמד מכך נאמר (כלאחר יד) על-ידי כל אחד מאיתנו, אך הוא נאמר מן השפה אל החוץ, בלי התכווננות ובלי כוונה עמוקה מן הלב. "על שנאת חינם חרב בית המקדש", נאמר כמו פליטה של תינוק לאחר ארוחה דשנה, כתגובה בלתי רצונית. ממש כמו שאומרים "נפגש בשמחות", או "ד"ש בבית". אומרים וחוזרים לסורנו.
למזלנו, עדיין אין כאן רמות של "שנאה" שיכריעו את הכף של המאסה הקריטית הכוללת בציבוריות שלנו לכיוונה של "שנאה" המקיפה את הלך הרוח הכללי שלנו.
המהדרין, יקפידו לומר "שנאת חינם", כאילו שקיימת שנאה שאינה שנאת 'חינם'. שנאה היא תמיד שנאת חינם, וכל שנאה היא שנאת חינם. שנאה אינה מתנה מהבריאה, היא קללה שהמציאו בני האדם. היא עיוות של רצון הבריאה במוח הנגוע באגו האנושי של האדם.
מי שנותן הצדקה לשנאה שלו ועל-ידי כך מחריג אותה ממסגרת שנאת 'חינם'. כולנו מספרים לעצמנו סיפורים שונים ומשונים על-מנת להצדיק את השנאה שלנו במקרה הפרטי שלנו, משום שזה נוח להצדיק את הרגש הנמוך הזה במקום לטפל בו ולמוסס אותו ולהיפטר ממנו. הסביבה כולה מתגייסת לטובתנו כדי לעודד את תחושת השנאה הפרטית לכדי שנאה קולקטיבית, וכולם מגבים את כולם.
"נכון, הדוסים החראים האלה" או "אתה צודק, כל הערבים רוצחים", או "את צודקת, הגברים חארות", או "אתם צודקים, החילוניים טועים ואבודים" וכו'... כל מי שיסרוק את שלל האמונות שלו יגלה בתוכן עיוותים תפיסתיים שהאמירו והתפתחו לכדי עיוורון מוחלט במציאות ובאמת של הבריאה, עד כדי בניית חומות גבוהים של התבדלות מפני מה ששונה (או שונא).
האור האלוהי וכוח הבריאה לא ברא בעולם שנאה, הוא נטע כאן תדרים של שמחה, של אהבה, של מיזוג ונתינה. את הנגטיב של כל אלה בנה המוח האנושי שעיוות את כוונת הבריאה. בין אם המוח הזה נטוע בגולגלתו של חילוני או חרדי, בין אם הוא בראשו של יהודי או גוי, בין אם הוא בדעתו של עני או עשיר - הוא עדיין אותו עיוות.
העיוות מתחיל בבידול, עובר דרך ריחוק, ממשיך לכיוון של חשדנות ופחד, מתפתח לכדי איבה או טינה, ולבסוף מוצא את דרכו את השנאה (וכל שנאה היא כאמור שנאת חינם). הדרך לפוגג את השנאה היא על-ידי Reverse engineering ("הינדוס לאחור").
מי שיכול להמיר שנאה באופן מיידי וישיר בשמחה ואהבה, יטיב לעשות זאת, ומי שאינו מסוגל לבצע המרה בזווית של 180 מעלות, יאלץ לעבור את הדרך הארוכה והטיב את דרכיו בשלבים.
אם יש עונש בשנאה הריהו העונש לשונא, באותה המידה שבה השנאה היא עונד למי שנשנא. השונא והנשנא נפגשים ברובד הנמוך, ברמת הרגש הנחות, ומתאחדים שם למחול שדים מטורף שמנציח את עצמו, עד שאחד הצדדים מתעורר ומתחבר שוב אל הניצוץ האלוהי של נשמתו, ומחליט לזנוח את השנאה לטובת שמחה ואהבה. השנאה הורגת את השניים, את השונא והנשנא כאחד.
|
|
|
|
|
|
השבוע דיבר אלינו גדול הדור, הגאון מקיסריה, מכונת הירייה האוטומטית היורה איבה, טינה ושנאה לכל עבר, מי שמפיץ ומלבה ריב ומדון בין חלקי הציבוריות שלנו, האדם הרואה את עצמו כמנהיגו של חלק אחד בלבד מן הציבור (הוא נוהג לכנות את הציבור הזה: "הבייס").
השבוע הוא בישר לנו את משנתו, וצמצם אותה לכדי משפט קצר וקליט, ממש כאילו היה הילל הזקן אשר ביקש להכיל את כל התורה כולה על רגל אחת עם "ואהבת לרעך כמוך".
השבוע עלה ביד המלך לארוז עבורנו בקפסולת פניני החכמה פרי מוחו המעוות את "שיר השרירים אשר לבנימין". חלילה לא כקודמו אשר התעלה מעל לרוח הזמן וכתב את שיר השירים מתוך אהבה להוויה האלוהית וברוח נצחיות הזמן, אלא דווקא ברוח הזמן ובלי שום התעלות אל הנצח או מתוך ראיית המרחב והזמן. בנימין המלך, שלא כשלמה המלך, מעדיף דווקא את הלך הרוח של שלמי הסנדלר, וכותב את פניני חכמתו ולמול עיניו המרצע. יצא המרצע של המלך בנימין מן השק.
"אין ארוחות חינם" אמר. משמע, לכו לעבוד, עצלים בני עצלנים, אוכלי חינם שכמותכם. אם חשבתם שיש ארוחות חינם, הרי שהתבדיתם. אתם צריכים לעבוד למחייתכם חבורת פוחזים עצלים.
ובעודו אומר זאת, שילם לקהל ה"בייס" שלו עוד כופר שחור של תמיכה מקופת אוצר המדינה בעבור "שכר בטלה ולימוד תורה בכולל" (וזה כבר כולל, אפילו את המע"מ).
ובהתאמה לנאמר ברישא של מאמר זה, אין בליבי שנאה, איבה, טינה, פחד, חשדנות, ריחוק או בידול מן המלך או מנתיניו המועדפים לובשי השחורים, ממש כשם שאין בליבי את כל הרגשות הנמוכים הללו כלפי הגויים, הפליטים, המורמים מעם והמונחתים ממנו בכח הדיכוי המדיני/כלכלי.
האדם מדבר את אשר על ליבו, ובליבו של המלך בנימין יש פחד (הצווחות שלו מול המראה של ציבור ה"בייס" ה_ם___מ_פ_ח_ד_י_ם לא כוונו אלא אל עצמו), ויש בליבו חשדנות, ריחוק ובידול, ולפיכך הוא טורח לחזק את הרגשות הללו שאין בהם דבר מן הניצוץ האלוהי של נשמתו, ועל אחת כמה וכמה הוא טורח לחזק את הרגשות הללו בציבור, לטעת אותם עמוק בלבבות על-מנת ליצור הוויה ציבורית שתשווה תדר עם הפחד הפנימי שבליבו.
מלך אחד שהאכיל ביד נדיבה את עמו, כתב ספרי שירה ומשלים ובימיו שקטה הארץ בשלום ובשגשוג, בנה את בית המקדש ובימיו עני דל ואביון היו סמוכים על שולחנות בטוחים, ולמולו – המלך בנימין, מפיץ הפחד והאיבה, החוצץ בין חלקי העם באמצעות קירוב בניו המועדפים והכבדת העול על הבלתי-מועדפים, המדקלם משפטים נבובים וריקים כאילו היו דברי שירה ופתגמים, והמרהיב לומר לציבור כי "אין ארוחות חינם".
רק אוכל חינם המוקף בעוד 40 אוכלי חינם, הנאחז בשלטונו כאילו היה קרנות המזבח, רק לאדם כזה יש את העוז של מחבר "שיר השרירים אשר לבנימין", רק לאדם כזה יש את החוצפה לפתוח את פיו במשך ימי בין המצרים שבהם אנו מצווים לזכור מהי שנאת חינם ומהו מחירה, רק לאדם כזה יש את היהירות לדבר על ארוחות חינם ולהטיל מיסים נוספים וכבדים על הציבור כדי לממן את טובות ההנאה שהוא מחלק לבניו המועדפים לבניית אוניברסיטאות בשטחים, לכוללים שאינם כוללים מע"מ כי אינם עובדים למחייתם, ולעשירי הארץ ואדוניה הנמלטים בחסות שלטונו ממיסוי עשירים.
עיני אינה צרה בבנים המועדפים. אך אני מבקש להזכיר למועדפים את המחיר של הפלגנות, וגם אם הוא "משתלם" כעת כי המלך חפץ ביקרם, ממש באותה העת הוא שומט את הערך עליו בנויה האומה.
אין שנאת חינם ממש כשם שאין ארוחות חינם. שום דבר כאן אינו בחינם. בעד הכל משלמים מחיר מלא. והמחיר הפעם הוא בעד הבחירה של המלך בנימין לעמוד בראש הבית השלישי, להזיק לציבור על-ידי סכסכנות ופלגנות בבחינת "הפרד ומשול", לחסל את אחריות המדינה לאזרחיה בבחינת "הפרט ומשול", ולסכל בכל דרך את סיום הסכסוך המדיני מול שכנינו בבחינת "הפְחֵד ומשול".
"בבנין הארץ ננוחם" אך לא בבנימין הארץ תנוחם. ישמרנו מעונשו של זה.
|
|
| תאריך:
|
26/07/2012
|
|
|
עודכן:
|
26/07/2012
|
|
דן אלון
|
|
בין שנאת חינם לארוחות חינם
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
נרי ארכיונרי
|
26/07/12 20:46
|
|
|
|
|
|
אחותי
|
27/07/12 13:10
|
|
|
|
2
|
|
ישראל בר-ניר
|
27/07/12 06:23
|
|
|
|
3
|
|
יש מיש
|
27/07/12 15:35
|
|
|
|
4
|
|
מדמוני אסף
|
28/07/12 06:45
|
|
עברו כמה שבועות מאז המחאה החברתית הגיעה לשיאה, כך נדמה לי, במעשהו הקיצוני של סילמן ז"ל שהצית את עצמו בכיכר. ככה התחילה המהפכה בעולם הערבי, וככה קיוו חלק מהמוחים, שיקרה כאן. זרוע נטויה וידאה שמקרה זה לא יצבור אהדה שתגרום לכיכר רבין להפוך לכיכר תחריר, והמעשה הדומה של תושב באר שבע רק יומיים אחרי, הושתק ונמחק באותה מהירות שהאש כבתה.
|
|
|
|
|
בשולי הכותרות: שלושה אוחזים בקדימה הגוועת  הַכֵּה אוצר בכיס העניים קדימה אוכל בריא בבתי הספר (ושַאפו לשר החינוך) מפניני הקלישאות של יאיר לפיד העישון מזיק לבריאות לא רק המימסד אשם בגל ההצתות ולקינוח רגע של עברית
|
|
|
|
|
חשבון בנק על שם ועד הבית בישראל משמש כידוע לצורך הניהול הכספי השוטף של ועד הבית בבניין כמו הפקדת הכנסות, הוראות קבע וכדומה. למעשה, שייך חשבון זה, שווה בשווה, לכל בעלי הדירות בבניין. אולם, למרבה האבסורד, הבנקים לא מאפשרים לרוב בעלי הדירות לעיין או לקבל מידע בחשבון זה שהוא, כאמור, שייך גם להם, שהרי מתנהלים בו כספי כלל הדיירים בבנין.
|
|
|
|
|
המועצה האזורית שומרון שלחה ישר כוח ליריב אופנהיימר ולעו"ד מיכאל ספרד על תרומתם לקידום אישור תוכנית בניין עיר של הישובים רחלים, ברוכין וקריית נטפים. כך אפשר לשלוח ישר כוח לכל צוררי ישראל בכל ההיסטוריה. לפרעה ולסנחריב וגם לטיטוס וכו' שהעמידו אותנו על רגלינו. לצערי הדוסין החנפים תמיד ימצאו איזה מסלול אידיוטי לבטא את הדיאלוג עם הסיטרא אחרא. הרשימה, רשימת הרשעים לא סגורה עדיין! יש מספיק מקום לכולם. איך אומר אחמדינג'אד: מדינת ישראל קמה בזכות השואה ועל גבה. יש לשלוח, אם כן, תעודות הוקרה לצוררים הידועים.
|
|
|
|
|
"אינני מבין אותך", אמר לי איש צעיר מבאי ביתי. "אתה מוכן להילחם על 25 שקלים בחברה שעשקה אותך, אבל במקרה אחר אתה מוכן גם לוותר על מאות ואלפי שקלים. איך זה?" - יש לכך הסבר, ונתן לי אותו יצחק איש-הורוביץ לפני שנים רבות. הוא היה מנהל מפעל בתדיראן, שהייתה אחת הגדולות במשק ושיא ההיי-טק הישראלי ואני ערכתי את תדירון, בטאון החברה. זה היה שיעור בכלכלה פרקטית ואת לקחו שמרתי.
|
|
|
|
|
