|   15:07:40
דלג
  אסף גבור  
עיתונאי מקור ראשון
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל
החלטת שנועדו לפגוע במפעלים מהתנחלויות פוגעות בראש ובראשונה בפלשתינים [צילום: AP]

קלקלה פלשתינית

מדיניותו של סלאם פיאד זכתה לשבחים רבים בעולם המערבי, אבל כעת מתברר: הפלשתינים מסתמכים על שנור. "כספי הסיוע", כלומר התרומות, הם בסיס הכלכלה הפלשתינית – מדיניות שמולידה יחסי תלות, חוסר עצמאות וכלכלה שברירית
30/07/2012  |   אסף גבור   |   כתבות   |   העולם הערבי   |   תגובות
משחקים באש [צילום: AP]

בועת צרכנות
ממש מאחורי הקניון בשכם העמוס במוצרים ובצרכנים שוכן מבנה הבורסה הפלשתינית. רחוב אחד מבדיל בין הבניינים, אבל נראה שהוא זה שעושה את ההבדל בין בועת הצרכנות לבין עתיד כלכלי עגמומי. הנתונים הפיננסיים מצביעים על הליכה, בצעדי ענק, למיתון

מקבלים מיליונים,נשארים עניים
לפי נתונים של משרד האוצר הפלשתיני, בשנים האחרונות מסתמנת ירידה בשיעור הסיוע החיצוני לרשות הפלשתינית. אם ב-2008 הסיוע סיפק חצי מתקציב הרשות, ב-2011 הסיוע ירד ל-30 אחוזים בלבד. המגמות השליליות בכלכלה העולמית וההפיכות במדינות ערב גרמו למיתון עולמי, והוא הגיע גם לרשות הפלשתינית. הפער התקציבי גרם לרשות הפלשתינית להגביר את האכיפה ואת הגבייה העצמית של המסים.

הסיוע התקציבי לרשות הפלשתינית בחודש יוני האחרון מגלה מחסור של כמעט חצי מיליארד דולר – מה שהצמיח גירעון תקציבי עמוק, שנמשך כבר שלוש שנים ברציפות. בשנה האחרונה, קרוב ל-90 אחוזים מהסיוע המתוכנן ממדינות ערב ומהמערב הועבר לידי הפלשתינים. ההפיכה במצרים הוציאה את קהיר ממעגל המדינות התורמות. בסך הכול, בשנת 2012 הועברו לידי הרשות הפלשתינית 215 מיליון דולר ממדינות ערב, ועוד 842 מיליון דולר מהאיחוד האירופי, מהבנק העולמי ומארה"ב.

למרות הירידה בסיוע, הרשות הפלשתינית המשיכה לנסות לקדם פרויקטים – בין היתר באמצעות הלוואות ומשיכות-יתר. ביוני השנה לוותה הרשות 546 מיליון דולר מבנקים שונים, שהם 75 מיליון דולר יותר מאשר בחודש מאי. משיכת-היתר הגיעה ל-482 מיליון דולר – עלייה של אחוז.

לרשות חובות שמסתכמים במיליארד ו-100 מיליון דולרים למוסדות ערביים כמו קרן אל-אקצה, הקרן הערבית לפיתוח כלכלי והבנק האיסלאמי לפיתוח. ספרד, איטליה, סין ושוודיה סיפקו הלוואות של יותר מ-150 מיליון דולר לרשות. הבנק העולמי, opec ,ifad ובנק ההשקעות האירופי הלוו 340 מיליון דולר לרשות הפלשתינית במהלך יוני האחרון. הגירעון המצטבר, שכאמור נולד מהערכת-חֶסר בתכנון התקציבי, ופערים בסיוע מולידים משבר תקציבי שגורם לכך שהרשות הפלשתינית אינה עומדת בהתחייבויות שלה, אינה יכולה לשלם לספקים ולקבלנים, מעכבת משכורות ומביאה לכך שהמחאה נגד המדיניות הכלכלית של פיאד הולכת וצוברת תאוצה.

השכר היומי של פלשתיני העובד בישראל, כולל בהתיישבויות ביהודה ושומרון, הוא כ-162 שקלים. לעומת זאת, בשטחי הרשות ביהודה ושומרון – 85 שקלים וברצועת עזה 64 שקלים בלבד.

הניסיון הפלשתיני לקבל מהאו"ם הכרה חד-צדדית כמדינה עצמאית נראה מגוחך נוכח הנתונים שמספק משרד האוצר הפלשתיני. הנתונים הללו מוכיחים קשר עמוק, חזק ותלותי בישראל.

היקף הייבוא הפלשתיני מתחילת 2012 עמד על 340 מיליון דולרים – עלייה של 14 מיליון דולר בהשוואה לסוף 2011. הייבוא של הרשות הפלשתינית מישראל עומד על 225 מיליון דולר, וממדינות זרות על 114 מיליון דולר. שיעור הייבוא מישראל לרשות הוא בסך 66 אחוזים מתוך סך הייבוא. כוח הייצור של הרשות הפלשתינית נמצא בירידה, ההכנסות מייצוא הן בסך 61 מיליון דולר – ירידה של 2.5 מיליון דולר בהשוואה לסוף 2011. שיעור הייצוא מהרשות הפלשתינית לישראל הוא בסך 88 אחוזים.

חודש הרמדאן נתפס מזמן כחודש המבצעים והמכירות הגדולות. בתי הקפה והמסעדות פתוחים בשעות הערב, חנויות הביגוד והמזון פתוחות במשך כל שאר היום, והתושבים מנסים להתגבר על תחושת הרעב באמצעות קניות מוצרים עתירי שומן שאותם יאכלו בערב.

לאחרונה הייתה שכם תוססת מתמיד. ההכנות לקראת הרמדאן היו בעיצומן. בשווקים, שמרגישים בתמריץ הכלכלי השנתי, הורידו מחירים ועשו מבצעים במיוחד לרגל החג המתקרב. הלקוחות, מצדם, קונים כעת מכל הבא ליד. בקניון במרכז העיר אנשים ונשים ממלאים שקיות בממתקים ובצעצועים לילדים וגם בבגדים אופנתיים שישמשו ליציאה למועדונים בלילה.

נראה כאילו הכלכלה הפלשתינית נמצאת עכשיו בשיא פריחתה. לרגל חודש הרמדאן שיפצה עיריית שכם את אזור העיר העתיקה ופרסה שוק עממי בתוכה. מי שגזר את הסרט היה ראש הממשלה הפלשתיני, סלאם פיאד.

ממש מאחורי הקניון העמוס במוצרים ובצרכנים שוכן מבנה הבורסה הפלשתינית. רחוב אחד מבדיל בין הבניינים, אבל נראה שהוא זה שעושה את ההבדל בין בועת הצרכנות לבין עתיד כלכלי עגמומי. הנתונים מלמדים על האטה של ממש בצמיחה הכלכלית של הרשות הפלשתינית, וגורמים מביני עניין שעוקבים אחר הנתונים הפיננסיים יכולים לזהות בקלות מגמה מתחלפת שמובילה, בצעדי ענק, למיתון.

מדיניות פיאד, שזכתה לשבחים רבים בעולם המערבי, מתגלה כמדיניות שמתבססת על כספי סיוע ומולידה יחסים של תלות, חוסר עצמאות וכלכלה שברירית שמבריחה משקיעים.

מאמרים בעיתונים כלכליים מתחילים להטיל ספק במי שנחשב גאון פיננסי ואיש השנה במגזין 'טיים'. במאמר שכותרתו "האם כלכלת סלאם פיאד נכשלה?" הסבירו מומחים כי המצב המידרדר והעדר העתיד הפיננסי מוכיחים שאכן כך הדבר.

"כשאנחנו מדברים על כלכלה פלשתינית, אנחנו מדברים על כלכלה שמבוססת על 1.3 מיליארד דולר של כספי סיוע. מיליארד דולר הולך לתקציב שוטף ו-300 מיליון דולר לפיתוח", אומרים גורמים ביטחוניים שעוקבים אחר הכלכלה הפלשתינית.

"הסחורות שרואים בשווקים ביהודה ושומרון וגם ברצועת עזה הן סחורות שמיובאות פנימה, אין מפעלי ייצור משמעותיים או תעשיה שיכולה לפתח משהו מבפנים. הפלשתינים נסמכים על סיוע בינלאומי, וכאשר יש מיתון בארה"ב בעקבות משבר הסאב-פריים וטלטלה בגוש האירו, זה זמן ממש לא טוב להתבסס על תרומות מבחוץ", הם מבהירים.

הפלשתינים זקוקים למתנחלים

ביקורו של יו"ר הרשות הפלשתינית אבו-מאזן בערב-הסעודית הוביל למחווה של הסעודים בדמות 100 מיליון דולר, שנועדה להזרים קצת חמצן לכלכלה הפלשתינית. הכסף הספיק למחצית מהמשכורות של פקידי הרשות.

"יש שני צירים מרכזיים שמניעים את השוק הפלשתיני: הפקידים הממשלתיים והפועלים שעובדים בישראל ובהתנחלויות. המנגנון הציבורי והפקידים הממשלתיים היו מאז ומתמיד עוגן מרכזי בכלכלה של האדם ברחוב", אומרים הגורמים, והדבר מקבל אישוש מהאנשים ברחוב.

יוסוף, בעל באסטה של ירקות ופירות בשוק המרכזי בשכם, סיפר לי שיום קבלת המשכורות של הפקידים היה מאז ומתמיד יום חג לסוחרים. "היינו מוציאים את הפירות הכי טובים שלנו. כשהיינו רואים פקיד של הרשות הפלשתינית, ידענו שסוף-סוף יש מישהו שיש לו כסף לקנות מאיתנו. בכסף הזה היינו הולכים לקנות אוכל ובגדים לילדים".

הרכיב השני שמניע את הכלכלה הוא, כאמור, הפועל הפלשתיני. שר הביטחון אהוד ברק אישר להעניק אשרת עבודה בישראל לעוד 5,000 פועלים פלשתינים.

"פועל שמרוויח 180 שקל ביום – כפול ממה שהוא היה מרוויח בשטחי הרשות – יכול לפרנס בכסף הזה שמונה משפחות במעגל הראשון, ובנוסף להזרים כספים מישראל ומההתנחלויות לתוככי השטחים הפלשתינים. לכן, החוק שהציבה ממשלת סלאם פיאד שלפיו אסור לרכוש מוצרים יהודיים ולעבוד בהתנחלויות אינו מיושם בפועל", אומר יוסוף.

מתברר שגם ההחלטות של ממשלות כמו דנמרק ודרום אפריקה להחרים מוצרים מההתנחלויות אינן תופסות תאוצה. "אנחנו מסבירים לגורמים בינלאומיים, ואפילו לשגרירי אותן מדינות, כיצד החלטות כאלו על החרמת מוצרים – החלטות שנועדו לפגוע במפעלים מההתנחלויות – פוגעות בראש ובראשונה דווקא בפלשתינים", ממשיך הגורם שעוקב אחר הכלכלה הפלשתינית.

בפועל, החוק הזה לא נאכף. עבודה בישראל היא דבר הפיך: כשיש פיגועים, מספר הפועלים יורד. גם כשיש בעיות באזור ההתנחלויות מספר הפועלים יצטמצם.

ישראל עוזרת לכלכלת הפלשתינים

ולמרות הכול, רמת החיים ברשות הפלשתינית כעת גבוהה יחסית למרבית מדינות ערב. אין מגבלות סחר, הכלכלה הפלשתינית סוחבת על גבה את המשבר. אולם, לא בטוח שהאופק יישאר תמיד מואר. בשנה שעברה החוב של הרש"פ הגיע לשיא; האשראי שלה בבנקים מוגבל, וגם היכולת לשלם משכורות לפקידים באופן רציף מוגבלת מאוד; הגמישות הכלכלית זעומה, והיא תלויה במסים שהיא גובה ובסיוע שמועבר לה.

גורמים ביטחוניים אומרים שקצב צבירת החובות של הרשות הפלשתינית גבוה מאוד השנה. "הפלשתינים מזמינים עבודות ואינם משלמים לספקי העבודה. הם אינם משלמים לקבלנים. יש לכך השלכות על מנגנוני הביטחון.

באזורים מסוימים ביהודה ושומרון המשכורות משולמות לפקידים בצורה סדירה, ואותם פקידים מזינים מעגלים נוספים. המצב הכלכלי שם אינו קשה כרגע, אבל אם המשבר התקציבי הזה יחריף, הוא יידרדר במדרון חלקלק. אין ברשות מפעלים גדולים או חברות-ענק, ולכן הכלכלה הפלשתינית שברירית מאוד ומושפעת מתנודתיות.

75 אחוזים מהתוצר של הרשות הפלשתינית הוא מאזור יהודה ושומרון, 25 אחוזים מרצועת עזה. התמ"ג (תוצר מקומי גולמי) לנפש ברצועת עזה הוא 100 דולר, באזור יהודה ושומרון 200 דולר. בישראל, לעומת זאת, 30 אלף דולר לנפש. "יחסית למדינת ישראל, הפלשתינים הם עולם שלישי", אומרים אותם גורמים.

"במהלך שנת 2011 הגדילו ברצועת עזה את הייצור ב-27 אחוזים, כתוצאה מאישורים של ישראל לפיתוח יותר מ-219 פרויקטים בינלאומיים, ביניהם מתקן לניטור שפכים, מאות יחידות דיור, מחלקות בבית החולים בעזה ועוד. נתוני הצמיחה לכאורה מרשימים, אבל האחוזים גבוהים מפני שהם מתחילים מנקודת פתיחה נמוכה.

כסף רב מגיע לפלשתינים מבחוץ. ענף הבניין ברצועת עזה האמיר בזכות סיוע בינלאומי והקלות שישראל אפשרה. מיולי 2010 התירה ישראל להכניס כמעט את כל המוצרים, ו-50 אחוז ממה שהרצועה צורכת נכנס דרך המנהרות.

רצועת עזה כבר אינה בעיה הומניטרית – השווקים היום מלאים מוצרים; השאלה כעת היא איזה כוח קנייה ונגישות לאותם מוצרים יש לתושב.

מצמיחה כלכלית למיתון

מ-2010 יש ברצועת עזה עלייה חדה בהיקף המוצרים, והם משתווים לאזור יהודה ושומרון, אומרים הפלשתינים. "חמאס מווסת את כניסתם של דברים שהוא לא רוצה מישראל. האינטרס שלו כלכלי – לקרובי משפחה שלהם יש להם מפעלים מסוימים, והשליטה בכניסת המוצרים מסייעת להם".

שיעור האבטלה ברצועת עזה עמד בתחילת 2011 על 40 אחוז, בהמשך הוא ירד ל-30 אחוז ואפילו ל-20 אחוז. השיפור הכלכלי, הפרויקטים, עידוד הייצוא החקלאי מטעם ישראל ודברים נוספים מסייעים למציאת מקומות עבודה. אולם ברבעון הראשון של שנת 2012, שוב החלה הרעה ברמת האבטלה.

הצפי לשנה זו, 2012, הוא ארבעה אחוזים בלבד של צמיחה, ובעצם יש כאן מיתון. המשק הפלשתיני מיצה את היכולות שלו לגדול, אין גידול משמעותי בייצוא ולא מפתחים מנועי ייצור יעילים. מכיוון שהמשק נסמך על סיוע, והסיוע יורד באופן משמעותי, המשק אינו עצמאי והפלשתינים תלויים בתרומות, כדוגמת זו שאבו-מאזן השיג מהסעודים.

"הרשות הפלשתינית רוצה לחבר בין רצועת עזה ליהודה ושומרון", אומרים גורמים ביטחוניים. "בניגוד אליה, ובעקבות ניצחון תנועת האחים המוסלמים במצרים, אנשי חמאס רוצים למשוך יותר ויותר לכיוונה של מצרים. הם רוצים את הקשר הזה".

הגורמים מוסיפים עוד כי "אחת ההשלכות של המצב הכלכלי יכולה להיות גם קריסה של הרשות הפלשתינית. לתפיסתנו, 'טוב שכן שבע משכן רעב'. הרבה פעמים, כשהיו בעיות כלכליות, הייתה הסתה נגד ישראל והיא התבטאה באלימות ובפיגועים. התשלום לפקידים ובמיוחד למנגנוני הרשות הפלשתינית מוביל לתיאום ביטחוני ולשליטה אפקטיבית בשטח, ובין השאר גם למעצר של פעילי חמאס ולמניעת טרור מהצד הפנימי".

פורסם במקור: יומן, מקור ראשון
תאריך:  30/07/2012   |   עודכן:  31/07/2012
אסף גבור
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
הרכבת הקלה משלימה החודש שנה ראשונה להפעלתה, אך איש מתושבי הבירה לא מתכוון לחגוג. תדירות הרכבות נמוכה ממה שהובטח, הקרונות צפופים בשעות השיא ומכונות הכרטיסים מקולקלות. אך מה שמוצג לציבור כתקלות נקודתיות הטעונות שיפור מתברר כחלק מהסכם בין המדינה לחברת סיטיפס, מפעילת הרכבת, הנחשף לראשונה ב'מקור ראשון'. במסגרת תוספת להסכם הזיכיון, שנחתמה במרס השנה, אישרה המדינה לסיטיפס כמה וכמה הקלות ברמת השירות בתמורה לתיקון קבוצת ליקויים, ובהם השלמת מערכות תקשורת, בקרה ופיקוד, תיקונים במערכת החשמל ועוד. העובדה שחברת סיטיפס לא עומדת בתנאי הסף של השירות לא מנעה את המדינה מלהתחייב בהסכם לשינויים בקווי האוטובוסים ומלשלם לחברה את שארית מענק ההקמה, כ-100 מיליון שקלים.
30/07/2012  |  יעל פרידסון  |   כתבות
בתור הורים כולנו רוצים תמיד לתת לילדינו את הטוב ביותר ומחפשים את האיזון בין תזונה נכונה ובריאה לבין המצוי, שבמקרים רבים הוא גם הרצוי מבחינת הילד.
30/07/2012  |  איריס כהן  |   כתבות
אני עסוק, מצטער, חייב לרוץ...
30/07/2012  |  ריבה אלקלעי  |   כתבות
כוכב אוראנוס השליט הטבעי של מזל דלי המקושר עם רצון לחופש ושחרור ממסגרת, נכנס השבוע במזל טלה למעלת הנסיגה בה יהיה במשך כמה חודשים עד שיתיישר מחדש בחודש דצמבר 2012.
30/07/2012  |  צילה שיר-אל  |   כתבות
שישה מחוזות-יעד כבשו בקיץ הזה את ליבו של התייר הישראלי באירופה: יוון, בולגריה, הונגריה, גרמניה, ספרד ואנגליה. מסתבר שבצד אתרי הנוף האטרקטיביים, צדה את עיניו גם הקולינריה שלהם. בזו הרי יש כדי להשכיח ממנו, ולו לעת החופשה השנתית, את הפלאפל, החומוס והטחינה של שאר ימות השנה, שכבר יצאו לו מכל החורים.
30/07/2012  |  ראובן לייב  |   כתבות
רשימות נוספות   /   העולם הערבי  /  מי ומי    / 
רשימות נוספות   /   ישראלי-פלשתיני  /  מי ומי    / 
אל-קאעידה פוצץ את צינור הגז במצרים  /  איציק וולף
קלינטון לטנטאווי: שתף פעולה עם מורסי  /  איציק וולף
דמוקרטיה של שבטים   /  מרדכי קידר
תמונות ממצב העולם הערבי  /  מנשה שאול
הרס טוטאלי  /  מרדכי קידר
הרס טוטאלי  /  מרדכי קידר
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
טובה ספרא
טובה ספרא
תקופה מסוכנת עם פוטנציאל לעימותים, פעולות טרור ופתיחת חזית חדשה במלחמה. ייתכן אובדן חיים, בעיקר בפעולות הומניטריות. המערכה נמשכת והסכנה מתגברת. הרבה מילים חשובות לזמנים הקרובים שעי...
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ'
הרבה זמן כבר לא חוויתי פער גדול כל כך בין המציאות לסיקור המעוות שלה בתקשורת הישראלית    צר לי לקלקל למחרחרי הריב והמחלוקת, אבל מה לעשות, פשוט הייתי שם וזה היה הרבה פחות דרמטי...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il