|   15:07:40
דלג
  יאיר שלג  
עיתונאי מקור ראשון
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
מיכי קסטנבאום
חלוק מגבת לילדים
קבוצת ירדן
פחד מרופא שיניים: אסטרטגיות להתמודדות
מלחמת שלום הגליל [צילום: יואל קנטור/לע"מ] טנקים ישראלים בפאתי צידון [צילום: לע"מ]

שלושים שנה - מה השתנה?

הוויכוח אם מבצע שלום הגליל היה מלחמת ברירה או מלחמת מנע טרם הוכרע, אך נראה שלקחים הופקו מאז וגם יושמו במבצעים הבאים אנשי צבא, פוליטיקה ומחקר התכנסו לדון בנושא
10/08/2012  |   יאיר שלג   |   כתבות   |   מקור ראשון   |   תגובות
עידן יוסף
מנחם בגין כתב לאזרחים על המלחמה

30 שנה מלאו לפרוץ מלחמת שלום הגליל, היא מלחמת לבנון הראשונה. אדריכל המלחמה, שר הביטחון דאז אריאל שרון, כינה אותה כעבור שנים "מהמוצדקות שבמלחמות ישראל" ועורר מחדש את הוויכוח הגדול סביבה. היא הייתה ללא ספק המלחמה היותר שנויה במחלוקת בתולדות ישראל; למעשה, המלחמה הראשונה שעוררה ויכוח נוקב לא רק סביב אחד ממהלכיה (ויכוחים רבים כאלה היו עוד קודם), אלא לגבי עצם קיומה. זו הייתה המלחמה הראשונה שבה שלטים הנוקבים במספר הקורבנות הונפו דרך קבע ליד בית ראש הממשלה, וכתובות נאצה על קירות כינו את ראש הממשלה ואת שר הביטחון דאז "רוצחים". 30 שנה אחרי, אין טעם לפתוח מחדש את הוויכוח ההוא, אבל חשוב לבחון מה היו השפעותיה של המלחמה ההיא על הצמרת הישראלית, מדינית וביטחונית כאחד.

השינוי הראשון, שאותו מציינים כמעט כל המרואיינים לכתבה זו, הוא החשש מפני תוכניות אסטרטגיות גדולות. חשוב להדגיש: מלחמת לבנון לא הייתה הפעם הראשונה, אלא השנייה, שבה שילבה ישראל יעד צבאי מידי עם תוכנית אסטרטגית גדולה, שהתאימה גם לאינטרסים מעצמתיים. במבצע קדש מ-1956 שולב היעד המידי של הרחקת חדירות הפדאיון מרצועת עזה עם יעדן האסטרטגי של אנגליה וצרפת לשמור על חופש הפעולה שלהן בתעלת סואץ. במלחמת לבנון שולב היעד המידי של הרחקת אש מחבלי אש"ף מגבול הצפון של ישראל, עם היעד האסטרטגי של הרחקת אש"ף והסורים (עם פטרוניהם הסובייטים) גם יחד מאדמת לבנון כולה, המלכת הנוצרים על המדינה וחתימת חוזה שלום איתה; יעד שהתאים גם ליעדיו של ממשל רייגן של אותם ימים, שראה כמטרה אסטרטגית את דחיקת רגלי ברית המועצות מכל זירה אפשרית (זו הסיבה ששרון קיבל משר החוץ האמריקני דאז, אלכסנדר הייג, הסכמה שקטה לפעולה מוגבלת בלבנון, וכשזו התרחבה והסתבכה נאלץ הייג להתפטר, עוד לפני ששרון עצמו הודח מתפקיד שר הביטחון).

זה היה יישום קלאסי של המשפט המפורסם ביותר בתולדות האסטרטגיה הצבאית, זה של הגנרל הפרוסי קרל פון קלאוזביץ', שדיבר על "המלחמה כהמשכה של המדיניות בדרכים אחרות". מלחמת לבנון הבהירה לקברניטים הישראלים את הסתירה החדה שבין המשפט הזה לבין האתוס הישראלי של מלחמה כאמצעי הגנה מובהק ואחרון. כפי שאומר דן מרידור, אז מזכיר הממשלה וכיום השר לענייני מודיעין: "הביטוי של קרל פון קלאוזביץ' מעולם לא היה לגיטימי אצלנו. בלבנון ניסינו להשיג במלחמה יותר מהישג טקטי מידי - חיסול אש"ף, אכיפת הסכם שלום עם לבנון - ובסופו של דבר מה שהושג היא רק המטרה הצבאית המידית: שקט ליישובי הצפון". משה יעלון, אז סגן מפקד סיירת מטכ"ל וכיום השר לעניינים אסטרטגיים, מסכם ברוח דומה: "הלקח הבסיסי של המלחמה הוא שלא עלינו להכתיר מלכים ולהמליך נשיאים סביבנו. מעמדה הרגיש של ישראל במזרח התיכון צריך לגרום לנו להירתע מכך".

אש"ף לא חוסל

דן מרידור:
"מלחמת ברירה אולי מספקת לך יתרונות מסוימים, אבל אפשר גם לא לצאת אליה. האתוס הישראלי, שרואה במלחמה מוצא אחרון, מתנגד בצדק לסוג כזה של מלחמות. אבל יש מצבים שבהם הסכנה ברורה וּודאית, וכל השאלה היא האם תקדים תרופה או שתחכה למכה. כאן יש הצדקה למתקפה מוקדמת. כדאי לזכור, גם אחרי לבנון, שבמלחמת יום כיפור הביקורת העיקרית על ההנהגה הייתה דווקא על שלא יצאה למתקפה מקדימה"

שאלה נפרדת היא האם, מעבר לכך שהמטרות האסטרטגיות לא הושגו, היו למלחמה גם תוצאות אסטרטגיות שליליות. בהקשר זה נשמעו לאורך השנים טענות שהמלחמה, שאכן הוציאה את אש"ף מלבנון, היא שהצמיחה במקומו את הכוחות השיעיים - תחילה אמל ואחר כך חיזבאללה; ייתכן שהיא אף הביאה, במהלך סיבובי, להסכם אוסלו, מכיוון שאש"ף, המתוסכל מנידחותו בתוניסיה (לשם הוגלה מלבנון), הסכים לחתום על ההסכם אוסלו, ובכך בעצם מלחמת לבנון שנועדה לגרש אותו מארץ הארזים, העניקה לו מעמד בשטחי ארץ ישראל עצמה. מרידור מפקפק בכך: "צמיחת חיזבאללה היא בעיקר תוצאה של המהפכה החומייניסטית באירן. פשוט לקח זמן עד שהמהפכה הזאת התבססה והתחילה לייצא את עצמה גם לריכוזים שיעיים נוספים. לגבי אש"ף - קשה לדעת אם ללא מלחמת לבנון הוא לא היה מגיע בסוף לרמאללה. אם מישהו חשב שהמלחמה תחסל את אש"ף, זה לא קרה".

ההשפעה המהותית ביותר של מלחמת לבנון על הצמרת הישראלית נוגעת ליחסי צבא-חברה, בעקבות המחלוקת הקשה שעוררה המלחמה. בתחום זה הופקו למעשה שלוש מסקנות שונות: הראשונה נוגעת ליעדי המלחמה, שחייבים להיות נתונים בהסכמה רחבה. בהקשר זה מרתקת עדותו של עורך הדין דב ויסגלס, ראש לשכתו של שרון כשכיהן כראש ממשלה. ויסגלס אומר ש"הלקח של הצורך בהסכמה רחבה עמד, בין היתר, לנגד עיני שרון כשהמתין במשך 18 חודשים קשים של טרור מתאבדים במהלך האינתיפאדה השנייה, עד שיצא למבצע 'חומת מגן' בעקבות הטבח במלון פארק". על-אף שההמתנה הזאת עלתה לישראל ביותר מאלף הרוגים, ויסגלס סבור ש"ההמתנה הוכיחה את עצמה, שכן המבצע זכה להסכמה רחבה ובחלק מיחידות המילואים שיעור ההתנדבות עלה על 100 אחוזים".

מרידור, שוודאי אינו חסיד של 'מלחמות ברירה', מבקש עם זאת להדגיש את ההבדל בינה ובין 'מלחמת מנע': "מלחמת ברירה אולי מספקת לך יתרונות מסוימים, אבל אפשר גם לא לצאת אליה. האתוס הישראלי, שרואה במלחמה מוצא אחרון, מתנגד בצדק לסוג כזה של מלחמות. אבל יש מצבים שבהם הסכנה ברורה וּודאית, וכל השאלה היא האם תקדים תרופה או שתחכה למכה. כאן יש הצדקה למתקפה מוקדמת. כדאי לזכור, גם אחרי לבנון, שבמלחמת יום כיפור הביקורת העיקרית על ההנהגה הייתה דווקא על שלא יצאה למתקפה מקדימה".

המסקנה השנייה נוגעת לאופי המלחמה: לא עוד כיבוש והחזקת שטח לאורך זמן כמו בלבנון, אלא מבצעים קצרים ומוגבלים שנועדו ליצירת הרתעה עד לסיבוב הבא; כך במלחמת לבנון השנייה, וכך גם ב'עופרת יצוקה'. היוצא מן הכלל הוא 'חומת מגן', שאמנם היה גם הוא מבצע צבאי קצר, אבל בעקבותיו נותרו כוחות צה"ל ביו"ש בפריסה שונה מזו שקדמה למבצע (ומזו שנקבעה בהסכמי אוסלו), באופן שמאפשר להם להתמיד במלחמתם בטרור. יעלון מצדיק את ההבחנה הזאת: "ביו"ש, בניגוד ללבנון ובניגוד לעזה שאחרי ההינתקות, אין גבול בינלאומי מוכר אלא שטח שיש לנו טענות זכות לגביו. זה לא שטח כבוש אלא שטח שנתון במחלוקת".

המסקנה השלישית נוגעת לאופי הפעלת הכוח הישראלי: כמה שיותר דאגה לחיי החיילים (במיוחד אם מדובר במילואימניקים שעלולים להצית ויכוח ציבורי). "בעקבות לבנון השתנתה תורת הלחימה של צה"ל", אומר פרופ' יגיל לוי, חוקר יחסי צבא-חברה מהאוניברסיטה הפתוחה, "יותר הישענות על טכנולוגיה, הגדלת הצבא הסדיר וצמצום השימוש במילואים בגזרות שנויות במחלוקת. הלקח הופנם גם באינתיפאדה הראשונה, כשהצבא הבין שדיכוי בכוח יפורר אותו, ולכן בלם את הדרג המדיני".

פוטש מהופך
מלחמת לבנון השנייה [צילום: AP]

אורי מילשטיין:
"גם במלחמת לבנון השנייה הופיעו בעיות קשות בממשק שבין הדרג הצבאי והמדיני, הן בגלל הפער היסודי שקיים בחברה דמוקרטית בין השפות של דרג צבאי ומדיני, והן משום שבישראל המצב חריף במיוחד, משום שגם הדרג הצבאי הבכיר שלנו לא ממש מכשיר עצמו לתורת המלחמה. אצלנו הרי שולט האתוס הפציפיסטי, שאמנם, לפעמים אין ברירה וצריך להילחם אבל אסור להתייחס לזה כמקצוע שצריך ללמוד אותו ברצינות"

פרופ' סטיוארט כהן מאוניברסיטת בר-אילן, גם הוא מומחה ליחסי צבא-חברה, גורס שהשינויים אומנם באים לידי ביטוי בצבא, אבל מה שגרם להם אינו שינוי בצבא, אלא השינוי בחברה: "כל התקלות שעוררו ביקורת במלחמת לבנון היו קיימות גם בעבר: 'מלחמות ברירה' ו'קרבות ברירה'; שקרים של הדרג המדיני לציבור - כמו הכרזת בן-גוריון שהטבח בקיביה בוצע בידי 'אזרחים זועמים', וכדומה. מה שהשתנה היא החברה". עם זאת, הוא דוחה טענות שנשמעו בימין הישראלי ולפיהן מקור השינוי הוא המהפך הפוליטי ב-1977, שהפך את מלחמת לבנון למלחמה הראשונה בתולדות ישראל שהובלה בידי ממשלת ימין: "להערכתי, הגורם העיקרי לשינוי יחסה של החברה לצה"ל ולדרג המדיני הוא מלחמת יום כיפור, ולא המהפך. עובדה שכבר המלחמה ההיא יצרה לראשונה מחאה חברתית אדירה, וגם הפיצול הפוליטי החריף בין גוש אמונים למתנגדיו החל עוד לפני המהפך".

לדעת כהן, רמת הביקורת של החברה האזרחית כלפי הצבא ב-30 השנים האחרונות הגיעה למדרגה של "פוטש מהופך: בישראל, לא הצבא השתלט על החברה האזרחית אלא החברה האזרחית השתלטה על הצבא, באופן שמסרס אותו". לדעתו, המסקנה המתבקשת מכך (כמו גם מסיבות אחרות) היא מעבר לצבא מקצועי, שייצור חיץ בינו לחברה ויאפשר לו למלא את תפקידו. הוא לא חושש שמהפך כזה יביא לנתק מוגזם בין הצבא לחברה ולחזרת הסכנה של מודל הפוטש המקורי: "ישראל היא חברה קטנה, שבכל מקרה הצבא יושפע בה מהלכי הרוח בחברה, מה גם שיש כאן עיתונות חזקה, שתמנע סכנה כזו". לוי חולק על כהן. לדעתו, צבא מקצועי הוא מודל בעייתי לישראל, ולו היה צבא כזה בימי מלחמת לבנון הוא אכן עלול היה להיות מנוצל למימוש תוכניות אסטרטגיות גדולות, ללא מחאה.

אחת הטראומות המרכזיות של המלחמה נוגעת ליחסי הדרג המדיני והצבאי, ועוד קודם לכן ליחסים הפנימיים בתוך הדרג המדיני - בעיקר בין שר הביטחון ובין ראש הממשלה ויתר שרי הממשלה. מרידור מצטט בעניין זה את ראש הממשלה דאז, מנחם בגין, שהעיד באירוניה "שר הביטחון תמיד עדכן אותי על מהלכי הצבא - לפעמים לפני מעשה ולפעמים לאחר מעשה". ד"ר יהודה בן-מאיר, אז סגן שר החוץ וכיום חוקר במרכז למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב, מצטט את הרמטכ"ל דאז, רפאל איתן, שאמר לו: "תמיד דיווחתי אמת לראש הממשלה. נכון שהייתי עד לדיווחים לא מדויקים של שר הביטחון, ולא התערבתי". האם הטראומה הזאת יצרה שינוי מהותי?

ד"ר אורי מילשטיין, חוקר עצמאי של מלחמות ישראל, אומר שבעיית התיאום בין הדרג המדיני לצבאי מלווה את רוב מלחמות ישראל, לפני מלחמת לבנון ואחריה. "במלחמת העצמאות ובמבצע קדש לא היו בעיות כאלה, משום שראש הממשלה ושר הביטחון היו אותו אדם, דוד בן-גוריון, וגם היה תיאום מלא בינו למפקדי הצבא - יגאל ידין במלחמת השחרור ומשה דיין ב'קדש'. אבל כבר במלחמת ששת הימים הצבא כפה את עמדותיו היותר מיליטנטיות על שר הביטחון דיין, שלא רצה לא להגיע לתעלת סואץ ולא להיכנס לעיר העתיקה בירושלים.

"גם במלחמת לבנון השנייה הופיעו בעיות קשות בממשק שבין הדרג הצבאי והמדיני", ממשיך מילשטיין, "הן בגלל הפער היסודי שקיים בחברה דמוקרטית בין השפות של דרג צבאי ומדיני, והן משום שבישראל המצב חריף במיוחד, משום שגם הדרג הצבאי הבכיר שלנו לא ממש מכשיר עצמו לתורת המלחמה. אצלנו הרי שולט האתוס הפציפיסטי, שאמנם, לפעמים אין ברירה וצריך להילחם אבל אסור להתייחס לזה כמקצוע שצריך ללמוד אותו ברצינות". יעלון מאשר שבתחום הזה, גם מלחמת לבנון השנייה לא בישרה טובות: "גם שם היו תקלות קשות בקשר שבין הדרג המדיני והצבאי, כשלמעשה הממשלה מחליטה על יציאה למלחמה כשהיא חושבת שמדובר בתגובה נקודתית לחטיפת החיילים (אלדד רגב ואהוד גולדווסר), ולכן לא הוגדרו יעדים למלחמה ולא דרכי סיום".

טקטיקה הולמת

אפילו שאלת התיאום בין ראש הממשלה ושר הביטחון לא נפתרה לגמרי בעקבות מלחמת לבנון. כך, למשל, מתייחס בן-מאיר ליחסי אהוד אולמרט ואהוד ברק במהלך מבצע 'עופרת יצוקה': "ברק אומנם למד מלבנון שצריך מבצע צבאי קצר ואסור להישאר בשטח האויב לאורך זמן, אבל הוא עשה זאת באופן שלא הפיק מלבנון את לקח התיאום עם ראש הממשלה. לפחות לפי הדיווחים בעיתונות, הוא הרי סגר עם האמריקנים על מבצע קצר והפסקת אש מאחורי גבו של ראש הממשלה". יעלון, בתשובה לשאלה עקרונית (שלא התייחסה למקרה או לאדם מסוימים) על נוהלי קבלת ההחלטות בעקבות לקחי לבנון, אומר: "אמרתי כבר לוועדת וינוגרד (שחקרה את מלחמת לבנון השנייה, י"ש) שאני תומך בכל הכללים שישפרו את הנהלים, כולל מועצה לביטחון לאומי, אבל בסוף צריך לדעת שהכול תלוי באנשים: יש אנשים שיתנהלו כשורה ויחליטו החלטות נכונות גם בלי נהלים, ויש אנשים שיעשו שגיאות חמורות, עם כל הכללים והנהלים".

בתחום ההשפעות הטקטיות, ויסגלס מציין את העדפת חיל האוויר על כוחות הקרקע: "שרון למד מהמלחמה שצה"ל לוקה לעתים בהערכת-יתר של היכולות הקרקעיות שלו; כוחות הקרקע לא עמדו ברוב לוחות הזמנים שנקבעו להם". חיל האוויר, לעומת זאת, הגיע להישג מדהים ברמה בינלאומית, כאשר חיסל את כל סוללות טילי הקרקע-אוויר של הסורים, ללא נפילת אף מטוס ישראלי. זו הסיבה שבמלחמת לבנון השנייה הייתה נטייה ראשונית להסתמך בעיקר על תקיפות חיל האוויר, וכשנשאל ויסגלס בוועדת וינוגרד כיצד להערכתו היה מגיב שרון (שאז כבר היה בתרדמת ולא יכול היה להישאל בעצמו) על אירוע חטיפת החיילים, השיב: הוא לא היה מורה על מתקפת קרקע, אלא על התקפה אווירית רחבה, כולל על תשתיות אזרחיות. יעלון, לעומת זאת, לא קונה את ההעדפה החד-משמעית לכחולי המדים: "חיל אוויר לא יכול להכריע מלחמות, וגם במלחמת לבנון הראשונה היו למטוסינו הישגים מרשימים מול הסורים, אבל בסיוע לכוחות הקרקע דווקא היו תקלות, כולל תקיפה של כוחותינו". לדבריו, העדפת חיל האוויר בראשית מלחמת לבנון השנייה לא נבעה מטראומה שנצרבה במלחמת לבנון הראשונה, אלא מניצול מושכל של יתרונות המטוסים ושכלול יכולות איתור המטרה של כוחות הקרקע והאוויר גם יחד.

שינוי טקטי נוסף רואה מילשטיין בהעדפת כוחות השריון על פני החי"ר: "בשטח ההררי של הגזרה המזרחית בלבנון הופעלו שלוש אוגדות שריון במקום כוחות חי"ר. התוצאה, בין היתר, הייתה מניעת היכולת לנהל קרבות ליליים, בגלל החשש מחשיפת הטנקים לכוחות נ"ט, וכן חשיפת הטנקים שלנו למארבים של קומנדו סורי, כמו בסולטאן-יעקוב". יעלון מאשר את האבחנה: "מישהו דימה לחשוב את הרי הלבנון למרחבי סיני. בסופו של דבר הוכח שכוחות החי"ר הגיעו ליעדים מהר יותר מהשריון. המסקנה היא שצריך להתאים את הטקטיקה לאופי השטח והלחימה, ובשטח רווי נ"ט כמו לבנון, גם הטנקים וגם הנגמ"שים נמצאים בעמדת נחיתות לעומת לוחמי החי"ר. ואכן, במלחמת לבנון השנייה הטנקים הופיעו רק בשלב מאוחר יחסית, ולטעמי, ברוב המקרים היו מיותרים גם אז. עד היום אני לא מבין מה עשו טנקים בקרב הסלוקי". לדבריו, הלקח הזה הופנם בצה"ל, ואם תידרש כיום לחימה בלבנון היא תתבסס בבירור על כוחות החי"ר.

"להכשיר את הלבבות"

ואחרי כל זה עולה השאלה איך מתכנסים כל הלקחים - המדיניים והצבאיים, הטקטיים והאסטרטגיים - להכרעה הדרמטית העומדת כיום לפני ישראל, בסוגיה האירנית. כהן ובן-מאיר מדגישים את השיח הציבורי שמקיים ראש הממשלה נתניהו בעניין הצידוקים להתקפה אפשרית על אירן, כהפנמת הלקח בצורך להכשיר את דעת הקהל להצדקת הלחימה. למעשה, מהות הדילמה הישראלית העכשווית לקוחה ממושגי מלחמת לבנון: האם להגדיר תקיפה באירן כמלחמת ברירה או כמלחמת מנע.

יעלון מדגיש את הדילמה העקרונית: "אחד האתגרים הקשים ביותר לממשלה במדינה דמוקרטית הוא החלטה על מתקפת מנע. כי כשהציבור לא חש את הסכין על הצוואר זה עלול להיתפס כמלחמת ברירה. זה קרה גם לאמריקנים, שידעו על התוכניות הזדוניות של אל-קאעידה, ובכל זאת המתינו עד לפיגועי ספטמבר 2001 כדי לצאת למתקפה. כשממשלה במדינה דמוקרטית מגיעה למסקנה שעליה לצאת למתקפת מנע, היא חייבת להכשיר את הלבבות לכך. נכון שזה קשה, כשבמקביל אתה לא רוצה לשדר לאויב על כוונותיך". האם ההנהגה הנוכחית של ישראל עומדת במטלה המורכבת הזאת? "לסוגיה העכשווית לא הייתי רוצה להיכנס", עונה יעלון.

פורסם במקור: יומן, מקור ראשון
תאריך:  10/08/2012   |   עודכן:  10/08/2012
יאיר שלג
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
שלושים שנה - מה השתנה?
תגובות  [ 3 ] מוצגות   [ 3 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
באום
10/08/12 15:55
2
דודי30
10/08/12 17:55
3
אהוד פרלסמן
11/08/12 14:30
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
שימוש בטלפון הוא חלק בלתי נפרד במשא-ומתן, אבל למשא-ומתן הטלפוני יש מספר יתרונות ומספר חסרונות היתרון העיקרי בשימוש בטלפון הוא חיסכון בזמן שימוש בטלפון מאפשר לנהל משא-ומתן בזמנים נוחים ומקובלים על כל הצדדים בנוסף, קיימות שיחות ועידה המאפשרות לאסוף הרבה בעלי עניין, ללא קשר למיקומם הממשי עם זאת, למרות היתרונות הברורים, למשא-ומתן טלפוני יש חסרונות רבים
10/08/2012  |  אלי יצחק  |   כתבות
הערפל מתפוגג לאחרי שכוכב מרקורי חזר למסלול והתקשורת ברורה יותר. למדנו שיעור על כוח המשחק של הכוכב האחראי על מידע ותקשורת, שטייל במזל אריה נגד הכיוון. הייתה זו הפטפטת והקשקשת שחווינו בכלי התקשורת המתחרים זה בזה, מי הביא את הפרשן הביטחוניסט לשעבר, או הכלכליסט האקדמאי שיודע מה הכי נכון למדינת ישראל. נזכור שכל ה"חוכמה" נשפכה עלינו ברצועת זמן שמרקורי היה בנסיגה. מרקורי בנסיגה הוא הג'וקר, זה שאוהב לעשות טריקים והמהימנות שלו היא בסימן שאלה גדול.
10/08/2012  |  טובה ספרא  |   כתבות
צריך להיות מצויד במידה בלתי מבוטלת של חוצפה כדי ששר בממשלה ישתמש בפעילות השוטפת של משרדו כדי לקדם בדרכים ציניות ובמהירות מעל המותר בחוק אינטרסים פוליטיים אישיים. אדם זה הוא שר התחבורה, ישראל כ"ץ, המשמש במקביל כיושב-ראש הנצחי של מזכירות הליכוד ומבקש בכל פעם שהוא חושש לפיחות במעמד להוכיח כי הוא בעל הבית של הליכוד.
10/08/2012  |  אריה אבנרי  |   כתבות
כך משתקף השבוע מהפייסבוק שלי
09/08/2012  |  מאיר עוזיאל  |   כתבות
יש קסם בספרו האוטוביוגרפי של ארנו בר מהיישוב נטף שליד ירושלים. זהו ספרו הראשון שכתב אותו בגיל 80. הקסם של ארנו בר, מתרגם במקצועו, יליד קלן בגרמניה (1928), הוא הכתיבה חסרת-הציניות ובעלת ההומור הקל והמיוחד. את שנות המלחמה שהיו שנות ילדותו הוא מסכם כאשר הסתיימה: "אנחנו יכולנו לשוב הביתה. באותה שעה התערבבו במוחי רגשות סותרים: מחד-גיסא חשתי שמחה, כי המלחמה הסתיימה, אנחנו ניצלנו ואבא חזר - ומאידך-גיסא היה בי קורטוב של צער, על כי בא הקץ על הרפתקה מרתקת".
09/08/2012  |  שולמית קיסרי  |   כתבות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסף קנדלקר
יוסף קנדלקר
מאז ועד היום איש לא מעז לקרוא לבן שלו המן, למרות ששמעתי על מישהו שקראו לו כך, אבל זה בגדר שמועה
עידן יוסף
עידן יוסף
כ-900 אלף כרטיסי רב-קו עם יתרות בשווי עשרות מיליוני שקלים יופקעו מהציבור ויגיעו לאוצר המדינה    משרד התחבורה טוען שהמצב הנוכחי מקשה עליו טכנולוגית, אך בפועל "תורם" את כספי הנוסעים ל...
דן מרגלית
דן מרגלית
לאחר 170 ימי המלחמה, לא נסכים עוד שנכדינו ונכדותינו ישלמו בדמים אלה או בדמים אלה את מחיר הטפילות של החרדים
ביטחון לכל משפחה [צילום: אבי רוקח/פלאש 90]
גל קסטל
בימים אלה, בהם ישראל נדרשת לחשב מסלול מחדש בכל כך הרבה תחומי חיים, אני זועק אל מקבלי ההחלטות שלא להזניח את התחום הקריטי של ההתחדשות העירונית, חידוש המבנים הישנים ותוספת חדרי ממ"ד ל...
מאיר חוטקובסקי
מאיר חוטקובסקי
94% מהקשישים התכוננו מראש לשעת החירום והצטיידו עם רשימת טלפונים של קרובי משפחה, תרופות וכסף מזומן
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il