|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בניגוד להמלצת היועץ המשפטי לממשלה, לא הודח הרב מצגר למרות שקריו במשטרה
|
בפברואר 2005 נחקר הרב יונה מצגר באזהרה בדבר חדר מלון שקיבל בתעריף מוזל. בסיום החקירה המליצה המשטרה להעמידו לדין בעבירות מירמה והפרת אמונים. בעקבות זאת הודיע הרב מצגר, כי הוא משעה עצמו זמנית מבית הדין הרבני הגדול ומהוועדה לבחירת דיינים. באפריל 2006 הודיע מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה, כי לא ייפתח תיק פלילי נגד הרב מצגר, אך ביקר בחריפות את מעשיו, קבע ששיקר בחקירותיו במשטרה והודיע שעליו להתפטר מרצונו או שימליץ על הליכי הדחה מיידיים נגדו. בתגובה עתר הרב מצגר לבג"ץ כנגד מזוז בטענה שלא ניתנה לו זכות השימוע. במהלך הדיונים הסכים היועץ המשפטי למחוק חלקים מן הדוח, אולם הרב מצגר לא הסתפק בכך. בסופו של דבר דחה בג"ץ ביולי 2007 את העתירה, לאור הקביעה שדוח היועץ המשפטי איננו אמירה סופית. בפברואר 2008 החליטה הוועדה לבחירת דיינים לדחות את חוות דעתו של מזוז ולאפשר לרב מצגר לחזור לכהן כדיין. לאחר ההחלטה אישרה הכנסת תיקון לחוק הרבנות הראשית לישראל, שלפיו לא יהיה הרב מצגר חייב לכהן כראש בתי הדין הרבניים. בפברואר 2009 דחו שופטי בג"ץ את עתירתה של עמותת אומ"ץ למנוע מהרב מצגר מלשמש כדיין בבית הדין הרבני הגדול. השופט אדמונד לוי סבר בדעת יחיד, כי היועץ המשפטי לממשלה היה צריך להעמיד את הרב מצגר לדין משמעתי. |
| תאריך:
|
12/08/2012
|
|
|
עודכן:
|
12/08/2012
|
|
איתמר לוין
|
|
ביולי 1997 הודה צבי בר, במסגרת הסדר טיעון, בהעסקת חברים בקואליציה בעיריית ר"ג באמצעות תאגידים השייכים לעירייה לאחר נצחונו בבחירות ב-1989. בר טען, כי בעיריית ר"ג היה נהוג לשלם לנבחרי ציבור משכורת, וכי לא ידע שמדובר בנוהג בלתי חוקי; כשנודע לו שהדבר בניגוד לחוק, הוא הורה על הפסקת התשלום. האישום בהפרת אמונים נמחק, בר נקנס ונקבע שבמעשיו לא היה קלון.
|
|
|
|
|
בדצמבר 2011 הוגש כתב אישום נגד יזם הנדל"ן עמנואל ארביב, בטענה שהעניק לצבי בר, בתפקידו כראש עיריית רמת גן, שוחד בסך מיליון שקל תמורת סיועו של בר ברכישת פרויקט "בית ליר אור" בעיר והקלות בנייה בו. בין היתר נטען, כי בר מנע את רכישת הפרויקט בידי העירייה וכך הצליח ארביב לרכוש אותו במחיר מופחת, ולאחר מכן אף סייע לו בר במציאת שוכר לפרויקט. במאי 2012 משכה המדינה את כתב האישום נגד ארביב לאור ראיות חדשות, אך הבהירה שאין בהחלטה זו כדי להשליך על ההחלטה האם להגיש כתב אישום נגד בר. המדינה הודיעה לפני כן על כוונתה להגיש נגד בר כתב אישום באשמת קבלת שוחד, אך ההחלטה הסופית טרם התקבלה.
|
|
|
|
|
ד"ר יוסי אולמרט, אחיו של אהוד אולמרט, הוא מזרחן המתמחה בלבנון. בתחילת שנות ה-2000 ניסה להיכנס לפוליטיקה ובין היתר התמודד על ראשות עיריית רעננה. ניסיונות כושלים אלו סיבכו אותו בחובות כבדים למלווים בשוק האפור, ובעקבות זאת עזב את הארץ בשנת 2004; ככל הידוע, הוא מתגורר בארה"ב ומתפרנס בעיקר מהרצאות בתחום המזרחנות. על-פי כתב האישום בפרשת הולילנד, חלק משמעותי מהשוחד ששילמו היזמים לאהוד אולמרט היה באמצעות 500,000 שקל שהעניק עד המדינה ליוסי אולמרט לסיוע במצוקתו הכלכלית.
|
|
|
|
|
בבחירות לכנסת ב-1988 היה אהוד אולמרט גזבר הליכוד (מטעם חרות), לצד מנחם עצמון (מטעם ליברלים). בקמפיין זה גייס הליכוד כספים אסורים, תוך שימוש בחשבוניות פיקטיביות. נכתב בהן שהכספים התקבלו תמורת שירותים, כביכול, כדי להסוות קבלת תרומות בלתי חוקיות שנתקבלו מעשרות אנשי עסקים, משרדי פרסום ואחרים. אולמרט הועמד לדין רק במרס 1996 (על-פי החלטת פרקליטת המדינה עדנה ארבל), לאחר שיהוי ניכר בעיקר מצד פרקליטת המדינה דאז דורית ביניש, לאחר שהעדויות המביכות נחשפו ולאחר עתירה שהגישה עמותת אמיתי. אולמרט זוכה כעבור שנה לאחר התנהלות תקשורתית בעייתית. כמה עדים שזומנו לאחר זמן רב "שכחו" את שאירע. השופט עודד מודריק נאלץ לזכות את אולמרט, וסיכם את פסק דינו במילים: "הנאשם התנהג בעניין הזה באורח מאוד לא ראוי, אך אי-התקינות לא חרגה אל התחום הפלילי בהתאם להגדרות החוק".
|
|
|
|
|
בועז יונה כיהן כמנכ"ל של קבוצת חפציבה, שהוקמה בידי אביו מרדכי יונה, וכללה מארג של חברות פרטיות וציבוריות. באוגוסט 2007 נמלט יונה מהארץ לאחר שהקבוצה קרסה, באחת הקריסות הגדולות ביותר בתולדות ענף הנדל"ן בישראל. הוא נלכד באיטליה והוסגר ביוני 2008. יונה, אשר גנב מהחברות ומאלפי לקוחותיהן מאות מיליוני שקלים, הודה והורשע בגניבה בידי מורשה, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, אי-קיום הוראות חוק ניירות ערך ורישום כוזב במסמכי תאגיד. הוא נדון לשבע שנות מאסר וחויב לפצות את קורבנותיו רק ב-4 מיליון שקל, בנימוק שבכך מסתכמת יכולתו הכלכלית. רוב הרוכשים נאלצו להוסיף סכומים ניכרים כדי לממן השלמת בניית הדירות, לאחר שהתברר שיונה לא העמיד לזכותם ערבויות כנדרש. יונה שוחרר ממאסר במרס 2012.
|
|
|
|
|
