היכן מניות אמבלייז?

ביולי 2010 טענו אריק קליין ועמוס בוחניק, כי פיתחו מדבקה המתריעה מראש על התקפי לב ומכרו אותה לסניף הבריטי של חברת MSI הטייוואנית לפי שווי של מיליארד דולר. עד מהרה התברר, כי איש בתעשיית מדעי החיים והבריאות אינו מכיר את הממציאים ואת המוצרכ וכי לא ניתן לאתר את הפטנטים או את אישורי ה-FDA למוצר. חברת MSI הטייוואנית טענה שהשניים מעולם לא היו איתה בקשר ואין לה מושג במי מדובר. חנות מחשוב בפתח-תקווה טענה כי קליין רכש אצלה שבב RFID פשוט, מוצר שנראה דומה מאוד לאותה במדבקה שהציגו בוחניק וקליין. עוד נמצא כי קליין ישב בכלא משך שש שנים בגין הונאה, בתקופה בה לכאורה פיתח כמעט לבדו את המוצר. השניים הועמדו לדין על הונאה בפרשה זו, לצד מעשי הונאה נוספים בהיקף של מיליוני שקלים.

במחצית הראשונה של 2005 דלפו קטעים מספר חדש של אמנון ז'קונט ממחשבו האישי. לאחר בדיקה התברר, כי חתנה לשעבר של אשתו ורדה רזיאל-ז'קונט, מיכאל האפרתי, ואשתו הנוכחית רות, פיתחו ושתלו סוס טרויאני במחשבו של ז'קונט. 11 חוקרים פרטיים משלושה משרדי חקירות נחשדו בכך שרכשו מהזוג האפרתי את התוכנה ושתלו אותה במחשביהן של חברות מרכזיות לאחר שהפיצו הצעות עסקיות על גבי תקליטור ובמשלוח דואר אלקטרוני. בין החברות שהיו קורבנות למעשה זה: הוט, פרטנר, קבוצת שטראוס, צ'מפיון מוטורס, סטימצקי, מלם מערכות, דובק ומי עדן. בני הזוג האפרתי נעצרו בבריטניה והוסגרו לישראל בינואר 2006‏. על שניהם נגזרו עונשי מאסר שבין שנתיים לארבע ותשלום פיצויים בסך מיליון שקל כל אחד‏.

בנובמבר 2004 שידרה אילנה דיין בתוכנית "עובדה" כתבה על תקרית שאירעה באזור רפיח, ובה היה סרן ר' שביום שידור הכתבה הוגש נגדו כתב אישום על הרג נערה פלשתינית לא חמושה. לאחר שסרן ר' זוכה, הוא הגיש כנגד דיין תביעת לשון הרע. ביהמ"ש המחוזי בירושלים קיבל את התביעה וקבע שעל דיין וטלעד לפצות את ר' ב-380,000 שקל. בית המשפט העליון קיבל את הערעור שהגישה דיין, וקבע שהיא נהנית מהגנת "אמת דיברתי", שכן בעת שידור הכתבה העובדות היו מספיק מהימנות ל"עיתונאי סביר", תוך שבית המשפט מבהיר את המושג של "אמת לשעתה". טלעד חויבה בתשלום פיצוי של 100,000 לר' בשל הקדימונים לתוכנית בהם הייתה לשון הרע.

מני מזוז היה מי שהחליט, בתפקידו כיועץ המשפטי לממשלה, על פתיחת החקירה נגד אהוד אולמרט בפרשות ראשונטורס, טלנסקי ומרכז ההשקעות, כשם שהחליט על סגירת התיקים נגדו בפרשת כרמיה ובנק לאומי. מזוז גם היה מי שנתן גיבוי להחלטה לזמן את משה טלנסקי לעדות מוקדמת ולהגיש את כתב האישום נגד אולמרט. למרות זאת, את רוב הביקורת על הפרקליטות לאחר זיכויו החלקי של אולמרט, ספג פרקליט המדינה משה לדור, בעוד מזוז נותר נקי.

בפרשת קצב ספג מני מזוז ביקורת חריפה מכיוונים רבים. היא החלה כאשר חתם על הסדר הטיעון ממנו הושמטו עבירות האונס, אם כי בג"ץ אישר את ההסדר ברוב של ארבעה שופטים מול שלושה. לאחר שמשה קצב חזר בו מן העסקה, החליט מזוז להאשימו גם במעשי אונס - וכאן נטען, בעיקר בידי ההגנה, שהוא דיבר בשני קולות, לאחר שבבג"ץ הצביע על חולשת הראיות לגבי האונס. מזוז טען, כי בזמן שחלף בין האירועים התחזקו הראיות; קצב אכן הורשע בעבירות אלו. ביהמ"ש המחוזי ואחריו ביהמ"ש העליון מתחו ביקורת קשה על ראיונות שהעניק מזוז בעיצומה של הפרשה, ובהם קבע קטיגורית את אשמתו של קצב.