|   15:07:40
דלג
  אריאל כהנא  
עיתונאי מקור ראשון
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?
מאיר דגן. השלכות אסטרטגיות [צילום: פלאש 90] בני גנץ. הצבא סופר-מוכן [צילום: פלאש 90]

כולם בעד לתקוף

ממאיר דגן ועד בני גנץ, מעמוס ידלין ועד גבי אשכנזי, כולם משוכנעים שישראל לא יכולה להרשות לעצמה איראן גרעינית. המחלוקת נוגעת רק לשאלת התזמון - שאלה שלגביה לציבור הרחב ולרבים מהלשעברים אין מידע מספק
20/08/2012  |   אריאל כהנא   |   כתבות   |   הגרעין האירני   |   תגובות
עמוס ידלין. תגובה מדודה [צילום: פלאש 90]

בעד או נגד ביבי
כמיטב המסורת הישראלית, גם הסוגיה הקיומית הזאת שודרגה בידי מיטב המוחות לדיון האינטליגנטי והחשוב באמת: בעד ביבי או אנטי ביבי. הדילמה הגורלית ביותר לעתידה של ישראל מאז תקופת ההמתנה הפכה להטחות בוץ אישיות של כל העולם ואשתו בפני נתניהו וברק. מטרת הקמפיין ברורה: לשלול מהשניים את הלגיטימציה לקבל החלטה

למען האמת לא לגמרי ברור כיצד זה קרה. עד לפני לא יותר מתריסר חודש, לא היה נושא קונצנזואלי יותר בישראל. במערכת הפוליטית ובמערכת הביטחון, בדרג המדיני ובקרב מעצבי דעת הקהל - לכול היה ברור שהתחמשות איראן בנשק גרעיני היא סכנה ברורה ומידית. אחרי קרוב ל-40 שנה שבהן הטרור היה האיום העיקרי, איש לא חלק על ההבנה שאיראן גרעינית תציב לפני ישראל משוואת כוחות חדשה לחלוטין.

אלא שכמיטב המסורת הישראלית, גם הסוגיה הקיומית הזאת שודרגה בידי מיטב המוחות לדיון האינטליגנטי והחשוב באמת: בעד ביבי או אנטי ביבי. זו המחלוקת המסעירה בימים אלה את האליטה הישראלית. מהרגע שנתניהו וברק תפסו עמדות, התייצבו מולם מידית אלה החלוקים עליהם אוטומטית. הדילמה הגורלית ביותר לעתידה של ישראל מאז תקופת ההמתנה הפכה להטחות בוץ אישיות של כל העולם ואשתו בפני נתניהו וברק. מטרת הקמפיין ברורה: לשלול מהשניים את הלגיטימציה לקבל החלטה.

"תגובת אירן תהיה מדודה"
אשכנזי. האופציה הצבאית - הכרחית [דו"צ]

רא"ל במיל' גבי אשכנזי:
"צה"ל צריך להיות ערוך לאתגר האיראני. יש תחילת קואליציה במערב, אך זה לא מספיק. ברור שמחיריה של פעולה צבאית יהיו גדולים, אך מזרח תיכון עם מטרייה גרעינית איראנית הוא שינוי שיש לעשות כל מאמץ למנוע אותו"

דרכו של דיון ציבורי רדוד שהוא אינו מאפשר לציבור להיחשף לתמונה המלאה. רבים ממספקי הכותרת וממעצבי הכותרות שכחו - או השכיחו - את נקודת המוצא. באחדים מכלי התקשורת יש גם עריכה מגמתית, המדגישה את המחלוקת ומסתירה את נקודות ההסכמה. אבל הייתה נקודת מוצא מוסכמת, וככל שיישמע הדבר מפתיע היא עדיין ישנה. שכן כל הנוגעים בדבר, ממאיר דגן ועד בני גנץ, מעמוס ידלין ועד גבי אשכנזי, משוכנעים שישראל לא יכולה להרשות לעצמה אירן גרעינית. הנה כמה התבטאויות מדגמיות.

הרמטכ"ל בני גנץ בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת (סיוון תשע"ב):
"כדי שיהיה איום צבאי אמין, הצבא צריך להיות סופר-מוכן, ומצדי הוא סופר-מוכן. היחידים שיחליטו לוותר על הגרעין הם האירנים עצמם וכצבא המוכנות שלנו ערוכה גם לזה. הסוגיה האירנית היא עניין דינמי ומעט מאוד אנשים יודעים מה יש ומה אין, מה אפשר ומה אי-אפשר. לא מעט אנשים מתהדרים בכך שהם יודעים כשהם לא יודעים. בין שיח ציבורי לשיח מקצועי שראוי שייעשה בפורומים הנכונים יש מרחק רב".

הרמטכ"ל לשעבר, גבי אשכנזי, בהרצאה לפני פורום העסקים של בר-אילן:
"הצירוף של המשטר האירני עם נשק גרעיני הוא דבר שישראל אינה יכולה לקבל ויש הכרח להמשיך ולקדם את מוכנות האופציה הצבאית. האופציה הצבאית חייבת להמשיך ולהיות על השולחן. בלי הסיוע של אירן, חמאס וחיזבאללה לא יהיו מה שהם, ועל כן צה"ל צריך להיות ערוך לאתגר האירני. יש תחילת קואליציה במערב, אך זה לא מספיק. ברור שמחיריה של פעולה צבאית יהיו גדולים, אך מזרח תיכון עם מטרייה גרעינית אירנית הוא שינוי שיש לעשות כל מאמץ למנוע אותו".

לפני כחודשיים שב אשכנזי על עמדתו שלפיה "מחיר פצצה אירנית גבוה מהפצצת אירן".

ראש אמ"ן לשעבר עמוס ידלין, במזכר מטעם מכון INSS, לפני כשלושה חודשים:
"ישראל ניצבת בדילמה לא פשוטה בין שתי אופציות אסטרטגיות, המאופיינות בסיכונים גבוהים לביטחונה הלאומי. ניתן להגדירה כבחירה 'בין פצצה להפצצה'. ההערכה שמחיר קיומה של פצצה גרעינית אירנית גבוה ממחיר הפצצת אירן נראית נכונה... התגובה האירנית איננה כה מסוכנת כפי שמציגים אותה בכירי מערכת הביטחון בארצות הברית, וחלק מפורשי מערכת הביטחון הישראלית. אנו מעריכים שאיומי האירנים לפני התקיפה הם מכשיר הרתעה יעיל, אך לאירנים אין יכולת ואין גם אינטרס 'להעלות את המזרח התיכון באש'. אכן, ודאי שתהיה תגובה אירנית לאחר התקיפה, אך לנוכח שיקולי האינטרס האירני ביחס למצב אחרי התקיפה, היא תהיה מדודה ובהיקף שניתן לספוג אותו, בהשוואה להישג של עצירת תוכנית הגרעין האירנית".

לצד זאת, ידלין וצוות המכון הדגישו שישראל לא צריכה לעמוד בחזית המאבק באירן וכי שיקול 'מרחב החסינות' אינו קריטי.

ראש המוסד לשעבר מאיר דגן בהרצאה במכללה האקדמית נתניה לפני כחצי שנה:
"אופציה צבאית צריכה להיות אמינה אבל להיות אלטרנטיבה רק למצב שכלו הקִצין. הגרעין האירני הוא אתגר עם השלכות אסטרטגיות. בסוגיה הזאת אין ויכוח. הוויכוח, אם קיים, הוא כיצד נכון לטפל בו ומה ההשלכות והתגובות למצבים שונים. זה האתגר המרכזי ברמה האסטרטגית שמעסיק את ישראל, במיוחד בהתחשב בעובדה שהאיומים הקונבנציונליים לא מהווים בעת הזאת אתגר ביטחוני מרכזי לישראל".

ביום פרישתו מהמוסד, לפני 20 חודש, אמר דגן: "חייבים לשמר אופציה צבאית אמינה, אבל צריך להשתמש בה רק כשהסכין על הצוואר ומתחילה לחתוך".

עשר סיבות לתקוף

הוויכוח האמיתי אם כן אינו על עצם השימוש בכוח צבאי כדי לעצור את אירן. כל הגווארדיה הביטחונית מסכימה שיש להכין אופציה צבאית ושבנסיבות מסוימות אין מנוס מהפעלתה. המחלוקת היא על התזמון. ראש הממשלה, כפי שנכתב בעמודים אלה בשבוע שעבר, חושב שאין עוד למה לחכות ושעל ישראל לפעול בקרוב, אפילו לבדה אם אין ברירה. שר הביטחון אומר דברים זהים (אף שמאחורי הקלעים יש הסבורים שיהסס ברגע האמת). הצמרת הביטחונית, הנוכחית והקודמת, וכמוה רבים מחברי השמינייה, חושבת שעדיין לא כלו כל הקצין. לשיטתה צריך עדיין לתת סיכוי לעיצומים או לאמריקה, או לשני הדברים גם יחד.

צריך להודות ביושר שלציבור הרחב אין שום יכולת להכריע בוויכוח הזה. מדובר בהערכות של סיטואציה מורכבת מאוד, על בסיס מידע שהאזרחים ורבים מהלשעברים כלל אינם מודעים לו. תמונת המידע משתנה מדי יום, ולא רק בהיבט של התפתחות הפרויקט הגרעיני. כך למשל, די בהפגנה סוערת אחת באירן במחאה על המצב הכלכלי כדי להצית תבערה שתטלטל את שלטון האייתוללות - וזו אחרי הכול מטרת הסנקציות. לפני שבוע הייתה התפרצות מקומית בגלל הזינוק במחירי העופות, אך היא שככה. מחר יכולה להתרחש הפגנה אחרת שלא תדעך.

רק העתיד יֵדע לספר איזו הערכה הייתה נכונה (כדי לסבר את האוזן בדבר הערכותיו הריאליות של נתניהו אפשר לספר שבניגוד לרבים בצמרת הביטחונית והמדינית, נתניהו צפה לפני חודשים ארוכים שבשאר אסד לא ייפול במהירות אלא ישרוד תקופה לא מבוטלת על כיסאו. בשעה שרבים בארץ ובעולם, כולל שר הביטחון ברק ובכירי המודיעין, דיברו על נפילת אסד כאירוע קרוב, נתניהו הוביל מדיניות של פרופיל נמוך ביחס לסוריה מתוך הערכה שהדיקטטור לא ייפול במהרה. לאחר מעשה, אין ספק שהוא צדק ואחרים טעו).

השורה התחתונה היא שהעולם וישראל המתינו שנים רבות מאוד, ואפשרו לבעיה האירנית לתפוח כמעט לממדי אל-חזור. את גודל הסכנה, ואת הצורך בהפעלת האופציה הצבאית, הסבירו בלא מעט הזדמנויות אותם בכירים ביטחוניים המצוטטים לעיל ועמם רבים אחרים. בשורות הבאות יפורטו השיקולים העיקריים שהציגו הם ואחרים כשהסבירו מדוע חיוני כל כך לבלום את אירן.

1. הסכנה מפצצה גרעינית: פצצה אטומית בודדת מחסלת ברגע כ-20 אלף איש, ומוחקת שכונה ממוצעת בישראל. גם לדעת הסוברים שמכה כזו אינה קיומית, ברור שישראל אינה יכולה לחיות תחת איום תמידי מסוג זה המרחף על ראשה. על אחת כמה וכמה כאשר המשטר המתכוון להחזיק פצצה כזו קורא תכופות להשמדת ישראל, מכחיש שואה, משלח בפועל טרוריסטים לפגוע בישראל ומחזיק באמונה דתית שעל ישראל להיעלם.

לצד הסכנה הזאת עומד החשש מפצצה מלוכלכת - אפילו אם אירן תימנע מסיבותיה לשגר באופן ישיר פצצת גרעין לעבר ישראל, היא עשויה להשתמש בטרוריסטים בני חסותה שיפעילו ראש נפץ גרעיני בחלקו. אחד התרחישים מדבר על שיגור ספינה שתתפוצץ קרוב לחוף חיפה או אשדוד.

2. שדרוג מעמד אירן באזור: כבר היום אירן מטילה אימה על שכנותיה ומתערבת במתרחש בבחריין, בעירק ובתימן. היא שולחת זרועות טרור לסודן, לסעודיה, למצרים, לפקיסטן ולאפגניסטן. בנוסף הפעילה אירן חוליות בהודו, באזרבייג'ן ובגאורגיה, והיא כמובן עומדת מאחורי סוריה. אם וכאשר יהיה לאירן נשק גרעיני, הרתיעה מפניה ומפני גרורותיה תגדל פי עשרה ועשרים. כל מדינה וכל שליט שיבקשו לבלום את התאים האירניים בתחומם יחששו מפגיעתה הרעה של נותנת החסות הפנאטית הלא היא אירן. לשם השוואה, העולם חרד מהמשטר הרודני בצפון קוריאה, שאינו מייצא טרור, על אחת כמה וכמה שירעד מפני הרפובליקה הגרעינית של אירן. נשק גרעיני יהפוך אפוא את אירן ממנהיגה אזורית למעצמה גלובלית מסוכנת, כשישראל בראש קורבנותיה. זו צרה לעולם וזו בעיה חמורה לישראל.

3. חיזוק דרמטי לארגוני הטרור: התחמשות אירן בגרעין תשדרג עשרות מונים את עוצמתם של חיזבאללה, הג'יהאד האיסלאמי ובמידה רבה גם חמאס. ישראל התקשתה להכריע את חיזבאללה במלחמת לבנון ונזהרה כל השנים מלפעול נגד סוריה אף שזו העניקה לו חסות. פצצה גרעינית אירנית תהפוך את חסן נסראללה לחסין, שכן ישראל תיקח בחשבון שפגיעה בחיזבאללה עלולה לסכן אותה בעימות גרעיני עם אירן.

4. מרוץ חימוש גרעיני: לא פחות משהיא מאיימת על ישראל, אירן מבהילה את שכנותיה השונות. טורקיה, מצרים וסעודיה כבר הכריזו על כוונתן לרכוש יכולת גרעינית אם אירן תגיע אל הפצצה. ההנחה המוסכמת היא שמדינות נוספות ילכו בעקבותיהן. במילים אחרות, אם אירן תתגרען האזור כולו יתגרען.

5. הטיית מדינות ערב המתונות: נשק גרעיני בידי אירן יאפשר לה להגדיל את השפעתה על מדינות ערב המתונות כגון ירדן, נסיכויות המפרץ ועוד. כיום הן נתונות להשפעה מערבית, אולם החשש מפני אירן גרעינית ואיסלאמית יאלץ אותן להיות ממושמעות כלפי טהרן, פן יבולע להן. מובן שעבור ישראל אלה חדשות רעות.

6. השפעה אוניברסלית על מחירי הנפט: כספקית עשרה אחוזים מהנפט העולמי, וכשכנה צמודה של רבות מספקיות הנפט העולמיות, לאירן המגורענת תהיה יכולת להשפיע באופן ישיר על מחיריו. די באיום מרומז על המפרציות למשל כדי שיסכימו להעלאת מחירים.

7. החלשה פוליטית של ארה"ב והמערב: הגידול המתרחש כבר עתה בכוחה האזורי של אירן יגדל שבעתיים אם תשיג נשק גרעיני. הוא יבוא כמובן על חשבון ארה"ב והמערב משום שכשלו במאבק מול אירן (אם אכן כך יקרה) ומאחר שאירן מגורענת תרתיע גם את ארה"ב מפני התערבות באזור.

בנוסף, ניצחון של אירן במאבק מול המערב צפוי לשלהב רבים מהמאמינים המוסלמים בכוחם לגבור על המערב. בלאו הכי הפך האיסלאם בשנה וחצי האחרונות לכוח מוביל ברבות ממדינות ערב. כישלון של המערב בבלימת אירן יעניק דחיפה אדירה לאמונה האיסלאמית, ולא רק השיעית. עליית האיסלאם משמעה כמובן מכה אנושה לערכי העולם המערבי.

8. קריסה נוספת של אמנת ה-NPT: רכישת יכולת גרעינית בידי אירן תבהיר פעם נוספת לכל הנוגעים בדבר שהקהילייה הבינלאומית אינה מצליחה לאכוף את החלטותיה שלה, ובראשן האמנה למניעת הפצה של נשק גרעיני.

9. התחזקות פוליטית של הציר האסייאתי: אף שיש בין מדינות אלה חילוקי דעות ומתחים, התחזקות אירנית עשויה לתרום להתפתחות ציר רוסיה-סין-הודו-אירן. כבר היום רוסיה וסין מגִנות על סוריה, בת החסות המשותפת להן ולאירן. אם אירן תתגרען עשוי להיות להן אינטרס משותף לכרות ברית נגד המערב, כשהאינטרס המשותף הוא שרידות השליטים הקיימים.

10. מכה אנושה לסדר העולמי: בצירוף המגמות הגלובליות האחרות, ביניהן התמוטטות המשטרים במדינות ערב, המשבר הכלכלי העולמי, סכנת ההתפרקות של האיחוד האירופי, רפיסות הקהילייה הבינלאומית מול סוריה - פצצה אירנית עלולה להיות 'סיפתח' בדרך לקריסה מוחלטת של הסדר העולמי המוכר לנו, וחזרה למציאות ששררה לפני נפילת הגוש הקומוניסטי, שבה רק יחסי כוחות צבאיים ופוליטיים ולא פוליטיקה של ערכים (במובן החיובי של המושג) עיצבו את ההתפתחויות הגלובליות. מבחינתה של ישראל המשמעות הרסנית עוד יותר, שכן אי-עצירת הגרעין האירני משמעותה אור ירוק לתהליך הדומינו הזה, כאשר מעמדה של ארה"ב חלש יותר.

מבחינות אלו ואחרות, פעולה להסרת האיום האירני הכרחית מבחינתה של ישראל בפרט ומבחינת המערב בכלל. מוטב היה אם המערב וארה"ב בראשו היו מטפלים בבעיה כנדרש, אך נכון לעכשיו הדבר אינו קורה. אם חיבוק הידיים המערבי יימשך, לישראל לא תהיה ברירה אלא לפעול לבדה. על כך כאמור הכול מסכימים, והשאלה היא כמה זמן אפשר להמתין. פעולה ישראלית מוצלחת באירן, אם תהיה, לא רק תסיר סכנה חמורה מאוד מדרכה של ישראל אלא תתרום באופן ישיר לחיזוק אמריקה בכלל ולשדרוגה במזרח התיכון בפרט. על כך נאמר בסטיקרים של שנות ה-80: "America Don’t Worry. Israel Is Behind You".

תפיסת נתניהו נכונה
[פרופ' זכי שלום]
נתניהו. יסוד נכון [צילום: AP]

הסיפור פשוט. עד כה, שלושת המרכיבים שאמורים היו לבלום את תוכנית הגרעין האירנית - הסנקציות הכלכליות, הבידוד הבינלאומי והמלחמה הסמויה - לא השיגו את המטרה. כל דיון בשאלה אם יש להפעיל את האופציה הצבאית צריך להתחיל מנקודת המוצא הזאת. בלעדיה, הדיון לא אמיתי. זו גם תפיסת ראש הממשלה והיא נכונה ביסודה.

מבחינתה של אירן, לתוכנית הגרעין יש חשיבות עצומה. הם מוכנים לשלם עבורה מחירים כבדים מאוד כי הם משוכנעים שנחישות שלהם תניב בסופו של דבר השלמה של המערב. הניסיון ההיסטורי מלמד שהם צודקים. ארה"ב נאבקה בשעתה נגד ההתגרענות של סין, צרפת, הודו, פקיסטן וצפון קוריאה, ובכל המקרים כשלה. אפילו את ישראל ארה"ב ניסתה לעצור ובסופו של דבר, על-פי מקורות זרים, נכנעה.

יש אם כן בעיה שאנחנו והאמריקנים רואים בדרך אחרת. המבט שלנו מקומי או אזורי, ואילו ההסתכלות שלהם גלובלית. אנו חושבים על עתידנו, והם חושבים על קשריהם עם רוסיה וסין. האמריקנים גם אינם מאוימים ישירות כמונו. אנו מסתכלים בעיני נמלה, הם בעיני פיל.

כעת נשאלת השאלה עד כמה אפשר לתת אמון בהבטחות האמריקניות. ראשית, לא בטוח שזה שמבטיח יישאר בתפקידו. אם ייבחר נשיא חדש, יחלפו חודשים ארוכים עד שהממשל שלו יתבסס ויעצב מדיניות. צריך גם לזכור שרומני לא הבטיח לפעול צבאית באירן.

אשר לנשיא המכהן, אין לו רקורד של אמינות בכלל, וביחס לישראל בפרט. מיד לאחר שנבחר טען שאין הסכמות סודיות בין ישראל לארה"ב בנוגע לבנייה בהתנחלויות, אף שידע היטב על קיומו של ההסכם הזה. גם במדינות ערב לא סומכים עליו. הוא קרא לחוסני מובארכ 'חברי הטוב ביותר באזור' וחודשיים אחר כך, כשהחלו ההפגנות, שלח פקיד זוטר עם דרישה לעזוב את תפקידו תוך 24 שעות. הוא גם לא סייע לבחריין בעת מצוקה. הוסף לכך את ההיסטוריה הכוללת של ארה"ב בנוגע למניעת התגרענות ותגיע למסקנה שתגיע.

בתנאים האלה, ישראל חושבת שאם תפעל לפני הבחירות בארה"ב יכולת הממשל להעניש אותה תהיה מצומצמת יותר. ישראל, כמו כל מדינה, לא מוכנה להפקיד את ביטחונה ואת עתידה בידי זרים.

מול השיקולים האלה ישנן השאלות כמה זמן אפשר לחכות, מה אפשר להשיג באמצעות מכה צבאית. המידע הזה הוא רגיש מאוד ולכן את התשובות לשאלות יודעת קבוצה סופר-מצומצמת של אנשים. בכל מקרה, אלה לא תשובות שחור-לבן מכיוון שמדובר בהערכות. לא מובן לי איך אנשים מדברים בצורה נחרצת כזו, כשאינם יודעים את הפרטים.

האחריות לקבלת ההחלטות מוטלת על המנהיג. הוא זה שצריך לשקול ולהחליט. הדרג המקצועי צריך להשמיע את דעתו ואת הערכות המצב שלו. צריך לזכור שבלא מעט מקרים בהיסטוריה של ישראל היו מעטים שקיבלו החלטה אסטרטגית וצדקו, בשעה שהמערכת התנגדה. זה נכון לדימונה, או להפצצת הכור העירקי. בסוף המנהיג רואה את התמונה הכוללת ועליו להחליט.

  • [פרופ' זכי שלום הוא מומחה למדיניות ביטחון ולקשרי ישראל-ארה"ב, עמית מחקר במכון למחקרי ביטחון לאומי וחוקר בכיר במכון בן-גוריון לחקר ישראל באוניברסיטת בן-גוריון]

משימה בת-ביצוע
[עוזי דיין]
עוזי דיין. אתגר היסטורי [צילום: יותם פרום]

הפגיעה בתשתית הגרעינית של אירן היא משימה הניתנת לביצוע עם רמות סיכון סבירות. לא נכונה האמירה שהדרג הצבאי לא רוצה או טוען שאינו יכול לבצע אותה. הצבא יכול, והדיונים היחידים הם לגבי התזמון. ככלל, חילוקי דעות בין הדרג המדיני לצבאי היו בעבר לא אחת, למשל ערב מלחמת ששת הימים. כל עוד שני הצדדים זוכרים את ההיררכיה, לגיטימי שהן יהיו. בסוף, הדרג המדיני הוא זה שמחליט, במיוחד בסוגיה האירנית שהיא מעבר לסוגיה אסטרטגית צבאית אלא מקרה של אסטרטגיית-על. במקרה שלפנינו, על הדרג המדיני להקשיב לעמדת הרמטכ"ל, ראש אמ"ן, מפקד חיל האוויר וראש המטה לביטחון לאומי. תפקידו של הדרג הצבאי להתרכז בשאלה 'איך עושים' ולא 'האם עושים' - שאלה שהיא בתחום אחריותו של הדרג המדיני.

הדרג הצבאי צריך להפריד בין המשימה לבין דעתו עליה. התוצאה הטובה ביותר תהיה אם שני הצדדים יגיעו להבנה משותפת מהן המשימות בנות-ההשגה, כאשר הדרג המדיני יהיה זה שיחליט האם ומתי לבצע.

ראש הממשלה ושר הביטחון מוּנעים מתחושה היסטורית שאני שותף לה ולפיה ישראל אינה יכולה להשלים עם התגרענות אירנית. הם יכולים לעשות כמעשה הפוליטיקאים, לעצום עיניים, לזרום עם עמדת הצבא ולומר 'למה שניקח על עצמנו את האחריות הזאת'. אבל הם חושבים שיש כאן אתגר היסטורי ומבינים שאחר כך יהיה קשה הרבה יותר. אם אירן תהיה גרעינית כולנו נשאל את עצמנו בדיעבד האם עשינו הכול כדי למנוע ממנה את הגרעין.

אשר לעמדת הצבא, היה רצוי שיפגין יותר אגרסיביות, שיתנהג כמו סוס פראי ויסמוך על הדרג המדיני שירסן אותו. הצבא חושש מאבֵדות ומהפגיעה בעורף, אבל היה רצוי שיתמקד במשימה.

גם אני הייתי רוצה שהאמריקנים יפעלו, אבל אי-אפשר להסתמך רק עליהם. לכן, בעת הזאת, הדבר הנכון הוא להכין את האופציה הצבאית ולאיים בה, להפסיק להפחיד את הציבור, להתלכד, ובשלב מסוים להחליט האם להשתמש בה.

  • [אלוף (ב(מיל.)) עוזי דיין היה מפקד סיירת מטכ"ל, סגן הרמטכ"ל וראש המועצה לביטחון לאומי]

פורסם במקור: יומן, מקור ראשון
תאריך:  20/08/2012   |   עודכן:  20/08/2012
אריאל כהנא
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
כולם בעד לתקוף
תגובות  [ 8 ] מוצגות   [ 8 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
צנחן
20/08/12 21:00
2
מזכיר_המדינה
20/08/12 21:19
3
יורם מוזס
20/08/12 21:32
 
מזכיר_המדינה
20/08/12 23:12
4
עמוס שנער
21/08/12 00:36
5
ע.ג.
21/08/12 09:06
 
מהנדס אזרח ועוד..
22/08/12 11:24
 
אובמה
22/08/12 13:37
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ידיעות אחרונות ו"ישראל היום" מצאו מקום בשעריהם לדיווח על תקיפת ערבי עובדי פניציה וערוץ 10 נאבקים על עבודתם מוסף "השבוע" של הארץ נסגר
20/08/2012  |  אורן פרסיקו  |   כתבות
דברים ברורים, והם עושים להוכיח זאת. ונכונים גם הדברים שנכתבו בפתח החוברת, לעת הזו שחלק מן הספרות ומן השירה נעשו כמו מזון מהיר שנוטלים בדוכנים, (שלא לדבר על אופן השיווק המזנֵה של הספרים עצמם, וכמובן היעדרם המוחלט כמעט של ספרי שירה ממדפיהן של חנויות הספרים), והשפה דלה, רזה, דיאטטית, כתיבה כאילו מקרית לעתים, כאילו חסרת מחויבות, אם לספרות ואם לקורא. זוהי, אפוא, כמין מתקפת נגד, גיליון ראשון שהפיקה חבורת יוצרים שהלהבה בוערת בתוכם, בני גילים שונים אך שאותו חום מלכד אותם כדי לייסד כתב עת ספרותי חדש הרוצה מאוד לכבד את הכותבים בו, את הכתוב בו ואת אלה הקוראים בו.
20/08/2012  |  יוסף כהן אלרן  |   כתבות
והשבוע נגיד מזל טוב למזל החודש - בתולה
20/08/2012  |  צילה שיר-אל  |   כתבות
בין אם בגרמניה, בברזיל או בארה"ב, הנדל"ן העולמי הנמצא בשפל מושך את תשומת לב המשקיעים ככלי השקעה יציב ובטוח. חברות ישראליות העוסקות מזה זמן רב בהשקעות נדל"ן בחו"ל מוצאות קהל משקיעים מתעניין המחפש הזדמנויות נדל"ניות. בהיעדר אפיקי השקעה בישראל המניבים תשואות סבירות, מחפשים המשקיעים לנסות את מזלם אל מעבר לים. משקיע השוקל לשלח את כספו אל ארצות הניכר בוודאי ייתקל במספר רב של הצעות מחברות מגוונות. בדרך כלל ישנו פער בין הידע של המשקיעים לזה של אותן חברות המציעות להם הזדמנויות השקעה בנדל"ן בחו"ל. כמשקיעים, כדאי לנו תמיד לנסות לצמצם פער זה כדי שנוכל לבחון את הדברים בצורה מפוכחת ולראות את התמונה בשלמותה.
20/08/2012  |  רואי קלנר  |   כתבות
זוכרים את חוק ההסדרה? את הדרמה הפוליטית מורטת העצבים? את ניסיונותיו של ראש הממשלה למשוך זמן עד הדקה התשעים, את נאומו המתלהב של יעקב כץ שהטיח בראש הממשלה האשמות מעל במת הכנסת, את המגעים שניהל זבולון אורלב עד הרגע האחרון, את הבטחות השרים שתמכו בחוק?
19/08/2012  |  סופיה רון-מוריה  |   כתבות
רשימות נוספות   /   הגרעין האירני  /  מי ומי    / 
הערכה: נזק ממלחמה עם אירן - 167 מיליארד ש'  /  עופר וולפסון
"האיום האירני מגביל את יכולת השקל להתחזק"  /  עופר וולפסון
מופז דורש דיווח על תוכניות המלחמה  /  איציק וולף
השאלה העיקרית בסוגיית הגרעין האירני  /  ד"ר אורנה מרקוס בן-צבי
האומץ לפחֵד  /  צור ארליך
מחיר אי-התקיפה באירן  /  נתנאל אלישיב
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
עידן יוסף
עידן יוסף
החופשי חודשי ב-42 שקל ש"מוכרת" שרת התחבורה לתושבי אילת ייטיב רק עם מי שיסכים להיות "כלוא" בתוך העיר    בפועל, אילתי שירצה להגיע לעיר אחרת בארץ יידרש לשלם 305 ש"ח - יותר מפי 2.7 מאשר...
דן מרגלית
דן מרגלית
היועצת המשפטית קרעה הלילה את מסכת הצביעות והרמייה והשטיקים והטריקים של בנימין נתניהו ושריו ובעיקר החרדים שבהם    בהרב-מיארי אמרה למאיר פרוש ולמגעילים שעימו כי צריך להגן על האומה ולה...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il