האם עו"ד
ערן אטינגר, היועץ המשפטי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, חש כי בתקופת כהונתה של
אורית נוקד כשרה, נחלשים מעמדו ומידת השפעתו? אולי זו הסיבה שבגללה אטינגר, אשר בתקופת כהונתו של
שלום שמחון כשר החקלאות נחשב ליד ימינו, לאיש אמונו ולמעשה לאיש החזק במשרד, עושה לאחרונה מאמצים לנטוש את ספינת החקלאות השוקעת.
בעת האחרונה, הציג את מועמדותו לתפקיד רשם האגודות השיתופיות במטרה להחליף את עו"ד אורי זליגמן האמור לסיים תפקידו בתחילת 2013, לאחר 25 שנות כהונה בתפקיד. רשם האגודות השיתופיות כפוף למשרד התמ"ת, שבראשו עומד מי אם לא השר שלום שמחון בכבודו ובעצמו.
אטינגר, על-פי פרסומים בעיתונות, גם הציג את מועמדותו למשרת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה הצפויה להתפנות בעקבות פרישתו של עו"ד מלכיאל (מייק) בלס בסוף חודש זה. בלס, נציין, הוא אחד מחבריו הקרובים של אטינגר.
בבואם לשקול את מועמדותו, זו אולי ההזדמנות להזכיר לחברי ועדת האיתור את הדרך בה התנהל עו"ד ערן אטינגר, כפי שנחשפה בעיקר ב-News1 ובגלובס וכן בכלי תקשורת אחרים. אז הנה תזכורת קצרה לחברי הוועדה - היועץ המשפטי לממשלה,
יהודה וינשטיין; נציב שירות המדינה, משה דיין; מנכ"ל משרד המשפטים, ד"ר
גיא רוטקופף; מזכיר הממשלה
צבי האוזר וד"ר תמר גידרון מאוניברסיטת תל אביב.
זכייתו של אטינגר במכרז ב-16 בינואר 2007 לתפקיד יועמ"ש משרד החקלאות עוררה בשעתה הרמות גבה ותמיהות מרובות, שכן הוא התמודד מול רון דול, יועץ משפטי ותיק של נציבות שירות המדינה ובעל למעלה מעשר שנות ניסיון כיועץ משפטי ואילו אטינגר לעומתו היה חסר ניסיון ניהולי לחלוטין ולא שימש מעולם בתפקיד יועמ"ש. עו"ד נוסף במשרד החקלאות גיל להב פרש, ככל הנראה כתוצאה מבחירתו של אטינגר לתפקיד. על תקינותו של המכרז לבחירתו של אטינגר לתפקיד נאמר על-ידי גורמים שונים כי היו דברים בגו. יודעי דבר אומרים כי יו"ר ועדת המכרזים, נציגת משרד המשפטים, נלחמה על זכייתו בתפקיד מלחמה עזה ביותר.
אטינגר הפך לאחד מן האנשים המרכזיים לצידו של השר שמחון. הוא הוציא מתחת ידו כמה חוות דעת הנראות לצופה מן הצד כמוזמנות, שבפועל הכשירו מעשים ותוכניות שונות של השר - והיה מוכן תדיר לשכב עבורו על הגדר. כך סבר לדוגמה, בניגוד לדעת
מבקר המדינה לשעבר
מיכה לינדנשטראוס, כי שמחון אינו נתון ב
ניגוד עניינים בכל הקשור לרפורמה אותה קידם בענף ההטלה. כך גם קבע שאין ניגוד עניינים בחברותם של ורדי זילר ושל יהודה עפרון בוועדה לבדיקת השירותים הווטרינריים, וזאת על-אף שהועלו נקודות בולטות שהצביעו על ניגוד עניינים מובנה בחברותם זו.
לנוכח המעמד החזק שרכש לעצמו לצידו של שמחון, קנה לעצמו אטינגר שונאים ויריבים לא מעטים. יריביו אומרים עליו כי חצה את הקווים "ובמקום לשמש שומר הסף של המשרד - הפך אטינגר לשומר הראש של שמחון".
לא אחת נהג השר שמחון לצרפו לנסיעותיו לחו"ל, מה שלמראית-עין נחזה להיות בעיני המתבונן מן החוץ תגמול על שירותיו לכאורה. כך למשל, נסע עימו בשעתו לצרפת וכך צירפו למשלחת אנשי עסקים שהתלוותה לשר בנסיעתו לסנגל, לגבון ולחוף השנהב - משם המשיך אטינגר לחופשה פרטית עם רעייתו בפריס.
מתנגדיו ויריביו כינו אותו "מטהר השרצים של שמחון", ואמרו כי קשריו עם צמרת הפרקליטות ומשרד המשפטים הם שאפשרו לו מרחב פעולה גדול, אך לא הביאו מובאות ממשיות להוכחת טענותיהם. אטינגר מצידו דחה כמובן את ההאשמות.
בחירה בו לתפקיד רגיש כל כך, המעורב בסוגיות רגישות וחשובות בחיי האומה, עלולה להתברר כבכייה לדורות.
