הסוס לא יתרגל

שר המשפטים הוא חבר ממשלה מטעם הליכוד בפעם השנייה. בשתי הפעמים הוא היה שם מכוח מינוי אישי של ראש הממשלה, כשבפעם השנייה הוא שם לפי דרישת שר החוץ. מעולם לא עמד לבחירה בפריימריז וכנראה שאפילו חבר בליכוד לא היה. הוא לא חייב דבר לבוחרי הליכוד, לא לחבריו ולא לחברי המרכז שלו, וברצותו יהיה שר גם בממשלת נתניהו-ליברמן הבאה מבלי לעמוד לפריימריז. הוא חייב רק לנתניהו ולליברמן, הוא במקום בו הוא נמצא קודם כל כדי לספק להם שירותים שונים שהשתיקה יפה להם, ולנו רק נותר לשער בחרדה באילו שירותים מדובר.

שי ניצן איננו עוד אחד מאוייביה של ההתיישבות היהודית ביו"ש -הוא אולי המר והנחוש שבהם, בוודאי אחרי לכתו של מייק בלאס. לניסיונותיו של נאמן למנותו למשרת המשנה ליועה"מ, ההולכת ונתפרת במיוחד לכבודו, יכולים להיות רק שלושה הסברים:

• נאמן חייב לו אישית משהו והוא חילץ את האתנן הזה מנתניהו ומליברמן למרות ידיעתם שמינוי כזה הוא בוהן בעיניהם של בוחריהם ובמיוחד בעינו של מרכז הליכוד.

• הוא יודע משהו כל כך רע על נתניהו ו/או ליברמן ו/או הממשלה כולה שכדי להשתיקו נרקחת העסקה הזו למרות שנתניהו מבין עד כמה המינוי הזה יכול להזיק לו.

• נתניהו עצמו מעוניין לתקוע מקלות בגלגלי ההתיישבות, וכדי לא לשלם על זה מחיר פוליטי הוא מסתתר מאחורי גבה של כנופיית שלטון החוק, אותה הוא טורח להלל ולשבח בכל הזדמנות ומול כל מיקרופון.

יבחר הקורא מי מבין השלושה גרוע יותר.

המינוי הזה מצטרף לחוסר המעש של נתניהו מול ניסיון הפוטש של הנשיא, להתנהלות ממשלתו מול הפרקליטות (כן, זו של שי ניצן) בעניין בית האולפנה ומיגרון, לגרירת רגליו בעניין אישור דוח ועדת לוי בממשלה ול"תקיעתו" את יוזמותיהם של ח"כ לוין ושמלוב-ברקוביץ בעניין מימון השמאל האנרכיסטי ועוד ועוד.

נכון שכרגע אין בליכוד מי שקורא תגר על מנהיגותו, מה שאומר משהו על חוט השדרה של חברי הכנסת שלו ובמיוחד על שריו. נתניהו כנראה סומך על כך שהסוס יתרגל, ולכן האחריות רובצת כרגע לפתחו של כל אחד מחברי מרכז הליכוד: מחובתו להוכיח לראש הממשלה שהסוס מסרב להתרגל ושאם ימונה ניצן הוא גם יבעט במרעיבו.