"דלת הפלאים" שבארגז המסמכים הישנים

אכן נפלאות דרכי ההשגחה ונסתרות דרכי הארכיונאות. ועוד כשמדובר באשת ספרות מיוחדת במינה כעזה צבי ז'ל, 1934 - 2011, שבקרוב תמלא שנה לפטירתה. בימים אלה נמסר לארכיון קיבוץ עין החורש ארגז מסמכים ישנים של יצחק אורחן ז"ל. הארגז נמסר על-ידי המשפחה לרגל שיפוצים מקיפים בבית. יצחק אורחן, מצעירי גדוד-העבודה ומראשוני עין-החורש היה אמן ובוהמיין בנשמתו.

הוא היה אמן פסיפס, ששיבץ תמונות של ירושלים. בין תמונות משלו ובין על-פי ציורי אחרים. הוא אפילו זכה להשתלם באמנות המוזאיקה באיטליה. יצחק אורחן היה גם מפיק של הצגות ומופעים שונים ושל חגים בקיבוץ. שוחר מובהק של שירה עברית, מקורב מאד למשורר אבא קובנר ומשפחתו, שקיים קשרים לא רק עם במאים-נודדים אלא גם עם משוררים ושחקני תיאטרון ידועים.

וכך נוצר הקשר החם ארוך-השנים בינו לבין משפחתה של עזה צבי. רפאל צבי הבמאי, 1898 עד 1984, ביים בקיבוץ כמה וכמה הצגות, במשך כמעט עשרים שנה. משנות הארבעים ועד ראשית שנות הששים. בין המחזות שביים בקיבוץ, "הם יגיעו מחר" של פריסטלי, "חורשת התות" של אלכסנדר קורנייצ'וק ועוד. חיה אלפרוביץ' הציירת, אשתו ואמה של עזה, התלוותה אליו בחיי הנדודים שלהם בקיבוצים. היא הייתה אשר על התפאורות. ועזה הקטנה מצאה לה חברות בנות גילה, להשתעשע עימן בזמן שהגדולים מכינים הצגות. לימים הזכירה עזה צבי את התקופה הזו בחיבה ובגעגועים, במסותיה על אביה.

הפתעה בארגז: מחזה ילדים מאת עזה צבי

צביה רותם, הארכיונאית של הקיבוץ, שבדקה את תכולתו של הארגז, מצאה בו הפתעה: מחזה ילדים קצר מאת עזה צבי! עזה ידועה אצלנו, עד כה, בקריית ספר שלנו, כמסאית מבריקה ומעמיקה, וכמתרגמת מעולה של שירה ומחזות, אך לא הייתה מוכרת כלל כמחזאית!. המחזה הוא בן שתי מערכות ושש תמונות, ועיקרו ילדי שתי חצרות עוינות משלימים מתפייסים והופכים לילדי חצר אחת ומאוחדת. הכותרת שנמצאה בארגז היא: עזה צבי, "החצר שלנו והחצר השנייה", מחזה לילדים, בשתי מערכות ובשש תמונות. כל הזכויות שמורות. המחזה מתוקתק במכונת-כתיבה על עשרה או אחד עשר עמודים, ולא נמצאו לעת עתה שום מסמכי-לוואי היכולים להעיד על תאריך כתיבתו.

במחזה משתתפים שישה ילדים משתי החצרות, דווידוֹן, גוּרית, דניאל, רחלה, נעמה ונַתוּשְׁקָה. הזגג - מר בן-בדולח, גב' עזוּרי - אמה של רחלה מילדות החצר, גברת קלַיינליכט ואדון קלַיינליכט - הוריה של הילדה גוּרית, שכנה א' ושכנה ב', רוכל א' ורוכל ב', מנגן על כסא גלגלים, מוכר נפט, מוכר קרח, אנשים נשים וטף. כיוון שתאריך הכתיבה חסר, הרי שהכינויים מוכר נפט ומוכר הקרח לדוגמה, יכולים לסייע לנו בקביעת זמנו של המחזה. כנראה סוף שנות החמישים. וכן ניכר על-פי מתן השמות, שעזה צבי כיוונה גם לדמויות אשכנזיות וגם לדמויות ספרדיות, לדמויות ספרותיות ולדמויות גשמיות "מהרחוב".

עזה צבי פותחת את המחזה בציון המקום: סמטא אשר במרכזה עומד עץ תות גדול וענף. משני עבריו של עץ התות שני בתים מוקפים חצרות. הלא הן "החצר שלנו והחצר השניה". בבית השמאלי בולטת דלת מרהיבה ביופיה. כולה זגוגית צבעונין בעיטורים שונים. זוהי "דלת-הפלאים" של רחלה. המחזה כולו רווי בתיאורי פלאים ומעמדי דמיון. קסמים מהלכים בו חופשי, כאשר עץ התות מככב בו כצינור עלייה אל השמיים וכצינור ירידה אל תלאות הארץ. עזה צבי מוליכה את צופי המחזה בדרך של פנטסיה ילדית, הרצופה בהפתעות. היא גדלה בבית שבו ציטטו את המחזות הרוסיים הגדולים. היא הייתה בתו של במאי שכל חייו עסק בחומרים של מחזות משובחים, ואין להתפלא שמחזה-נעורים בוסרי יחיד זה שלה, היה בנוי מאבנים קלאסיות שלא תמיד מתחברות.

המחזה הוזמן אצלה כנראה על-ידי יצחק אורחן כדי שיוצג באחד מ"ימי הילד" המהוללים של עין-החורש בשנות החמישים והששים. לא מצאנו עד כה עדות לכך שהוא אכן הוצג. ייתכן שבסופו של דבר הוא נדחה, אם מחמת הכתוב בו ואם מחמת מצוקה כספית. כך או כך המחזה נשאר בארגזו של יצחק אורחן. צבר שנים אבק ויושן. ניתן לשער שעותק או עותקים נוספים של המחזה נמצאים בגנזיה של עזה צבי, שלא נפתחו עדיין לציבור, לא מוינו ולא קוטלגו. ייתכן שבגנזים שלה נמצאים מסמכי-לוואי שיעידו על תאריך הכתיבה ונסיבות העלאת המחזה, אם אכן הועלה על במה. אך מתי ייפתחו אוצרותיה לקהל??

נביא כאן שיר קצר מתוך המחזה, שירו של הילד דווידון:

אם אני הוא דווידוֹן
החבר שלי - שֵׁדוֹן.
גר לו בחצי- בַּדוֹן.
רק אכה בפעמון
הוא יעוף בדין-דין-דון
ויתן לי את ידו
יחד נעלה ל"דוֹ"
ונבוא לרֶה-מִי-פַה-סוֹל-דוֹ!

זיקה בין המחזה לפיטר פן

אם נשגיח במלה בדון, וניזכר בתקופת הבדונים, בתי הבד שהיו אומנם יותר מאוהל אך פחות מצריף, אפשר ויקל עלינו הדבר לקבוע את זמנו של מחזה-הבוסר המוקדם הזה של עזה צבי. צירוף לשוני נוסף במחזה "הטיל נורה" - מסייע אף הוא לקביעת הזמן. שהרי הטילים החלו להיירות בלשון העברית רק בשלהי שנות החמישים. עד אז המילה טיל לא הייתה בכלל קיימת! ותמהני האם ימצא הבמאי שינסה לביים היום את המחזה לילדים, חרף הקשיים הלשוניים?
דיירי שתי החצרות והמשתתפים המבוגרים הם בעצם הכפלת הניגודים שבין ילדי שתי החצרות. ומשמושגת פשרה או השלמה או פיוס בין ילדי החצרות, גם עולם המבוגרים מתפייס.

ש כאן ניסיון מעניין של עזה צבי לאפיין ניגודים בחברה הישראלית, מזרחיים אשכנזים, מוכרי נפט ומוכרי קרח אל מול מקצועות אחרים ועוד. אבל הניסיון לא מוגדר לא מושחז ובוסרי. גם לשון הילדים הכאילו-כפויה, העשויה, לא מיטיבה עם המחזה, לבד מהזיקוקי די נור של הפנטסיה שהיא שיקעה בהם. אפשר וקוראים מעמיקים יגיעו אפילו למסקנה שיש זיקה בין המחזה הזה לפיטר פן או מחזות פנטסטיים קלאסיים אחרים לילדים.

וכך בדרך פלאית לא פחות מהתנהלות מחזה-הילדים, בה בעת שהתגלה המחזה לראשונה, הולכים ונשלמים שני ספרים על עזה צבי המנוחה. ספק אם יצאו לאור במלאת שנה לפטירתה, אך סיומם כבר קרוב. האחד שיצא אצל עוזי אגסי בהוצאת אבן-חושן, ובעריכתם של דוד וַינפֶלד והלית ישורון, יביא בפני הקוראים את כתיבתה של עזה צבי. את מאמריה ומסותיה. ובהן כאמור המסות היפות שכתבה על רפאל צבי אביה. הספר השני שעורך ומלקט משה גנן, בסיועו של שמעון שְׁלוּשׁ, שניהם ממעריציה הירושלמיים של עזה צבי, יעסוק בפרסומים עליה. מספדים ראיונות התרשמויות. שהרי בכל זאת לאו כל יוצר זוכה, כמו שהיא זכתה, להיות מנטורית של דורות של משוררים ירושלמיים צעירים. ולאו כל אשת ספרות זוכה להיות מצוטטת בחיבה ובהערצה בפסטיבלים של שירה צעירה כמו "מטר על מטר".

המחזה הקצר יובא בשלמותו בספר היוצא לאור בהוצאת אבן-חושן של עוזי אגסי. עוזי עצמו אף הוא נמנה בין ידידיה של עזה צבי. גם בספר שעורך משה גנן יובאו חידושים, ראיונות לא ידועים ועוד. קשת רחבה של משוררים ומשוררות נמנית על שוחרי עיזבונה של עזה צבי. מפינחס שדה, שרקם איתה יחסים מיוחדים ואף שיקע מדמותה בגיבורותיו, ועד למשוררים הירושלמיים הצעירים של היום ששיקעו אותה בשיריהם. קשת נרחבת עוד יותר של שוחרי ספרות מצפים בוודאי בקוצר רוח לקרוא מה כתבה עזה צבי ומה כתבו עליה. ואני מניח שגם להם, ממש כמו לי, תיגרם הפתעה רבתי, עם קריאת המחזה ועם הוספת התואר "מחזאית" לעזה צבי זיכרונה לברכה.