אביב פלשתיני - האמנם?!

ברוח האביב הערבי, חמקה מעט מן העין הרשות הפלשתינית, כמו גם העובדה כי בה טרם התרחש "אביב" שכזה. תכליתו של מאמר זה להציג מספר נקודות מפתח בזירה הפלשתינית, נכון למועד כתיבת שורות אלו. שנים רבות הייתי בבית-לחם (לא הגלילית...), תשעה חגי מולד עברתי בעיר זו, והזירה הפלשתינית, בדגש על זו האיו"שית, אינה זרה לי. אשאף להביא את הנקודות עניינית, כפשוטן, וללא זווית פוליטית, עד כמה שניתן בנושא רגיש שכזה, כדלקמן:

סלאם פיאד - יליד 1952, סמוך לעיר טולכרם, סיים דוקטורט ב - 1986 באוניברסיטת אוסטין, טקסס, ולאחר מכן הצטרף אל הבנק העולמי. בשנת 2001 מונה לשר האוצר הפלשתיני, וביוני 2007, לאחר ההשתלטות הכוחנית של חמאס על רצועת עזה, מונה לראש ממשלת הרשות, במקומו (ולמעשה במקביל) של איסמעאיל הניה. הקים יחד עם חנאן עשראווי סיעה עצמאית, בעלת שני מקומות באסיפה המחוקקת. חשוב להדגיש בעניין זה שפיאד אינו איש פת"ח, וכמובן גם לא איש חמאס. כאשר הצליח לגייס כספים חיצוניים, דרך כוכבו - הנה, הכלכלן האמריקני מפעיל את קסמיו ואינו שבוי בסבך הפוליטיקה הפלשתינית. כאשר המצב הכלכלי אינו פשוט, כמו היום, הדוד מאמריקה הוא אאוט-סיידר, דואג לעצמו, אינו פלשתיני אמיתי, לא חש את השטח, אינו חי בקרב עמו, ועוד כהנה וכהנה מחמאות. למן המותר לציין כי בצוק העיתים הפוקד אחת לתקופה את הרשות, פיאד מאיים בהתפטרות, כמו גם כעת, מה שלא מוסיף לו, לדעתי, נקודות רבות ברחוב הפלשתיני (אני מזכיר, הוא אינו משתייך לשתי המפלגות הגדולות, ולפיכך בסיס התמיכה בו אינו תלוי-מנגנון וסיטואציה, אלא סיטואציה בלבד).

למה עכשיו?

התופעה המכונה ה"אביב הערבי" החלה ב - 17 בנובמבר 2010. ה"אביב הפלשתיני" החל לפני מספר ימים. מה היה או לא היה ברשות הפלשתינית השונה ממגוון מדינות ערב בסביבה ומה השתנה השבוע הזה מכל השבועות? בשונה ממדינות כגון תוניס, מצרים, תימן, לוב וגם סוריה, הנהגת הרשות הפלשתינית אינה הנהגה רודנית כלפי נתיניה, כמו גם אינה אכזרית באותה הרמה ולאורך השנים כמו במדינות שהוזכרו. השלטון הפלשתיני הרשמי, במתכונתו הנוכחית, החל, בגדול, בשנת 2004, עם מות יושב הראש הקודם, יאסר ערפאת. בנוסף, רוב השנים זרם כסף רב ממדינות וארגונים בינלאומיים רבים אל הרשות - UNDP ארגון סיוע מטעם האו"ם, USAID - ארגון סיוע מטעם ארה"ב, אונר"א - ארגון הסיוע, הסעד והתעסוקה של האו"ם, שתכליתו לסייע למוכרים כפליטים פלשתינים, ממשלת גרמניה, ממשלת יפן ועוד גופים נוספים רבים. רק לשם המחשה, תקציבו השנתי של אונר"א הינו מיליארד וחצי דולר, ולמעט הפלשתינים בלבנון, חלק הארי הולך לגדה ולרצועה.

אז מה קרה?

ברוח המשבר הכלכלי בארה"ב ובמדינות אירופה, החלו בתקופה האחרונה להיעצר כספים אשר היו מיועדים לרשות. גופים כלכליים בינלאומיים טוענים כי הרשות אינה בשלה להפוך למדינה, בדיוק בגלל ההסתמכות על מקורות כספיים זרים. תקוות ספטמבר 2011 (הכרזה באו"ם, מישהו זוכר?) התבדו, ה - 27 בספטמבר הקרוב לא מבטיח גדולות ונצורות, מדינות ערב עסוקות בשלהן, אבו מאזן חושש ללכת לבחירות מול חמאס והתהליך מול ישראל אינו מתקדם. מספיק סיבות? האם אתם שותפים להרגשה כי הרשות ירדה מנכסיה התקשורתיים? עניין נוסף הוא המשכורות מול המחירים. אם קצין משטרה מרוויח 700$ בחודש, כיצד הוא יכול לסיימו בכבוד? איני רוצה לדעת כיצד סוגר את אותו החודש שוטר תנועה, המביא הביתה 1,200 ש"ח בחודש. איך צוטט פלשתיני היום ברמאללה - "המחירים - פריז, המשכורות - סומליה". ממידע אישי רב (מאוד!), יש מידה רבה של צדק בדבריו.

חמאס - מעבר לחשש של זליגת ההתפרעויות אל שטח מחסומי קו התפר ואפילו אל תוך ירושלים, עולה, להבנתי, חשש כבד נוסף. אם אנו מביטים נכחה על תוצאות הביניים של האביב הערבי, התמונה היא כזו - החילוניים הפגינו, הזיעו והשקיעו, הדתיים זכו לקטוף את הפירות. עיינו ערך מצרים, תוניס, מרוקו, לוב וסוריה - בדרכה למציאות דומה. הלא ידוע שכאשר התותחים רועמים, המוזות שותקות, אך מערך התמיכה והגיוס האיסלאמי, ה"דעווה", נבחן בדיוק ברגעים ותקופות מסוג זה. תקראו לזה "דת להמונים". ברגעים אלו רלוונטית עד מאוד סיסמתם העתיקה של האחים המוסלמים - "אלאיסלאם הו אלחל" - האיסלאם הוא הפתרון, ובדיוק כעת האיסלאמיסטים הפלשתינים, שאינם כסילים, יכולים לתהות בקול רם אודות הסיוע החיצוני, שיתוף הפעולה הכלכלי עם המערב ותוצאותיו. הניסיון המאוד עכשווי מלמד שהאיסלאם הרדיקלי עומד בצד וממתין, והחשש הוא מעליית כוחו של חמאס באיו"ש מתחת לפני השטח, אל מעל פני השטח, תוך ניצול דעת הקהל העויינת את השלטון החילוני-לאומי.

השורה התחתונה שייכת לעיתון הכלכלי הנחשב עד מאוד, האקונומיסט, על פיו התוצר לנפש של כל פלשתיני (2009, טרם עליות המחירים הגדולות, גם בישראל, המשפיעות במישרין על הרשות) היה כ - 2,300$ בשנה, קרי כ - 200$ בחודש. מאז נתון זה ירד, המחירים האמירו והתוצאה לפנינו. מעניין אם ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, שדאג כל כך לעזה ערב המשט, יזרים כספים לטיוב מצבה של הרשות כעת?... המתחיל במצווה, אתם יודעים...