|   15:07:40
דלג
  דן אלון  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!

שנהיה לראש או לזנב?

התור בסופרמרקט, זה של הקופה המהירה של "עד 10 פריטים", מוכיח שעדיף להיות ראשון, בכל מחיר, אפילו מבלי לדעת לספור עד עשר, ועדיף לדעת לשקר ולומר שלא ראית את השלט, אבל העיקר להיות ראשון. אנחנו רוצים שילדינו יצליחו בחיים, שילמדו, יצטיינו, ישיגו משרה טובה ויוכלו להחנות את אישיותם בחניה לטווח ארוך, יקחו את האוטובוס לטרמינל ההמראות, וימריאו לעבר החיים המוצלחים. יש דרך אחרת?
16/09/2012  |   דן אלון   |   מאמרים   |   חגים ומועדים   |   תגובות
אגרת שנה טובה. הישראליות בנויה על להיות ראשונים בתור

כרוניקה של ראש או זנב

במהלך השבוע האחרון נתקלתי ביותר מדי אנשים שברכו אותי באמצעות הברכה המוזרה הזו, "שנהיה לרא ולא לזנב". ובעודם ממטירים עלי, ברצף לא מובן, את שלל הברכות שלמדו לדקלם בהקשר לחג הזה, ראיתי את התגלמות העוול שגרמה להם האמונה הזו. המאמר הזה מוקדש להם, ולכל "בית ישראל" שנוהגים לברך ונמצאים מקללים.

אנחנו מברכים בכל שנה "שנהיה לראש ולא לזנב". לכולנו זה ברור, וסדר ההעדפה הזה מאוד טבעי לדרך החשיבה האנושית. הרי אנחנו תמיד רוצים להיות ראשונים בתור, מוצלחים מכל היתר, חשובים ונחשבים. הישראליות בנויה על זה. התור בסופרמרקט, זה של הקופה המהירה של "עד 10 פריטים", מוכיח שעדיף להיות ראשון, בכל מחיר, אפילו מבלי לדעת לספור עד עשר, ועדיף לדעת לשקר ולומר שלא ראית את השלט, אבל העיקר להיות ראשון.

המהדרין, יעניקו למרוץ הזה חשיבות קיומית, הישרדותית. יש לכרוניקה הזו המון ביטויים במציאות, וכל אחד מאיתנו מכיר את התחושה העולה בנו כאשר אנו מתקיימים בצילה של תחרות (גלויה או סמויה, הכרתית או תת-הכרתית), להיות ראשון.

"להיות ראשון זה מחייב"

אפילו הבנק המסחרי הולך על קמפיין "להיות ראשון זה מחייב", ואז גוזל ממך את עוד עמלה חדשה ומופרכת, רק כדי לעמוד במחוייבות הזו כלפי המשקיעים. "להיות ראשון". הסתירה הגלומה בקמפיין של הבנק שמתהדר בהיותו ראשון, נעלמת מעיני הלקוחות שלו, כי הם רגילים שלהיות ראשון זה טוב, ולא משנה המחיר. הפרדוקס הוא, שהבנק יוכל להיות ראשון (בתשואה למשקיעים), רק אם הלקוח שלו יהיה אחרון (בסדר העדיפויות), ואם הבנק יגבה מהלקוח יותר עמלות הוא באמת יהיה ראשון ברווחיות.

כל הורה רוצה שהילדים יצליחו בחיים ויצטיינו. בגן הילדים יש את 'הילדה "הכי" יפה בגן'. זו ההיא שניסתה כל החיים להדביק את הקצב ולהישאר יפה לתמיד, והתחתנה לבסוף עם מנתח פלסטי. היא חיה חיי הגשמה על שולחן הניתוחים עד שנשמתה מתה בה משעמום, והיא הפכה למיצג מפחיד של פלסטיקה חיצונית ונמק פנימי.

ואז בבית-הספר אנחנו מעודדים אותם להיות הכי טובים ולהצטיין במבחנים, להביא ציונים גבוהים, להיות תחרותיים, והכי חשוב - להצטיין. רק אחר-כך הם יגלו שהתיכון בסה"כ הכין אותם לקראת בחינות פסיכוטכניות, ושם כבר רומזים להם משהו 'קטן' על משמעותה של ההישגיות, עם הביטוי "לך תצטיין". אבל בין התיכון לאוניברסיטה הם עוד צריכים להצטיין בצבא.

"להיות שני זה לייבב?"

אז אם להיות ראשון זה מחייב, משמע שלהיות שני זה לייבב?

אפילו מעודדים אותנו להיות ראש לשועלים ולא זנב לאריות. כל הראשוניות הזו חשובה לנו מאוד, כי אנחנו רוצים שילדינו יצליחו בחיים, שילמדו, יצטיינו, ישיגו משרה טובה ויוכלו להחנות את אישיותם ואת האינדיבידואליות שלהם בחניה לטווח ארוך, יקחו את האוטובוס לטרמינל ההמראות, וימריאו לעבר החיים המוצלחים. "...עוף גוזל, חתוך את השמיים, טוס לאן שבא לך...". אנחנו מעודדים אותם, כפי שעודדו אותנו – להיות "הכי".

"להיות ראשון", זה פרדוקס!

ועל-אף שכולנו כבר יודעים, מניסיוננו האישי, שאין מתכון אחד להצלחה (כי אם היה כזה, הרי כולנו היינו מוצלחים ומצליחים), אנחנו עדיין מתעקשים לשלוח את ילדינו להיות ראשונים על המסלול הדמיוני להצלחה בדרך לטיסה אל החיים של "הכל כלול". האנושות יצרה בנו רפלקס בלתי-מותנה אשר מנציח את התחרותיות ומעניק הכרה לראשונים. "שנהיה לראש ולא לזנב", נכון?

כולנו צחקנו על "הראשון לזהות", שהיה גם "האחרון לעשות", ועדיין ממשיכים להאמין שלהיות ראשון זה הדבר הנכון. אז מה אם התיאוריה הזו, מציירת "קווים לדמותה של הצלחה", אבל במקביל היא מייצרת גם שבלונות (שגויות)?

המתכונים האלה, של "הצלחה" ל"ראש", מייצרים, כתוצרי לוואי, גם מתכון (בדוק) של "כישלון" ל"זנבות". הרי בכל מירוץ יש רק "ראשון" אחד והרבה "לא ראשונים". ומה יעשו השניים, והשלישיים, ואפילו (שלא נדע) האחרונים?

ראש וראשון לראשונים

  • לוגיקה: הסתירה בין המודל של "להיות לראש ולא לזנב", לבין "המציאות", היא הטרגדיה הכי קומית של האנושות. הרי לא כולם יכולים להיות ראשונים בכל דבר. לכל אדם יש את האיכות המיוחדת שטמונה בו, והיא שעושה אותו שונה ומיוחד, והופכת את סך כל הפוטנציאל הטמון בו למכלול המאפשר לו להיות ראשון במשהו, ואולי בעוד משהו, אבל מן הסתם הוא יהיה אחרון במשהו, ואולי בעוד משהו, ובסה"כ הוא יהיה ממוצע ברוב היתר.

  • תסכול: המאמץ להיות ראשון כל הזמן מייצר נוירוזה סינדרומטית של תסכול מתמשך, המתפרש על פני כל תחומי החיים. הילד שנועד לגדולות כפסנתרן מחונן, מתאמץ להצליח כדי להיות "ראש וראשון" גם בספורט. הילדה שנועדה להיות עיתונאית מוכשרת או מדענית מאושרת, מוצאת את עצמה במאבק מתמיד להיות פשוט יפה.

  • התבטלות עצמית: האדם שלומד במשך כל חייו שעדיף להיות לראש ולא לזנב, מחפש משמעות לחייו דרך עיקרון הראשוניות, ואינו מסוגל לבטא את עצמו בשמחה בכל המקומות שבהם הוא אמור (מלכתחילה) להיות שני, שלישי ואפילו אחרון. כל אחרון הוא ראשון במשהו, וכל ראשון הוא אחרון במשהו אחר. הכחדת האינדיבידואל היא עוד תורת תשלום על אמונה מטופשת בראשוניות בכל מחיר.

"שנהיה אנחנו ולא אחרים"

אז מה בכל זאת אפשר לברך במקום "שנהיה לראש ולא לזנב"?

הרי הרצון להיות לראש בלי שום קשר לתחום שבו אתה באמת הטוב ביותר, הוא אחד הגורמים לאדם שנכשל במשהו, לשקר ולהציג את עצמו בתור "הראשון לזהות", ולא להכיר בעובדה שהוא היה דווקא בהקשר הזה – "האחרון לעשות".

הרי זה המתכון שעלי פיו מייצרים סתירה לוגית, תסכול עצום, ולבסוף רגשות של נחיתות והתבטלות עצמית, עד שמקבלים "ראש" ממשלה מתוסכל, מבולבל, וחסר מטרה מלבד "להיות ראש". ועד שמרוב תסכול וחרדה הוא מרגיש שהוא מוכרח להביא ליצן חצר שיציג אותו בתור "ראש וראשון לראשונים", ויגרום לכולנו להרטיב מרוב צחוק את התחתונים.

במקום לגרום לאנשים עוול כזה ולחייב אותם להיות ראש, ובמקום לגרום להם לבוז לזנב, עדיף להכיר בעובדות החיים, וגם בחלוקת התפקידים, ולהפנים שלכל ראש יש זנב, ולכל זנב יש ראש, ושניהם חשובים באותה המידה, ואין לאיש ממה לחשוש, כי פעם אתה זנב ופעם אתה ראש, אך ברוב המקרים תהיה אי שם באמצע – וגם זה בסדר.

כי בלי זנב אין ראש, ובלי ראש אין זנב, כמו שבלי אש אין עשן, וכמו שבלי "אחריות מיוחדת" נשארנו עם זנב של כשל יתום וראש שהוא שקרן.

אז הברכה הנכונה תהיה, מכאן ואילך, שתהיה לראש רק אם אתה באמת ראש, ושתהיה לזנב כאשר אתה צריך להיות זנב, ושתהיה כל מה שביניהם כאשר אתה אמור להיות באמצע. או שאפשר פשוט לומר – "שתהיה מי שאתה, וזהו".

"דאגות, אומר לי איש עם מכחול... עכשיו יש את הזמן לשכב פרקדן... חצי עולם לוקח סם..."

שנה טובה.

תאריך:  16/09/2012   |   עודכן:  16/09/2012
דן אלון
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
שנהיה לראש או לזנב?
תגובות  [ 14 ] מוצגות   [ 14 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
מזכיר_המדינה
16/09/12 16:52
2
יורי
17/09/12 11:46
3
דן ה
17/09/12 18:31
4
קורןנאוה טבריה
18/09/12 06:34
5
אמנון111
19/09/12 08:08
6
חה חה חה חה חה
20/09/12 12:42
7
קרן נאוה טבריה?!
20/09/12 21:50
8
אנחנו אהבים אותם
20/09/12 22:01
9
אגב מענין אותי
20/09/12 22:08
 
היוצרים
21/09/12 13:13
 
תודה.
21/09/12 13:59
10
שלא תחשבו
21/09/12 13:51
11
אגב
21/09/12 14:10
12
הרב שלנו אמר
21/09/12 14:26
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
בשבת, ה-24 בדצמבר 1994, חטפו ג'יהאדיסטים איסלאמיים מטוס נוסעים של אייר-פרנס בשדה התעופה של אלג'יר, שעמד להמריא לפריס, והנחיתו אותו במרסיי. שם, באיומי רצח, דרשו למלא בו את המכסימום האפשרי של 27 טון דלק ולטוס לפריס, כשכמות הדלק הדרושה לטיסה כזו היא רק 9 טון. אנשי הביטחון הצרפתים, שקישרו דרישה זו עם ידיעה מודיעינית סודית שקיבלו קודם, הבינו מייד את כוונת החוטפים: להנחית על פריס פצצת תבערה ענקית, שתזעזע את כל העולם. לא נשארה להם ברירה אלא - להורות ליחידת העילית של המשטרה לחסל את הטרוריסטים לפני שימריאו. אלה ביצעו את תפקידם במיומנות, הרגו את ארבעת השאהידים, שיחררו את הנוסעים מסכנת המוות הזוועתי, ואת פריס מאסון נוראי. תוך כדי כך התגלתה הדפ"א (דרך פעולה אפשרית) החדשה של הטרור האיסלאמי, והצרפתים נערכו להגנה מפניה. לא כך נהגו בארה"ב. הדפ"א הג'האדיסטית שנחשפה בצרפת - לא זכתה שם להתעניינות, והצורך להפנות יותר תשומת לב להתנהגות יוצאי ארצות ערב (למשל - הלומדים טייס) באמריקה, נתקל בדת אופנתית שהתפשטה שם בשם PC - POLITICAL CORRECTNESS - הדורשת לתת כבוד לתרבויות זרות, אפילו אם הן ברבריות. במלים פשוטות קראתי לזה - דת הצביעות המתחסדת.
16/09/2012  |  יוסף דוריאל  |   מאמרים
אלא ש"הם הצליחו יותר מדי" והציבור למד להעריך אותם ולפרגן להם והרשתות, במקום לתת לתהליך להמשיך ולכבוש עוד נתחי שוק (באירופה מגיע לכ-40% ובארץ סביב 10%-12%), החלו לייקר את המותגים הפרטיים ולצמצם את פער המחירים בינם לבין המותג.
16/09/2012  |  יובל לובנשטיין  |   מאמרים
רשויות מקומיות מופקדות על רווחת תושבי האזור שבשליטתן וכן על כל הפעולות המוניציפאליות אשר תושבי האזור אמורים לקבלן. רשויות אלו הינן בעלות מחזור כספי גדול מאוד, הוסף לכך את מיגון הפעילויות אשר הן אמורות לבצע, ואך טבעי הוא הדבר כי הן יהיו נושא לביקורת שוטפת, החל מרשויות השלטון המממנות אותן, מצד ספקים ונותני שירותים העוסקים יחד עם הרשות המקומית בעבודה היום יומית וכלה באזרחים האמורים לקבל מהן שירותים. ולכן חשובה ביותר הביקורת הציבורית. האם בשטח אכן זה כך?
16/09/2012  |  גרשון אקשטיין  |   מאמרים
אם שרת החוץ לא מבינה זאת, יש בודאי דברים חשובים נוספים שקרו בעבר, ואלה שיקרו בעתיד שהיא לא הבינה וגם לא תבין.
16/09/2012  |  מתי דוד  |   מאמרים
ונתנה תוקף קדושת היום: אלף שנים אנו אומרים את התפילה, שהיא פרייה של האגדה המופלאה על אמנון, האיש המופלא, שעמד במבחן של עינויי תופת שלא לסטות מאמונת אבותיו. בשעתו האחרונה, בראש השנה, מצא בקרבו את הכוח ואת האהבה להמליך את הקב"ה על כיסאו המכונן בחסד, ולהצדיק את משפטו. אלף שנים אנו חווים יחד עם אמנון ממגנצא את העוצמה הגלומה בביטחון הממלא אותנו בראש השנה, שיש מנהיג ומנהל לעולם. אנו חווים עמו שהמנהיג הוא מנהיג אמת, ומשפטו אמת, והוא לא ייתן ליד המקרה או לגחמתו של פלוני או אלמוני להרוס את תוכניתו שלמענה יצר את עולמו, שהרי דברו אמת וקיים לעד.
16/09/2012  |  יעקב מדן  |   מאמרים
רשימות נוספות   /   חגים ומועדים  
לוח השנה של נתניהו  /  מחלקה ראשונה
תזמורת "המנגנים" & שלמה כהן –"ומלאכים"  /  תומר כהן
שטיחים קונים בסוכות!  /  שלמור תקשורת
פתח לנו שער  /  איתן קלינסקי
לא בשמיים היא  /  ציפי לידר
גל עיני ואביטה נפלאות  /  נסים ישעיהו
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
היועצת המשפטית קרעה הלילה את מסכת הצביעות והרמייה והשטיקים והטריקים של בנימין נתניהו ושריו ובעיקר החרדים שבהם    בהרב-מיארי אמרה למאיר פרוש ולמגעילים שעימו כי צריך להגן על האומה ולה...
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
היהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים מהמאה ה-10 לפנה"ס עד 70 לספירה ומ-1850 עד היום - בסה"כ 1188 שנים
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il