על אזרחי הרשות הפלשתינית יוטלו מעתה מגבלות להגשת תביעת פיצויים נגד ישראל, בגין פעולות הלחימה שבוצעו בתחומם.
כך החליטה (יום ד', 26.7.2005) מליאת הכנסת שאישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית "הנזיקין האזרחיים" - הגשת תביעות נגד המדינה על-ידי נתין, אויב, או תושב אזור עימות.
למעשה, באה הצעת החוק להסדיר את הפטור מאחריות המדינה לנזק שנגרם לנתין של מדינה שהיא אויב, למי שהוא פעיל בארגון מחבלים, או למי שניזוק בעת שפעל בשליחות אחד מאלה. לאור זאת מוגדר בהצעת החוק "איזור עימות", כאיזור הפוטר מתן פיצויים.
הגשת תביעה - לא באיזורי עימות
על-פי הצעת החוק, אין המדינה אחראית לנזק שנגרם באזור עימות בשל מעשה שביצעו כוחות הביטחון. בהצעת החוק מוגדר "עימות" כמצב דברים שבו מתרחשים אירוע או אירועים בעלי אופי צבאי בין כוחות הביטחון לבין גורמים עוינים לישראל, או מצב דברים בו מתבצעות פעולות איבה של ארגון עוין לישראל.
כמו כן מוגדר "אזור עימות" כאזור מחוץ לשטח מדינת ישראל ששר הביטחון הכריז לגביו כי הוא איזור עימות. הצעת החוק קובעת כי ההכרזה על איזור עימות תובא לידיעת מי שהגיש תביעה לפיצוי בתוך 30 ימים מיום שהתקבלה במשרד הביטחון התביעה בכתב.
במידה ואיזור העימות שבו נגרם הנזק לא הוכרז ככזה, רשאי שר הביטחון, בתוך 90 ימים מיום קבלת ההודעה, להכריז על השטח כעל אזור עימות ולהביא לידיעת מגיש ההודעה, בתוך תקופת 90 הימים האמורה, כי האזור הוא אזור עימות. הכריז שר הביטחון על השטח כאמור לאחר תום תקופת 90 הימים האמורה, רשאי בית המשפט לקבל טענה שהנזק נושא ההודעה נגרם באזור עימות מטעמים מיוחדים שירשמו.
הצעת החוק הממשלתית מדגישה כי המצב כיום הוא שלאזרחי ישראל שנפגעו מאז פרוץ העימות, אין אפשרות מעשית לתבוע פיצוי מאלה האחראים לפגיעתם בבתי המשפט של הרשות הפלשתינית והם זוכים לתגמולים ממדינת ישראל כנפגעי פעולות איבה. זאת בעוד שתושבי אזור העימות רשאים כיום להגיש תביעות נזיקין נגד מדינת ישראל. כך יוצא שמדינת ישראל נושאת באחריות הן לנזקים שנגרמו לאזרחיה והן לנזקים שנגרמו לתושבי אזור העימות.
לאור זאת, ההדגשה של איזורי עימות מאפשרת למדינה להגן על עצמה מפני תביעות על נזיקים שנגרמו במהלך פעולות מלחמה: בבירור שיתקיים בבית המשפט בעקבות תביעה שתוגש לפיצוי, ההכרזה על אזור כ"אזור עימות" תקל על המדינה להוכיח כי מדובר בפעולה מלחמתית, וכך תהיה המדינה פטורה ממתן פיצויים לפלשתינים.
התנאים להגשת תביעת פיצויים:
על אף זאת, החוק אינו סוגר את שערי בית המשפט מפני תביעות לפיצוי בגין פעולות מלחמה.
התנאים להגשת תביעת פיצויים יהיו במקרה ונגרם בשל מעשה שביצע משרת בכוחות הביטחון, ובלבד שהורשע בעבירה בשל אותו מעשה; תביעה שעילתה נזק שנגרם באזור עימות למי שהיה מצוי במשמורת של מדינת ישראל כעצור או כאסיר ואשר לאחר שהותו במשמורת לא חזר להיות פעיל או חבר בארגון מחבלים או שהפסיק לפעול מטעמו או בשליחותו;
תביעה שעילתה מעשה של המינהל האזרחי, ובלבד שהמעשה נעשה שלא במסגרת עימות או כתוצאה מעימות; תאונת דרכים שבה מעורב רכב של כוחות הביטחון אשר מספר הרישוי שלו או זהותו של מי שנהג בו בעת התאונה ידועים, זולת אם התאונה אירעה אגב פעילות מבצעית של הרכב או פעילות עוינת של הנפגע נגד המדינה או נגד אוכלוסיה אזרחית; נזקי רכוש שנגרמו לרכב עקב תאונת דרכים, אף אם לא נגרם באותה תאונת דרכים נזק גוף.
כמו-כן מוצע בהצעת החוק כי שר הביטחון ימנה ועדה, אשר תוסמך לאשר, לפנים משורת הדין, בנסיבות מיוחדות, תשלום לפונה אשר נכנס להגדרת סוגי התביעות הנ"ל. הרכב הוועדה: משפטן הכשיר להתמנות לשופט מחוזי והוא יהיה היושב ראש; נציג משרד הביטחון ונציג משרד המשפטים.
"מדינת ישראל לא אחראית בנזיקין"
יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל איתן אשר הציג את הצעת החוק במליאה, ציין כי ועדת החוקה שינתה בצורה משמעותית את הצעת החוק הממשלתית תוך שמירה על העיקרון לפיו אין מפצים מחבלים וניזוקים מפעולות מלחמתיות של צה"ל במסגרת העימות. על-פי הצעת החוק המקורית, יש לציין, נשללה מהפלשתינים כל תביעת פיצויים נגד ישראל באופן גורף, וללא שימוע.
בהצעת החוק המתוקנת, מדינת ישראל אינה מתחמקת מאחריות לנזקים שנגרמו לפלשתינים שאינם חברים בארגוני טרור. לדברי ח"כ איתן, "במלחמה כמו במלחמה אין כל הגיון שמדינת ישראל תפצה גם את אזרחיה בגין נזקים בגובה מיליארדי שקלים שנגרמו כתוצאה מפעולות טרור ומנגד גם תפצה את הצד השני בגין נזקים שנגרמו כתוצאה מפעולות לשמירה על ביטחון המדינה".
"יחד עם זאת, החליטה הוועדה להוסיף שינויים להצעת החוק לפיה פלשתינים שאינם באזור עימות יפוצו על-ידי מדינת ישראל, מטעמים הומניטריים". ח"כ איתן הוסיף ואמר, "ההתקפות של האגודות לזכויות האזרח למיניהן משוללות כל בסיס ומתעלמות מן העובדה שמדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם שמוכנה לשלם פיצויים למי שניזוקו בעת פעולות שנעשו להגנתה מפני פעולות אויב".
החוק יחול על מעשים שאירעו אחרי יום כ"ט באלול התש"ס (29 בספטמבר 2000), אך למעט מעשה שבשלו הוגשה תובענה והחלו בשמיעת הראיות בה לפני מועד פרסומו של חוק זה. כמו כן, שר הביטחון רשאי, לגבי התקופה שמיום כ"ט באלול התש"ס (29 בספטמבר 2000) ועד יום פרסומו של חוק זה, להכריז על שטח כעל אזור עימות עד תום שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
