השופטת
ורדה אלשיך ועו"ד אביעד ויסולי התנגשו שוב ושוב בעת הדיונים על המשבר בדלק נדל"ן, אך נראה שאת השיא שמרו השניים לדיון האחרון (יום ה', 20.9.12). הכל היה שם: תנועות ידיים של ויסולי, טענות לעלבונות שהטיחה בו אלשיך, החלטות חריפות של אלשיך לפרוטוקול וקטיעת טיעונו של ויסולי.
ויסולי מייצג קבוצה קטנה מאוד של מחזיקי אג"ח, אשר התנגדו למתווה ההסדר שגיבשו המשקיעים המוסדיים ו
יצחק תשובה. אלשיך, שאינה רגילה שמישהו גונב ממנה את ההצגה, התעמתה עם ויסולי כמעט בכל דיון וכמעט בכל נושא - כאשר הוא מצידו ממש אינו טומן את ידו בצלחת.
העימות הפעם, בדיון שנועד להביא לאישור ההסדר, החל עוד בטרם פתחו הצדדים את הפה. השורות הראשונות בפרוטוקול הן של אלשיך: "בשלב זה הערתי לעו"ד ויסולי כי הוא יואיל בטובו לייצג רק את אותם אנשים שייפו את כוחו זאת לאור העובדה שקודם לכן כאן, ביקש לרשום בפרוטוקול צדדים נוספים בתיק, שהוא איננו מייצגם, כנוכחים. למרות אמירתי זו עכשיו הוא פנה לכיוון האולם כשהוא עושה תנועות לכל מיני אנשים שבאולם כי יקומו ויבקשו להרשם. שוב חזרתי על הערתי לעו"ד ויסולי כי יואיל בטובו לא לנהל את האולם, לשם כך אני נמצאת פה. לאחר שעו"ד ויסולי עשה תנועות לכיוון הקהל, וזאת אחרי שאני פעמיים פניתי ושאלתי אם יש עוד מישהו שמבקש להרשם כנוכח - הורמו ידיים של אנשים".
שלא ידבר בשם מי שאינו מייצג
אלשיך רשמה את שמותיהם של אותם מרימי ידיים והמשיכה: "כל המחזיקים האחרים לא הגישו בקשות כלשהן זאת למרות שלפני יום או יומיים הוצפתי בבקשות של מחזיקים פרטיים. כולן על אותו סטנסיל ובאותו תוכן". ויסולי נאלץ להתאפק דקות ארוכות בטרם סיימו עורכי הדין האחרים את דבריהם, ואז הגיב: "כאשר בית המשפט חוסם 52 מחזיקים פרטיים מלהגיש בקשות ועוד מכנה אותם בזלזול בעת הדיון 'הסטנסיל הזה' אני סבור שגם זכויות מרשי נפגעות".
אלשיך איפשרה לגלית לוי, ממחזיקי האג"ח הפרטיים, לטעון בקצרה ואז השיבה לויסולי: "לא רק שהוא איננו מייצג אלא את מי שחתם לו על ייפוי הכוח, אלא שלמרות הערותי הקודמות הוא ממשיך בדרכו. לא היה שום זלזול בדברים שלי אלא ציון עובדה. כתבתי במפורש שהוצפתי בבקשות ועכשיו אני שומעת שהבוקר סירבה המזכירות לקבל עוד כמה עשרות בקשות זהות כיוון אני מצויה באמצע הדיון. בין יום 11.9.12 ליום הדיון היום היה די והותר זמן להגיש בקשות והתנגדויות מכל סוג ומין שהוא. יתר על כן, הבקשה עצמה היא בקשה זהה לכל המחזיקים והיא נמצאת בפני בית המשפט. על כן אין כל בסיס לדברים שהשמיע עו"ד ויסולי לפיהם הסירוב הינו בבחינת חסימה או פגיעה בזכויות. מוטב לדברים הללו אלמלא נאמרו ואלמלא הרגיש את עצמו עו"ד ויסולי כמי שחייב לומר אותם בשם אנשים שהוא איננו מייצג".
אף מילה על הפתרון הסופי
למרות זאת, איפשרה אלשיך לכמה מלקוחותיו של ויסולי לדבר, עד שאחד מהם - ראובן פורר - הוציא אותה מהכלים: "קם פרקליט נחמד ומדבר כאן שזה הפתרון הטוב ביותר, היחידי, הנבחר של 97.7% הסכימו אליו. אני רוצה ליידע את בית המשפט שזה לא פעם ראשונה שאני שותף לפתרון. הפתרון הקודם שאני שותף לו התקבל ב-100%, פה אחד, הפתרון היה בשנת 41 בארמון ונזה", אמר. אלשיך הגיבה בחומרה: "אינני מרשה לדבר בנושאים שאינם קשורים לעניין הזה. הפתרון בשנת 41 בארמון ונזה היה מכוון לפתרון הסופי ועל כך לא ארשה לדובר ולו לומר מילה אחת באולם".
הסבלנות של אלשיך החזיקה מעמד בדיוק עוד דקה: "הבקשות שמונחות בפני, גם אם יש בהם פרטים שונים, הרי שהטיעון כנגד ההסדר הוא הוא
החלק הזהה בכל הבקשות, ולכן אמרתי שאין שום טעם לטעון בעניין הבקשות הללו, באשר עתה לאחר שאמרו את דבריהם האנשים כאן מתברר שאין שוני כלשהו ולו הקטן ביותר בין הדברים שנאמרו כהתנגדות להסדר. כל אחד אומנם דיבר מדם ליבו ואינני מזלזלת בכך אולם ההתנגדות להסדר והטיעון לרבות הנימוקים זהים". אלשיך הורתה לכתוב בגופן מודגש את המילים המודגשות כאן ואף להוסיף קו מתחת להן.
ויסולי קם לדבר, וכמובן שתוך דקה התעמת עם אלשיך. הוא טען שבית המשפט כינה אותו "מיעוט מבוטל", ואלשיך ירתה בחזרה: "הערתי לעו"ד ויסולי שלא יערב את אותם ביטויים ומושגים שהשתמשה בהם השופטת [דניה] קרת [מאיר, שדנה בנושא בעת חופשתה של אלשיך] עם הביטויים השתמשתי בהם אני. ראוי שעו"ד ידייק בדבריו. מה עוד שחלק לא מבוטל מההחלטות שניתנו על-ידי ניתנו דווקא לטובת מרשיו של עו"ד ויסולי. אינני מצפה שעו"ד ויסולי יתנצל על דבריו אך לפחות שידייק בהם".
נזכר בנושא מאוחר מדי
סוף הוויכוח? מה פתאום. עו"ד צוריאל לביא, בא-כוחה של דלק נדל"ן, אמר שהוא יבקש לחקור את ויסולי. מבחינתה של אלשיך, זו הייתה הרמה להנחתה: "בפני מעין התנגדות שלא הוגשה בכתב ומכילה ריבוי מדהים של עובדות לא מגובות בתצהיר כלשהי. אני מודיעה כבר עכשיו כי זה יהיה גם המשקל לעובדות הללו לאור העובדה שלא הוגש תצהיר המגבה את העובדות".
לאחר מכן הכתיבה אלשיך החלטה בה היא מורה לויסולי שלא לחזור על טיעונים שכבר העלה, וגם החלטה המציינת שהוא מדבר כבר 20 דקות ושאם יאריך - תאלץ לקצוב את זמנו. מיותר לציין שהאזהרה הזו לא עשתה שום רושם על ויסולי, ואחרי 40 דקות של טיעון הודיעה לו אלשיך: יש לך עוד רבע שעה. ויסולי המשיך והמשיך, אלשיך הזכירה לו את מסגרת הזמן, הוא אמר שיש לו עוד טיעון וחצי, ואלשיך השיבה: "לא מעניין מספר הטיעונים אלא משך הזמן אותו קצבתי לך". בשעה 11:32, 22 דקות אחרי שהקציבה לו רבע שעה, הודיעה אלשיך: "הארכתי את המועד שקצבתי לעו"ד ויסולי בכמעט 10 דקות. אשר על כן אני מפסיקה את טיעוניו של עו"ד ויסולי".
הדיון הסתיים, כמובן מאליו, בעוד התנגשות בין השניים. ויסולי ביקש לחקור את המצהיר מטעם דלק נדל"ן ואלשיך השיבה: "הדיון תם. עו"ד ויסולי נזכר בנושא מאוחר מדי. מלכתחילה היה ידוע כי עו"ד לביא יהיה האחרון שמדבר כאון היום באולם. עו"ד ויסולי לא מיחה על כך ולא אמר מאומה. רק לאחר ששמע את דבריו של עו"ד לביא 'נזכר' לפתע שברצונו לחקור את המצהיר מטעם החברה". כל מה שחסר למופע היה שהשניים יתנו גם הדרן.