ההבנה כי המשטר האירני מהווה סכנה לעולם ואסור שיחזיק נשק גרעיני מחלחלת לאחרונה בארה"ב. לא כולם יכולים להציב קווים אדומים, לערוך מבצעים צבאיים או לשתק תחומי כלכלה חיוניים למשטר, אולם יש שמשתדלים לעשות כל מאמץ כדי למנוע מטהרן לנהל את העסקים כרגיל. צעדים שבהם נקטו ראשי מדינת מרילנד שבחוף המזרחי של ארה"ב, הגובלת בוושינגטון הבירה, הם דוגמה למאמץ מסוג זה.

על-פי חוק שהעביר הקונגרס האמריקני בשנת 2010, ממשלי המדינות רשאים להטיל סנקציות עצמאיות על אירן. חקיקה רלוונטית התקבלה מאז בניו-יורק, בקליפורניה, בפלורידה ובאינדיאנה וכעת הצטרפה אליהן גם מרילנד.

בחודש אפריל התקבלה פה אחד בסנאט ובבית הנבחרים של המדינה המזרחית הצעת חוק האוסרת על חברות המשקיעות בענף האנרגיה האירני בסכומים של 20 מיליון דולר או יותר להשתתף בפרויקטים ובמכרזים מטעם הממשל המקומי. ההשקעות האסורות כוללות לא רק השתתפות במיזמים טכנולוגיים, אלא גם מתן אשראי ומימון פנסיות לעובדי המדינה האירניים בענף. בהתאם לחקיקה החדשה הודיעה המועצה לעבודות ציבוריות במרילנד ביום רביעי ל-22 חברות החשודות בשיתוף פעולה עם גופי אנרגיה ברפובליקה האיסלאמית כי עליהם להפסיק את השקעותיהם שם.

"כספי משלם המיסים שלנו לא ישמשו לתמיכה במשטר האירני", אמרה השבוע דוברת ממשל מרילנד, רחל גילורי. היא הוסיפה כי החקיקה החדשה נועדה למנוע מהשלטון בטהרן לממש את שאיפותיו הגרעיניות ולפגוע בתמיכתו בטרור ובהפרת זכויות האדם.

המועצה לעבודות ציבוריות, שבה חברים המושל מרטין אומלי, מבקר המדינה של מרילנד פיטר פרנקוט ושר האוצר המקומי ננסי קופ, תעדכן את רשימת החברות הסוררות לאחר מעקב נוסף. כיום נמצאים בה תאגידי אנרגיה מסין, מהודו, מאיחוד האמירויות, מסינגפור, מבלארוס, מוונצואלה, מאנגולה ומשווייץ. גם קבוצת 'יונדאי התעשיות' הדרום-קוריאנית, מיצרניות מכליות הנפט המובילות בעולם (אין לה קשר לחברת 'יונדאי' שמייצרת מכוניות), נכללה ברשימה השחורה. אין שם, נכון לעכשיו, חברות אמריקניות. הגופים שהוזהרו יוכלו לערער בתוך תשעים יום בטרם יוטלו עליהם הסנקציות בפועל.