יותר מדי אוכל בחג

אחרי ארוחת החג, על בטן מלאה, ישבנו בקפה השכונתי על קפה דל קלוריות וקרואסון קטן והתלוננו: "כל כך הרבה אוכל. איך אפשר להוריד את השומנים"...

"תשמע", אמר שמולי ידידי. "אנחנו זוג מבוגר ואירחנו לחג ילדים ונכדים והגענו לעשרה. ידענו שנהיה רבים מן הרגיל, אז התחלנו בבישולים ובהכנות כבר באמצע השבוע. ולא רק זה, גם הכנו רשימה - אם ביום רגיל אנחנו מכינים מנה לשניים, החלטנו להכין כפליים. כלומר, מכל מנה - לארבעה".

אז מה הסיפור?

"נשארנו עם שלושה רבעים. אכלו רבע ממה שהכנו. וככה זה כל שנה", הסביר שמולי. "ונוסף לכל, התקשרו אלינו בבוקר ידידים בבוקר החג ו...הזמינו אותנו לארוחת בוקר. הם נשארו עם אוכל"...

פעם, לפני עשרות שנים יצא לאור ספרו של דייל קרנגי "איך תרכוש ידידים והשפעה בחברה". דומני שזה היה ראשון בספרי העצות האמריקניים. בכל אופן זה היה הראשון בספרים אלה שהגיעו אלי. אז הייתי תלמיד תיכון ובינתיים למדתי שהספרים הללו הינם פופולריים אבל לא יעילים. דייל קרנגי נראה לי החכם שבהם ועד היום אני מציץ בכרך הישן ומוצא שם תובנות חדשות.

"מהר הביתה ואסוף את הרשימות שהכנתם לקראת החג. אני מקווה שלא זרקתם אותן", אמרתי.

"אני מקווה שאשתי שמרה עליהן. אבל מה הן שוות? הרי נשארנו עם אוכל לשבוע"...

לפי תורתו של דייל קרנגי, צריך לרשום את הרשימות על נייר ולא לעשות חושבים. כאשר חושבים, שוכחים חלק ומאבדים חלק ומבלבלים חלק. הנייר סובל הכל וזוכר.

"כתוב ליד כל פריט ברשימת ההכנה, כמה נשאר. אחר כך כתוב כמה צריך באמת להכין.

"את הרשימה החדשה תשמור, אחרי שתרשום בראשה כמה היו אצלכם בארוחה. זאת הרשימה שתוציא אתכם נהנים מן הסעודה ולא מתלוננים על עודפים בסופה".

"עצתך מצאה חן בעיני. אני משלם בעד הקפה", סיכם שמולי.
"ההנאה כולה שלי, אבל הכבוד של דייל קרנגי", השבתי.

צעצועים לאינדיאנים

הידיעות על התורים לאייפון 5 של אפל - הצעיר היפני, שקנה את המכשיר הראשון, עמד ששה ימים לפני דלת החנות! - מזכירים לי את כובשי אמריקה. ההולנדים קנו את ניו-יורק מהאינדיאנים בתמורה למחרוזות זכוכית בודדות. היום, האינדיאנים קונים אייפון וחברת אפל מקבלת את הזהב.

דור שמיני בארץ ומוצא שורשים במדזילבורצה

ידידי עמנואל פדהצור, יליד צפת שמשפחתו חיה כאן כבר שמונה דורות, מתחקה אחרי תולדותיה והסתעפויותיה. בנסיעה לסלובקיה הצטייד בפרטים על קברי קרוביו בבית עלמין יהודי ובדרך פלא מצא אותם.

הסיפור יוצא הדופן בבלוג שלו - קישור