|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מצוקת האזרח והפרטת שירותי ליבה
|
מדיניות ההפרטה של שירותים חיוניים לאזרח, ממשיכה להתקיים ואף להעמיק למרות המחאה החברתית ● מדובר במדרון חלקלק, על חשבון חולשתו של הציבור החלש
|
|
מי יטפל ברווחת הקשישים? [צילום: AP]
|
|
|
|
|
בשנים האחרונות אנו עדים להתנערות הולכת וגוברת של השלטון המרכזי ממשימות שהם ליבת אחריותו, על רווחתו ובריאותו של האזרח.
הדברים באים לידי ביטוי בצמצום תקציבי פיתוח, הקפאה או קיצוץ של תקציבים המיועדים לשירותים אלמנטריים כמו חינוך, רווחה ועוד, תוך יצירת סדרי עדיפויות מעוותים המבוססים על הצורך בשמירת הקואליציה.
רק אם נתייחס לממשלה המכהנת שבה יש 29 שרים ו-8 סגני שרים ועליהם נוסיף את בעלי התפקידים בלשכות, העוזרים, הנהגים, המזכירות, המשרדים וכל מה שנלווה אליהם נגלה אוזלת יד, זלזול בכספי ציבור וניצול ציני של הדמוקרטיה. לסבר את עיני הקורא, הרי שבשוויץ הממשלה מונה 7 שרים וענייני המדינה שם מתנהלים בצורה מעוררת השראה.
לא זאת אף זאת, השלטון המרכזי מקדם בשנים האחרונות הפרטה של שירותים, שהם בליבת אחריותו לטיפול במצוקת הפרט, כמו הטיפול בקשיש וטיפול בילדים בסיכון. הפרטה זו, משמעותה שיזמים פרטיים באמצעות תאגידים שונים נכנסים בנעליהם של פקידי הממשלה ומבצעים עבור משרדי הממשלה, שזה תפקידם, את הטיפול בקשיש, בילדים בסיכון ותחומים אחרים - תמורת הכנסה ראויה ליזמים.
פגיעה במקבלי השירות
הממשלה מפריטה, כי היא רוצה שירותים יעילים וזולים ואכן לפעמים שירותים אלו הם יותר זולים, אך לא בהכרח יעילים. משמעות הדבר שאיכות השירות ורמתו פוגעים בצרכני השירות, שכאמור נזקקים להם במיוחד.
אף אחד מאתנו לא היה רוצה שהוריו, במידה ויזדקקו לשירות המיועד להם, יקבלו דווקא בזקנתם שירות באיכות נמוכה, זאת למרות שהם שילמו שנים רבות את חובותיהם למדינה באמצעות תשלומי מיסים ותשלומי ביטוח לאומי.
כך הדבר בעניין ילדים במצוקה, ילדים בסיכון, נשים מוכות ואוכלוסיות נוספות אחרות שאיתרע מזלם. שירותי ליבה אלו של טיפול באוכלוסיות במצוקה, צריכים גם לקבל תקציבים ראויים וגם אסור היה להפריטם לגורמים פרטיים, בדיוק כמו שבג"ץ אסר על המדינה להפריט את שירות בתי הסוהר באמצעות הקמת בית סוהר פרטי.
יש אמרה שאומרת, ש"מה שלא רואים לא כואב", שכן אוכלוסיה במצוקה לא נמצאת במרכז התקשורת היומיומית ובוודאי שאינה מקבלת הגנה תקשורתית ראויה, הגנה שתבטיח כי המופקדים על השירותים הללו לא יעזו לפגוע עוד יותר במצוקתם של אלו שכבר מצויים ממילא במצוקה.
יש להבטיח בחקיקה כי שירותים מסוימים לעולם לא יופרטו וכן להבטיח כי לאוכלוסיות חלשות ובהם ילדים במצוקה, נשים מוכות, אזרחים וותיקים, משפחות חד-הוריות, ילדים עם צרכים מיוחדים - יקבלו את המיטב, כדי להעניק להם שוויון הזדמנויות בחברה.
במדינות רבות באירופה, כשמפריטים שירותים, זה לא כדי להופכם לזולים, אלא כדי להעניק שירותים יעילים ואיכותיים ועל כך יש פיקוח ובקרה. מדיניות בה הממשלה מבקשת להפריט את עצמה לדעת חייבת להיפסק, שכן זו משימה חברתית חשובה של כל אזרח ואזרח.
|
|
הכותב, פובליציסט, עו"ד ומשמש כמזכ"ל כפרי האיחוד החקלאי.
|
|
| תאריך:
|
23/09/2012
|
|
|
עודכן:
|
24/09/2012
|
|
דודו קוכמן
|
|
מצוקת האזרח והפרטת שירותי ליבה
|
|
|
סיפור תלמודי ידוע מספר על אחד החכמים שהיה לומד בהתמדה עילאית בישיבה, והיה מגיע לביתו רק פעם בשנה ליום הכיפורים. יום אחד למד הרב בדבקות כה רבה, עד כי לא שם לב, כי ערב יום הכיפורים הגיע. הוא למד ולמד, אך סוף מפתיע קטע את לימודו וכך גם את חייו. בעיצומו של אותו ערב יום הכיפורים, התמוטטה הקומה השנייה של בית המדרש בה למד וקטעה את חייו.
|
|
|
|
|
נחום ברנע, מירון בנבנישתי, ואפילו גדעון לוי. אחד אחד, הם מספרים לנו בכאב על המדינה הדו לאומית שבדרך, והאמת היא שקשה להאשים אותם. הם בסך-הכל פוקחים עיניים אל מול המציאות. בשטח ההתיישבות גדלה והתרחבה. אם הם מסיתים את עיניהם מהשטח כלפי מעלה, הם רואים שאין אף אחד שעומד להחליף את נתניהו בזמן הקרוב. ובכלל, השיח הציבורי נע בין מחירי הקוטג' לאירן, לתאונות דרכים. הנושא הזה כבר מזמן לא מצא מקום בכותרות הראשיות, ואם הוא כבר שם אז הוא מגיע בצורת סכסוך נדל"ן שולי בין כמה שכנים, ולא כנושא גורלי שישפיע יותר מכל על עתיד המדינה ואופיה.
|
|
|
|
|
1. סליחה מהילד ששכחנו באוטו. זה לא שיש לנו משהו נגדו. חלילה. בבת עינינו. פשוט לא הספקנו עדיין להתקין את החיישן המיוחד שמתריע על כך שמישהו יושב לו שם על הספסל מאחורי הנהג. החיישן בדרך ואיתו הסליחה.
|
|
|
|
|
פרשת וילך היא מעין גשר בין פרשת ניצבים שלפניה לפרשת האזינו. בדומה לפרשת ניצבים, שבמרכזה מוטיב התשובה, אף פרשתינו מצביעה על הקשר האינטגרלי בין תורת ישראל לעם ישראל וארץ ישראל. בסופה של הפרשה מצווה משה רבנו בשם ה': "כיתבו לכם את השירה הזאת", שבו התורה עולה מדרגה פיוטית ונקראת שירה, ובכך היא מתקשרת באופן מופלא לפרשת האזינו שאחריה. מדוע נקשרו לתורה כתרים של שירה? אומנם הטקסט המקראי הוא בהחלט טקסט ספרותי ממדרגה ראשונה, המשמש מקור השראה לסופרים ולמשוררים, אך ברור שלא זאת מטרת התורה, המהווה בראש ובראשונה טקסט אלוקי מקודש. לא בגלל הלשון והאמצעים הספרותיים מכוּנָה התורה שירה. הסיבות הן מהותיות, הקשורות למהות התורה.
|
|
|
|
|
לא חוכמה גדולה להביס את שטרסלר במגרש "שלו"  מלבד המניפסט הקפיטליסטי-חזירי הוא לא מדקלם הרבה משנות כלכליות, והקליקה הכלכלית אליה הוא משתייך כבר אינה רלוונטית. רוב הציבור מאס בשלטון האיוולת האנטי-חברתי, אנטי-דמוקרטי, אנטי-ליברלי רוב הציבור מאס בשיטה של קואליציית מיעוטים החולבים את הרוב הדומם כדי שמפלגת העבודה ויחימוביץ' יחצו את קו המנדטים של הליכוד, על יחימוביץ' להתחייב באופן מפורש: "לא לנתניהו"
|
|
|
|
|
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
