|   15:07:40
דלג
  דן אלון  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך

נרי אבנרי והשדה שמעבר לארכיב

נרי, ידיד יקר, רק הלאומיות עומדת בינך ובין צדיקות. אני מזמין אותך לפגוש אותי בשדה של ג'לאל א-דין רומי, במקום שבו האמת ערומה ואין לה טלית או כאפייה. אני מזמין אותך לשדה שבו ייפגשו פעם, בעתיד, כל בני האדם, ללא הבדל דת, מין, גזע ולאום, לתמונת מחזור משותפת של "סוף מסלול" הטמטום הלאומי, הבדלנות הדתית, הטירוף המדמם ומפעל הדמים המייצר אלמנות ויתומים, כאב ושכול
24/09/2012  |   דן אלון   |   מאמרים   |   ישראלי-פלשתיני   |   תגובות
יש דרך אחרת [צילום: פלאש 90]

דן אלון, זה בשבילך
נרי אבנרי
הסיפור האמיתי בדמוקרטיה החולה שלנו, הוא התקשורת. מנקודת מבטה - אתה ההוכחה שהמניפולציה עובדת. נברני ארכיון מספקים לך מה שהתקשורת רוצה. אני הבאתי לך את מה שהתקשורת מסתירה. ארבעה סרטונים של חשבון נפש...
לרשימה המלאה

נרי אבנרי, זה בשבילך
דן אלון
השאלה שהנחתי על השולחן באותו לילה נותרה פתוחה, והיא עומדת בעינה. הביטויים הפוליטיים "שמאל" ו"ימין", מקומם בפח האשפה של דברי ימי הפרלמנט הבריטי, והתיוג המונח על כתפי בגדר "שמאלן", מרגיש לי כמו מיטת מסמרים לניהיליסט. אני איני "שמאלן", ואתה אינך "ימני". התיוג הזה הוא בן טיפוחיה של השיטה שפשטה את הרגל מזמן, וזרעה בבני האדם פירוד שלא לצורך
לרשימה המלאה

דן אלון - פעם שנייה
נרי אבנרי
אתה משגר את מסריך מעולם דמיוני שייצרו יצרני אשליות שמאלנים. למענך דן, טרחתי והלכתי לארכיון. הסרטונים שתראה אולי ידכאו אותך. אבל הדיכאון הזה יגיע עם תאריך תפוגה. דקה אחרי ההתפכחות תחוש כמי שיצא מאפלה לאור קטן
לרשימה המלאה

נרי ידידי היקר,

הפעם הזו, נלך ראשית מהסוף אל ההתחלה, ולא להפך. הדיון בינינו עובר על שני מסלולים מקבילים, אולי אפילו משיקים זה לזה, אך לכל אחד מאתנו יש מסלול משל עצמו. בעבר הרחוק, נסעתי על המסלול שלך לכיוון הבדלנות והלאומיות, ונוכחתי, עם השנים, שהמסלול הזה מוביל את כל ההולכים בו לאותו המקום, בדלנות. זהו עימות שמטרתו היא ההוכחה שהלאומיות שלך טובה מזו של הלאום האחר. לא זו בלבד שזו דרך דמים, שסופה שכול ויגון, אלא שהיא דרך שבאחריתה ניצבת ההתפכחות, הבלתי נמנעת, מן המודל הזה.

העבר הוא זיכרון. המציאות נוצרת בהווה.

כל עוד אתה מוצא את טיעוניך בארכיון, נגזר עליך להנציח את העבר, על חשבון ההווה. ואז, לשלם את מחיר ההנצחה הזו בעתיד. ארכיון, מעצם טבעו, מספר את סיפור העבר. מחייה מחדש את ההיסטוריה במוחם של הצופים בו, ומסייע להם למצוא טיעונים, דרך כשל עובדתי כזה או אחר, של מתנגדיהם, יריביהם, חבריהם...

הדבר משול למאמן כדורגל, המקדיש את חייו לצפייה בקטעי ארכיון של קבוצות הכדורגל מולן אמורה קבוצתו לשחק, והוא לומד את הטקטיקה, הטכניקה, הדינאמיקה של יריביו, מוצא את טעויותיהם ולומד אותן על בוריין, מתוך מחשבה שההווה סטטי והעתיד כתוב בעבר. זוהי כמובן שטות גמורה. מאמן שינהג כך יפסיד שוב, כל משחק מחדש, רק משום שהוא לא נוכח בהווה, ומתייחס אליו כרגע יצירת המציאות.

אז הארכיון מלא בקטעים המוכיחים קבל עם ועולם ש... וגם ש... ואפילו ש...

אז מה? כאילו לא ניתן למצוא בארכיון גם את תמונת המראה של אלה שאתה רץ אחריהם ומתעד אותם, ולהוכיח באותות ובמופתים שגם בני המחלוקת שלהם הם רוצחים מנוולים, מכחישי זכויות אדם, לוקחי קרקעות, עוקרי עצי זית, טרוריסטים שטובחים במתפללים במערת המכפלה...

פרקליט השטן כבר הייתי, עד שהתפכחתי

מנסיוני כפרקליט למדתי שישנן שתי דרכים לסיים מחלוקת בין ניצים. הדרך האחת היא זו שמרבית חבריי למקצוע (השני הכי עתיק בעולם) הולכים בה, והיא עוברת דרך קרב התשה הדדי של הצדדים, עד שהם מגיעים למסלול שבו הם מסוגלים להכיר במגבלותיה של דרך הכוח (ובינתיים אני והקולגות שלי מחלקים בינינו סכומים נאים בעד שירותי המלחמה שלנו). הדרך השנייה עוברת דרך קיצור התהליך הזה, למינימום ההכרחי, והגעה לפשרה כואבת אך חכמה (להיות צודק אך חכם). בדרך השנייה יש קצת פחות שכר לפרקליטי המלחמה, אבל גם, ובעיקר, הרבה פחות "דם שחור" בין הניצים.

אתה פרקליט מעולה בשירות המלחמה על זכותו של העם ה___ על ארץ ___ וכולי. במחסן התחמושת שלך יש סרטי ארכיב למכביר, המוכיחים אך ורק צד אחד על טעויותיו, על לוחמנותו, על הצהרותיו, על התחמשותו. הפרקליט שמולך, אם יעשה עבודה טובה, יצליח להביא את הטיעונים ההפוכים, ושניכם תנהלו מלחמת חורמה בסגנון "קרקר נגד קרקר". הוא לקח לי את החוט מאריך, אז אני רוצה את התמונה של החבר'ה מהמילואים.

הזיכרון, נרי ידידי, הופך עם הזמן לארכיון סלקטיבי שתכניו נבחרים בקפידה, על-מנת שלא לשבש את אמונותינו, ולא לאתגר את הווייתנו. הארכיון שלך מלא בכל טוב, אבל העיסוק הכפייתי בהוכחת כשליהם של יריבינו הוא בבחינת "טול קורה".

ולאן כל זה מוביל אותנו?

משפט שלמה ונקרופיליה ארכיאולוגית

אימהות מוותרות
משפט שלמה היה חושף כאן, לא רק אם אחת המוותרת על התינוק מתוך אהבת אמת, אלא - שתיים! שני העמים אוהבים את האדמה הזו עד כדי כך שאינם מוכנים לחלוק אותה ביניהם. סכלים עם תפישת אגו עצמית מעוותת שתגרום לשניהם למות במקום לכבוש את ההר

הרף לך, נרי ידידי היקר, באמת, די.

הנבירה בארכיונים תעלה עוד אלף, אפילו רבבה, ואולי אפילו מיליון הוכחות שהסכסוך הזה הוא על פיסת אדמה אחת ושני עמים (לפחות, אם לא יותר...), שכל אחד מהם מעלה טיעונים מן האוב של הארכיון בזכות עצמו ובגנות האחר, וכל אחד מהם טוען כולה שלי. שני העמים אוהבים את האדמה הזו, ונקרופיליה ארכיאולוגית עוד תהפוך כאן למקצוע ברבות הימים (במקום לעבירה פלילית). אוניברסיטה כבר יש באריאל.

משפט שלמה היה חושף כאן, לא רק אם אחת המוותרת על התינוק מתוך אהבת אמת, אלא - שתיים! שני העמים אוהבים את האדמה הזו עד כדי כך שאינם מוכנים לחלוק אותה ביניהם. סכלים עם תפישת אגו עצמית מעוותת שתגרום לשניהם למות במקום לכבוש את ההר.

אם המיתולוגיה היוונית הייתה צריכה לכתוב את סיפור האיוולת הזה היא הייתה מספרת על "פעמיים סיזיפוס". שני ענקים המגלגלים כדור סלע ענק במעלה ההר ובכל פעם שאחד מהם מתקדם מעט, השני מועד, וחוזר חלילה.

אבל, נרי חבר אהוב, מכל אלה לא נגיע לכלום. אתה תמשיך להביא קטעי ארכיון שמוכיחים, באותות ובפיקסלים מרצדים, שהערבים הם "חרא של עם", ואני אמשיך להזדעזע מכך ששני הניצים מוכנים להוציא לעצמם עין, ובלבד שיוכלו לעקור מגולגלתו של השני את שתיהן.

ראיתי לתוך הווייתך את האהבה שלך לעם הזה, והיא אהבת נפש. אתה אוהד מושבע של יכולתו להיצמד לאדמתו, ואתה כואב את כאבו, ואתה חולם בלילות על תקוותו, ואתה מחבק את אלמנותיו ויתומיו ומייחל להצלחתו. אני אוהב אותך על שום אהבת האמת הזו, ובכל ליבי מקווה שתזכה להגיע ליום שבו הכאב הזה יתם לנצח, ויאבד לעולם.

ועכשיו קח את המשפט שלעיל, והוצא ממנו את המוטיב הלאומי, וקרא אותו שוב עם נרטיב בינלאומי, ומצאת את נקודת המפגש בין העולם שלך לעולם שלי. ג'לאל א-דין רומי, תיאולוג, משורר ומשפטן פרסי, בן הזרם הסופי של האיסלאם, כתב לפני כמעט 1,000 שנים, כך: "אי שם מעבר לרעיונות של נכון או לא נכון יש שדה, אפגוש בך שם".

לאומיות מול לעומתיות

אני מאמין שהמזור ללאומיות אינו לעומתיות, אלא בדיוק ההפך ממנה. רק מי שמסוגל להכיר בכאב של עצמו, מסוגל להכיר בכאב של יריבו. הניצים מתחברים זה אל זה במקום שבו הם מפסיקים להכאיב זה לזה ומתחילים להכיר זה בזה.

כשלעצמי, איני זקוק להוכחה נוספת שהיריב ללאומיות היהודית הוא "יריב". ממש כשם שאיני זקוק להוכחה ההפוכה, שהיריב של הלאומיות הפלשתינית הוא יריב. מבחינתי, מיכאל בן-ארי המסית ללאומיות חסרת פשרות בשם אלוהי ישראל, שקול לחלוטין (מלבד הדמיון הפיזי והאנרגטי) לח'אלד משעל, וממש כשם שבנימין נתניהו (בלי שום דמיון פיזי) שקול למחמוד עבאס.

הבאת ציטוטים להוכחת יכולתו של מחמוד עבאס להוליך שולל, יופי. מה הוכחת כאן? האת תרצה שאביא הוכחות כאלה בנוגע לבנימין נתניהו, שאיש מלבדו לא מאמין לו (כולל הוא עצמו ביום מפוכח)? אין בכל אלה שום צורך, משום שאין בהוכחות אלה שום תועלת, מלבד נבירה צדקנית אחר הוכחות חד-סטריות. זוכר את מאמן הכדורגל שעליו דיברנו קודם? מאמן כזה שמכין את המשחק הבא בהתאם לקטעי הווידאו שצפה בהם מן העבר בלבד, משאיר את היתרון היחסי אצל יריבו שלומד מן העבר, אבל בה בעת מבין שאת העתיד יוצרים בהווה.

בשדה של רומי, מעבר למילים

אני מחזיר את השאלה ששאלתי אותך בעבר, אל לב הדיון שלנו. ידיד יקר, צא מן הארכיב שבו ישנן הוכחות (גם אם הן חד-סטריות) לרוב, ובוא לפגוש אותי בשדה של ג'לאל א-דין רומי. מעבר למילים, ומעבר לנכון ולא-נכון במישור הארצי, יש אמת. בוא לפגוש אותי (ואת עצמך) שם.

האמת הזו היא שכל בני האדם נבראו בצלם, ולכולם יש מקום תחת השמש. הסדר שלום אינו יעד בלתי ניתן להשגה כאשר יוצרים מציאות, אך הוא בלתי אפשרי כאשר חיים בעבר. איני אומר, חלילה, שעלינו להתעלם מן העבר. דרך הזן-בודהיזם מראה לנו שהעבר שם כדי ללמוד ממנו, אך לא כדי לחיות אותו. מי שחי בעבר, מחמיץ את ההווה. וההווה הוא הזמן שבו נוצרת המציאות. העבר הוא זיכרון בלבד, העתיד הוא פיקציה, והזמן היחיד העומד לרשותך הוא ההווה.

האמת הנמצאת מעבר למילים, ולקטעי וידאו מתועדים מן העבר. כל מי שעובד את אלוהיו באמת, ומצליח לעבור דרך (הטקס של עבודת אלוהיו) אל המציאות בה האדם והבריאה נפגשים, יודע שבשדה ההוא יש אמת אחת והיא כולה אור ואהבה. לאמת הזו אין דגל עם פסים ומגן-דוד, והיא אינה קשורה אפילו בעקיפין לכותל או לכיפת הסלע. לאמת הזו אין נציג עלי אדמות וכתובתו אינה בוותיקן. לאמת הזו אין פקידים ואדמיניסטרציה עוטת גלימות שחורות ועטורת רקמה מוזהבת, ובאגף האפסנאות שלה אין מרכבות אש העולות בסערה השמיימה, או אבני "כעבה" שצריך להקיף אותן כדי לזכות בה.

לאמת, כמו לשקר, אין דת או לאום

נרי, ידיד יקר. אתה אוהב אדם ונוטר האמת, איש של חסד אמיתי אתה, ורק הלאומיות עומדת בינך ובין צדיקות. אני מזמין אותך לפגוש אותי בשדה של ג'לאל א-דין רומי, במקום שבו האמת ערומה ואין לה טלית או כאפייה, אין לה צלב תלוי על חזה, והיא אינה מוטלת מופקרת על מיטת מסמרים כדי להוכיח משהו למישהו.

אני מזמין אותך לשדה שבו ייפגשו פעם, בעתיד, כל בני האדם, ללא הבדל דת, מין, גזע ולאום, לתמונת מחזור משותפת של "סוף מסלול" הטמטום הלאומי, הבדלנות הדתית, הטירוף המדמם ומפעל הדמים המייצר אלמנות ויתומים, כאב ושכול.

אני מזמין אותך למסע בשדה הדמים של אדמת ארץ ישראל, על-מנת להפגיש אותך, ודרכך את כל חסידיך, עם המציאות האחרת. לא מציאות דמיונית של "מחבקי עצים" הזויים, ולא מציאות של "לעומתיות של הלאומנות" בדמות "לוחמי השלום".

אני מזמין אותך לצאת מן הארכיון המפואר של הקרב על הארץ הזו משני הצדדים, ולבוא למסע בהווה המדמם הזה, כדי להיווכח במציאות האחרת. לא רק שיש סיכוי לשלום בינינו, אלא שהשלום הזה הוא נקודת המפגש הסופית והיחידה שקיימת. הפרקליטים משני הצדדים לא יאהבו את המסר הזה. לא רק משום שהשלום יכרות את מטה לחמם, אלא בעיקר משום שבאמת אינם רוצים בו. הפרקליטים שבויים בקונספציה של המלחמה, ובמעגל הדמים של ניצחון והפסד. אבל השדה הנצחי שעליו דיבר ג'לאל א-דין רומי, אינו שדה של האיסלאם הסופי, הוא שדה כלל אנושי, ואני מזמין אותך למסע בו.


תאריך:  24/09/2012   |   עודכן:  24/09/2012
דן אלון
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
נרי אבנרי והשדה שמעבר לארכיב
תגובות  [ 17 ] מוצגות   [ 17 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
תותשדה
24/09/12 16:37
 
נחום שחף
24/09/12 20:54
 
דידה
25/09/12 13:53
2
מירר
24/09/12 18:06
3
מוטי1
24/09/12 19:21
4
ABE20
24/09/12 19:24
 
נחום שחף
24/09/12 20:23
5
נחום שחף
24/09/12 20:08
 
נחום שחף
24/09/12 21:05
6
לא מתאבד
24/09/12 22:45
 
יוד יוד
25/09/12 00:25
7
דידה
25/09/12 13:31
8
אלה
25/09/12 17:21
 
גב גרמן
25/09/12 21:18
9
העולם התאחדו
26/09/12 19:54
10
יורי
27/09/12 03:35
11
אלוני אבא
28/09/12 14:13
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
הנפש מזדעזעת, והלב מסרב להאמין למקרא הדיווח העיתונאי היבש, שנדמה כמו נלקח מפתיחה של סרט אימה: "שלושה אחים נמצאו בשעות הצהריים (ד') כשהם ללא רוח חיים ועליהם סימני אלימות בשכונה שבע ברהט, תינוקת נוספת נפצעה באורח אנוש. אמם של הילדים נעצרה בחשד לרציחתם".
24/09/2012  |  עו"ד תמר הרפז  |   מאמרים
יש מקרים בהם צריך ללכת עם תחושת הבטן, עם ההרגשה הראשונית והמיידית, ולאו-דווקא עם הניתוח המושכל הנעשה בפרספקטיבה. יש מקרים בהם הקטעים שנחרתים בתפישה ובזיכרון הם בעלי המשמעות הגדולה באמת, ולאו-דווקא התמונה הכוללת. דומה שגזר דינו של אהוד נמנה על מקרים אלו.
24/09/2012  |  איתמר לוין  |   מאמרים
תפילת "כל נדרי" פותחת את תפילת ערבית של יום כיפור. התפילה כוללת הכרזה על ביטול נדרים ושבועות שנדרו ונשבעו ציבור המתפללים. לא ידוע זמן חיבורה של התפילה אך כנראה שחוברה בתקופת הגאונים. התפילה נאמרת בארמית, שפה שהייתה שגורה בפיהם של רבים מהתקופה ההיא.
24/09/2012  |  ציפורה בראבי  |   מאמרים
פרשת "וילך" ייחודית ביותר מן ההיבט הטכני, כמו גם מן ההיבט התוכני. טכנית, מספר הפסוקים הוא הקטן ביותר (30) מבין 54 פרשיות התורה ולעולם תיקרא לפני ראש השנה כ"פרשה מחוברת" לפרשת "נצבים" או כ"פרשה נפרדת" בין ראש השנה ליום הכיפורים ב"שבת שובה".
24/09/2012  |  ד"ר מוטי גולן  |   מאמרים
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - גם מהמותן - בנושאים גדולים כקטנים, שהציקו לי, או עניינו אותי והפעם - הנפילה, הצבא מתעמר בדתיים, כמעט הוכה, בהמתנה, אשר ביקר בארץ, טיולי החג ואגדות-עם גמר חתימה טובה
24/09/2012  |  אביתר בן-צדף  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
היהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים מהמאה ה-10 לפנה"ס עד 70 לספירה ומ-1850 עד היום - בסה"כ 1188 שנים
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
טובה ספרא
טובה ספרא
תקופה מסוכנת עם פוטנציאל לעימותים, פעולות טרור ופתיחת חזית חדשה במלחמה. ייתכן אובדן חיים, בעיקר בפעולות הומניטריות. המערכה נמשכת והסכנה מתגברת. הרבה מילים חשובות לזמנים הקרובים שעי...
זלמן שובל
זלמן שובל
מדוע זה קורה לנו כל פעם?    אסור לשכוח, שאין מבנה ארגוני ומערכתי שיבטיח מעצמו את מניעת ההפתעה, וגם לא טכנולוגיה, חדישה ומתוחכמת ככל שתהיה
אסור שצהלות הפלשתינים ייצרבו בתודעה [צילום: עטייה מוחמד, פלאש 90]
ד"ר יעקב סוקול
הצורה שבה זוכרים אירוע נקבעת על-פי התמונה העיקרית שלו שצרובה במוחנו    לכן, החלטת הממשלה על קביעת יום הזיכרון למלחמת חרבות ברזל ביום שבו פרצה מתקפת הטרור מחליטה שבעצם כבר הפסדנו
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il