השר
אבי דיכטר הגיע לכהונת השר לביטחון הפנים לאחר שסיים שרות מזהיר בשב"כ, שבשיאו כיהן כראש השירות.
משה קראדי התמנה למפכ"ל על-ידי השר
צחי הנגבי, מינוי שהפתיע לא רק את צמרת המשטרה, אלא גם את קראדי עצמו. במהלך כהונתו של קראדי נחשפה פרשת
פריניאן שהביאה לסיום תפקידו של קראדי בטרם עת.
במרכזה של הפרשה עמד הרצח המאפיוזי של העבריין פנחס בוחבוט בשנת 1999, בבית החולים תל-השומר. הרצח בוצע על-ידי צחי בן-אור, שהיה אז שוטר, ביחד עם עבריין נוסף. על-פי החשד האחים עודד ושרון פריניאן, ממושב הודיה, הם שהזמינו את החיסול האכזרי. מאוחר יותר נעצר בן-אור, כשכבר לא היה שוטר, בגין התפרצויות לדירות, ובין היתר סיפר לחוקריו על רצח בוחבוט ועל פעולותיו של קצין משטרה בכיר לטובת האחים פריניאן. בן-אור הסכים לשמש עד מדינה בפרשה, אך מטעמים שונים ובעיקר משונים נדחתה הצעתו. הוא ברח למקסיקו ושם נרצח. הפרשה הלכה והסתבכה עד שנחשפה בתקשורת בהקשר של שחיתויות חמורות במיוחד. כמה עניינים מהפרשה התרחשו בעת שקראדי שימש כמפקד בכיר - במקרה אחד מפקד מרחב לכיש ובעניין אחר מפקד המחוז הדרומי.
"ועדת זיילר", ועדת הבדיקה לבחינת מערכת אכיפת החוק בפרשת פריניאן והשוטר צחי בן-אור ז"ל, מצאה כי בתפקודו של קראדי כמפקד התגלה חוסר ידיעה, התמצאות, פיקוח ושליטה על הנעשה בתחומי מרחב או מחוז עליהם היה מופקד. המלצתה הייתה כי קראדי יסיים את הקדנציה שלו כמפכ"ל, קדנציה שנמצאה לקראת סופה, וכי כהונתו לא תוארך.
כשקיבל דיכטר את דוח ועדת זיילר הוא התכוון לפטר את קראדי על אתר. קראדי, שככל הנראה רצה לחסוך מעצמו את ההשפלה שבפיטוריו, הקדים את דיכטר בכמה שעות והתפטר. מיד לאחר מכן יצא דיכטר בהודעה דרמטית בה בין היתר מתח ביקורת קשה על תפקודם של קראדי ושל סגנו. לדבריו, הוראותיו המפורשות שניתנו למפכ"ל בסמוך לכניסתו לתפקידו, שמונה חודשים קודם לכן, בכל הנוגע להפעלת המשטרה, לא בוצעו. לפיכך הוא הגיע למסקנה כי כדי שהוראותיו יקוימו הוא חייב להציב בראש הארגון פיקוד עליון אחר, וכך עשה. משהקדימו קראדי והתפטר ביוזמתו, לא נותר לו אלא להסתפק רק בהדחת סגן המפכ"ל, ניצב בני קניאק. יחד עם זאת הוא הציע לו להתמנות לנציב שירות בתי הסוהר, ויועלה לדרגת רב-גונדר. יודגש ויובהר כי לניצב בני קניאק לא היה כל קשר לפרשת פריניאן. דיכטר גם הודיע באותו מעמד כי החליט למנות את רב-גונדר
יעקב גנות למפכ"ל, ואת הניצב בדימוס
מיקי לוי לתפקיד סגן המפכ"ל.
אבי דיכטר ניסה לתרץ בהודעתו כמה קושיות העולות מסדרת החלטותיו. הטעם שנתן כי לא הדיח עוד קודם את הפיקוד העליון של המשטרה, משהתברר לו שפיקוד זה לא רק שנכשל במילוי תפקידו אלא גם לא מילא אחר הנחיותיו - או לא קיים את מדיניותו כלשונו - היה טעם רע. לדבריו, הוא נמנע מלהדיח את קראדי וקניאק עוד קודם מתוך
כבוד והערכה לוועדת זיילר, ולכן המתין לפרסום הדוח, בשל הסיכוי הקלוש, שמא הוועדה תראה את פני הדברים באור שונה מזה שהוא ראה אותם.
יש לומר כי אם סבר כי המפכ"ל וסגנו נכשלו לא רק בכך שלא עמדו ביעדים שהציב להם, אלא שהם גם
אינם מסוגלים "לשפר את ביצועיהם של 28 אלף אנשי משטרת ישראל" כפי שקבע, הרי בכל רגע שהוא השאירם בתפקיד - הפר הוא את אמון הציבור.
לא זו אף זו, הוצאתם של קראדי וקניאק מהקומה החמישית בבניין המטה הארצי, במקביל לעבודת ועדת זיילר, בגלל תפקוד לקוי להבנתו של דיכטר כאמור, לא יכלה להשפיע כהוא זה על ועדה מקצועית שדנה בעניין אחר לגמרי, ושגם אינו נוגע בכלל לקניאק. העובדה כי דיכטר כבר היה מוכן עם מועמדים לתפקידי מפכ"ל וסגן מפכ"ל לרגע שיפורסם הדוח, מצטרפת להנחה כי ועדת זיילר לא הייתה אלא קרדום לחצוב בו בידי דיכטר.
קושייה שנייה, שנותרה ללא מענה מניח את הדעת, היא כיצד העלה דיכטר לדרגת רב-גונדר ומינה לראש ארגון גדול קצין שהוא קבע שנכשל ואינו ניחן ביכולת פיקודית. לכאורה נעשה כאן עוול כפול. בראש ובראשונה לקניאק, שבוודאי שאף להחליף את המפכ"ל קראדי בבוא היום. אך לא פחות חמור מכך נעשה עוול לשירות בתי הסוהר כארגון. האם שב"ס הוא מקום המפלט לקצינים שהוגדרו כאלו שכשלו במשטרה? האם ארגון זה, שגם כך סובל מהצנחות כרוניות של נציבים שיעמדו בראשו, הוא המקלט לנפגעי קריירה ממקומות אחרים?
המינוי של יעקב גנות למפכ"ל לא צלח בגלל ביקורת ציבורית נוקבת סביב עברו של גנות בו נמצא רבב ערכי. אין אלא להצטער על כי דיכטר לא גילה את הרגישות הנדרשת כדי להבין שמי שאמור לעמוד בראש הסוכנות הגדולה והעיקרית לאכיפת החוק במדינה, אמור להיות לא רק נקי מכל כתם מוסרי, אלא גם להוות דוגמה וסמל לשלטון החוק ולטוהר המידות. מצערת עוד יותר העובדה כי היועצים המשפטיים בהם נועץ דיכטר בעת שתכנן את המהלך, הרכיבו את המשקפיים הישנים שלהם, ולא את החדשים, החדים ובעלי שדה הראייה הרחב.
בסופו של דבר מונה לתפקיד
דודי כהן, וסגנו - ניצב
שחר איילון. כך גם נגנז הרעיון למנות את מיקי לוי לסגן המפכ"ל - שהינו איש ראוי, אליבא דכולי עלמא.
בכל התהליך בו התכוון דיכטר לפטר את קראדי, ונאלץ להסתפק אך בהדחתו של קניאק, ובניסיון הנואל למנות את גנות למפכ"ל, התגלה ליקוי בשיקול הדעת של אבי דיכטר המיניסטר, הפוליטיקאי.
