זְכוּת הַשִׁיבָה

אם לא אשוּב
לַחֲרוֹף בְּחֵיקֵךְ לָנֶצַח
תוך זמן סביר
מהרגע שבו שוב הלכתי

אל תחכי לי עוד
כמו שחיכית
לי מִפְּרוֹץ כול המלחמות אליהן יצאתי
לי בסוף כול המלחמות שמהן חזרתי
וקיבלת בזרועות פתוחות וחיוך גדול –

תמיד ידעת
שאשוב רק אם אֲנַצֵּחַ
בַּמלחמות
והן לא נגמרו לי עדיין

המלחמות שלי לא ייגמרו
עד שהאחֲרון מבין אלה שניסו לְ
הִתנקש בחיי יִמַּח מעל פני הארץ
ורימָה תכרסם אותו תחת אדמה;

חכי! הזמן הסביר לא נִגמר
אני עוד עשוי לַחֲזוֹר
לָפוּשׁ בחיקך עטוּר ניצחון סופי;

נַסִּי לִבְדוֹק בין הנחליאלים
מֵאַיִן הם באו וְלָמָה שוב הֵנָּה
לָמָה דווקא לְכָאן מִקְצֵה העולם

אולי כך יִתברר לך שאני בְּעִקְּבוֹתָם
בא עִם בשׂוֹרת המלחמה הַאֲחרוֹנָה
ולא עוזב לְעולם.