יום הולך ויום בא ואין חדש תחת השמש. אחרי שנים של הרמוניה מושלמת שר הביטחון קיבל במה נרחבת במהדורת יום כיפור של ישראל היום. במוקד – תוכנית ההתכנסות של אריק שרון ו
אהוד אולמרט, עם שינויים קלים לאור לקחי העבר. ויש לומר את האמת. תוכנית ברק מאתגרת את המח. 80-90% מאיזורי איו"ש בידינו הם, אכן הישג כפי שהגדיר זאת ברק. גם פינוי התנחלויות מבודדות יכול להתקבל על הדעת, לכל הפחות ברמת ההיגיון. דבריו על גושי ההתיישבויות, ועל שימור האיזורים החיוניים לנו ברמה הביטחונית נשמעים לכל אוזן פרגמטית על-ידי סיפוק ערובות ביטחוניות. כמו גם הטיעונים שלו על הנחיצות בדבר קבלת החלטה אחרי 45 שנים של שלטון צבאי באיו"ש.
מוותרים על האידיאולוגיה
על פניו, דבריו של ברק יכולים להיקלט בכל אוזן – מימין מרכז ועד לשמאל. ההפרדה מקובלת על כולם. אז מה הבעיה כאן? - האמת שדבריו נאמרים בתוך קונצנזוס מסוים. הוא אפילו לא מעלה את הסוגיות הכואבות ביותר – ירושלים והפליטים. ברק עצמו הוא כמובן בעל ניסיון בהתמודדות מול הפלשתינים, כשההזדמנות הזכורה לנו מכל היא כמובן ועידת קמפ דייוויד, כשהתמונה העולה לראש היא התחרות שלו עם עראפת מי ייכנס ראשון בדלת.
אלא שיש דבר אחד שברק מתעלם ממנו לחלוטין. "הגיע הזמן לקבל החלטות שנובעות לא רק מאידיאולוגיה ומתחושת בטן, אלא מקריאה קרה של המציאות", הוא אומר. כאן טמון שורש הבעיה. ברק טוען כי הוא אינו מדבר מתוך אידיאולוגיה, אלא שיקול קר – כאמור, פרגמטי, ביטחוני, קר. והאידיאולוגיה? אפשר להניח אותה בצד. היא לא חשובה יותר.
כשמניחים את האידיאולוגיה בצד, אפשר לבנאם את ירושלים, הרי אפילו ז'בוטינסקי נדחק לפינה הזו בגלל פרגמטיות יתר. אפשר להגיע לכל מקום, אם מוותרים על האידיאולוגיה. אפשר להגיע למצב בו מדינה שהוקמה למען מתן בית לאומי לעם היהודי מותירה מרצון את אזרחיה במדינה זרה, עויינת בלשון המעטה. כשזונחים את האידיאולוגיה, זונחים את הייעוד. בימי הנסיגה מלבנון החלו לכנות את הרמטכ"ל לשעבר אהוד ברח. כעת הוא שוב רוצה לברוח. הפעם מאידיאולוגיה.
ההבדל בין דיבורים למעשים
המפתח נמצא כעת אצל ראש הממשלה. האם הוא ביטחוניסט או אידיאולוג? אני סבור שהמדיניות שהוא מתווה בנושא הפלשתיני נובעת מתקופתו כיועץ של שמיר. הזמן עובד לטובתנו. בניגוד לשמיר, הוא מוכן לשלם את מס השפתיים ולעתים לתת אף יותר מכמה מילים – אך בפועל, הוא אינו מקדם פתרון ממשי מתוך תפיסה שהזמן פועל לטובתנו. האם ברק מתאים לתפיסת העולם הזו? לא ברור. האם הקריאות לפטר את שר הביטחון מוצדקות? ובכן אין הבדל ממשי בין ביטוי דעותיו להתבטאויותיו המנוגדות של שר החוץ. האם את שניהם צריך לפטר בגלל שדעותיהם מנוגדות לדעתו של ראש הממשלה? לא. ההבדל הוא שברק מבצע דברים הנוגדים את תפיסת העולם של הליכוד, ולכן מן הראוי שלא להמשיך את השותפות הזו לאורך זמן.
