|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
גילוי נאות: אני כותב אצלו
|
למשבר בתקשורת יש הרבה סיבות. אחת מהן: האדישות רבת השנים של בכירי העדר לנוכח מיקומם הנמוך בסקרי האמינות ● שיכור הכוח נוני מוזס, למשל, לא משרת את קוראיו, אלא עסוק בגיוסם להעדפותיו ולשנאותיו ● חסרים לנו עיתונאים אמינים
|
|
המשבר בתקשורת היה חייב להגיע [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
|
| הפצת שקרים בכוונת מכוון - אסורה. | |
| העדפת פוליטיקאים עבריינים רק בגלל אינטרסים פוליטיים - אסורה. | |
| הבלטת נושאים שוליים והקטנת נושאים חשובים, רק כדי לגנוב דעתם של אלה שרכשו מנוי - אסורה. | |
|
|
|
|
כבר כמה חודשים המשבר בתקשורת עומד בראש סדר היום הציבורי. כמי שעוקב מקרוב אחרי "המוצר" שהתקשורת מספקת לצרכניה, ראיתי וקיוויתי שהמשבר בוא יבוא. לא בגלל שליבי גס בפרנסתם של עיתונאים, חלילה, אלא בגלל התחושה שרק משבר אמיתי יגרום לכמה שיכורי כוח להתעורר. האדישות רבת השנים לנוכח מיקומם הנמוך בסקרי אמינות, מקוממת. אני מחלק את התקשורת לשתי קבוצות. האחת עושה מלאכה סבירה, והשנייה עסוקה בהפצת מידע מזוהם באינטרסים של בעלי הבית. אני מבקש למקד את השורות האלה בקבוצה השנייה. אני לא תמים, וברור לי שלכל עיתונאי או פובליציסט יש דעה על אישים או השקפה אידיאולוגית. אבל... הפצת שקרים בכוונת מכוון - אסורה. העדפת פוליטיקאים עבריינים רק בגלל אינטרסים פוליטיים - אסורה. הבלטת נושאים שוליים והקטנת נושאים חשובים, רק כדי לגנוב דעתם של אלה שרכשו מנוי - אסורה. שיכור הכוח נוני מוזס (הוא לא היחיד) לא משרת את קוראיו, אלא עסוק בגיוסם להעדפותיו ולשנאותיו. אזרחים תמימים ששונאים את נתניהו לא יודעים ששנאתם הושתלה בתחכום רב בתודעתם. וזאת רק דוגמה אחת (בולטת). תקוותי שהמשבר הנוכחי יגרום לו ולאחרים להבין שיש ביקוש לאמת. יודגש!: מותר ואפילו חשוב לבקר את השלטון. אסור לרדוף מנהיגים. כל אחד מאלה שנבחרו על-ידי הציבור, הוא סה"כ הפתקים של האזרחים שהצביעו בשבילו. רדיפה מתפרשת על-ידי המצביעים כפגיעה ובוז לפתק שלהם. תקשורת שרודפת אחרי מנהיג א', אוטומטית תציע שירותי שיווק למנהיג ב'. ואם קופת שרצים מכבידה על מנוסתו מרשויות החוק, יזכה למקלט בקופסת אתרוגים. זה וזה אסור. ולסיום וידוי קטן: לא נוח לי להודות שבראש רשימת העיתונאים המוערכים אצלי, ניצב מי שנותן לי במה: יואב יצחק. כתבתי כמה שורות בשבחו, ובקריאה שנייה (אחרי יום) חשתי שהשורות דביקות מדי. מהסיבה הזאת החלטתי להעלות סרטון מהארכיון. הסרטון מדבר בעד עצמו (שודר בינואר 96'). שופופו... |
| תאריך:
|
05/10/2012
|
|
|
עודכן:
|
05/10/2012
|
|
נרי אבנרי
|
|
גילוי נאות: אני כותב אצלו
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
מזכיר_המדינה
|
5/10/12 12:46
|
|
|
|
|
|
והכותרת האדומה..
|
5/10/12 17:19
|
|
|
|
|
|
גדעון 23
|
5/10/12 23:58
|
|
|
|
2
|
|
צנחן
|
5/10/12 13:08
|
|
|
|
3
|
|
הפעם ארכיזבל צודק
|
5/10/12 16:00
|
|
|
|
|
|
אני הפסקתי
|
6/10/12 09:28
|
|
|
|
4
|
|
כמה עצוב
|
5/10/12 16:55
|
|
|
|
5
|
|
יונה סוקולובסקי
|
5/10/12 18:02
|
|
|
|
6
|
|
פועה
|
5/10/12 18:30
|
|
|
|
7
|
|
קורןנאוה טבריה
|
6/10/12 05:32
|
|
|
|
|
|
תגובה לנאוה טבריה
|
6/10/12 12:57
|
|
|
|
8
|
|
חסרון כיס
|
6/10/12 10:43
|
|
|
|
|
|
יונה סוקולובסקי
|
7/10/12 00:41
|
|
ראש העין היא אחת הערים בישראל, אשר בהיותה סמוכה לכפר ערבי, "סובלת" מן הסתם מקולות המואזין. סובלת? וואלה, כן. ממש. בואו נעשה סדר בדברים. המואזין קורא את קריאתו במשך 3-2 דקות, 5-4 פעמים ביום, לזמן קצר וקצוב. הוא מרוחק, שומעים אותו בקושי, רק כשממש שקט, בדרך כלל, אם קמים ב-4 בבוקר כשהכל שקט מסביב (ובראש העין, 4 בבוקר זה בערך הזמן היחיד שנורא שקט). רוב הזמן לא שומעים כלל את המואזין.
|
|
|
|
|
שמחה מתאפיינת בקו פתלתל קטן המתגנב אל השפתיים. בצידי העיניים, גם שם, התקמטויות קטנות נוצרות, בנוסף לחיוך. מצוות החג, בנוסף לקן הפתלתל אליו אנו מתגנבים מתוך ביתנו הקבוע הוא הקפיצות, קטנות כגדולות, על הסיום ועל ההתחלה של סבב התורה.
|
|
|
|
|
הלך הבארק (כמו מובארק), נשאר האובמה. לקחו לו את הטלפרומפטר ופתאום הכוכב הגדול של השמאל הישראלי, התקווה הגדולה, התגלה ככלי ריק ללא הכתוביות המתגלגלות.
|
|
|
|
|
חג הסוכות, בו הקריבו בבית המקדש 70 פרים בתפילה לשלומן של 70 אומות העולם, הוא זמן מתאים לכמה הרהורים על הנעשה בזירה הבינלאומית במספר סוגיות הקשורות גם אלינו
|
|
|
|
|
אומרים שהרשות הפלשתינית אסרה להכניס לתחומה את עיתון הארץ, כי הוא קיצוני מדי. תחליטו אתם האם הבדיחה הזו מרושעת מדי, אך אין ספק שכמו הרבה בדיחות - היא מסתמכת על מצב עובדתי. במקרה הזה, הסוף של הבדיחה עלול לא להיות מצחיק כלל.
|
|
|
|
|
