הוויכוח על התיירות הרפואית אינו חדש, אולם כנראה האיום על מערכת הרפואה הציבורית מתקרב לממדים מדאיגים ביותר. מתברר שאפילו ראש הממשלה
תומך ברעיון נואל ומסוכן זה, וכבר מדובר הקצאת 25% ממיטות האשפוז במחלקות (הריקות כידוע) בבתי החולים הציבוריים לתיירים.
אומנם מנגד, דקאן הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית
מתנגד נחרצות לרעיון ומבהיר מהו המחיר שישלם החולה הישראלי; אבל מה כוחה של האקדמיה מול מנהלי בתי החולים הששים להבטיח לעמיתיהם הרופאים פרנסה נוספת על חשבון המשאבים הציבוריים, ומול חברות פרטיות המבקשות לקדם עסקיהן על-ידי מתן היתר לתיירות רפואית.
התומכים ברעיון סבורים בוודאי שאם לא הצלחנו להחדיר את השר"פ (שירות רפואי פרטי) לרפואה הציבורית, ניתן יהיה להחדיר את התיירות הרפואית במסווה של טובת בית החולים ולהגיע בעצם לאותה תוצאה. ניתן להעריך בבטחה, כי הצוות המדולדל של הרופאים והאחיות לא יטפל בתוספת החולים מחו"ל ללא דרישות לתמורה מתאימה, וכך תוחדר סוף-סוף הרפואה הפרטית לציבורית, ובעתיד תשתלט עליה לחלוטין.
שכחו את המצוקה בחדרי הניתוח בבתי החולים? כשבעלי עניין מריחים רווח כספי, אין קץ לשקרים המורעפים על הציבור ואפשר בהחלט לצפות שתעשיית השקרים תתרחב. כך למשל מנהל בית החולים רמב"ם מספר לנו במתק שפתיים עד כמה יוכל להעשיר את בית החולים בציוד חדיש כתוצאה מתוספת ההכנסה ולעזור לחולים. הוא רק שוכח לספר לנו כיצד יתמודד הצוות הרפואי עם התוספת הגדולה של מנותחים למשל.
בשנים האחרונות שמענו הרבה על המצוקה בחדרי הניתוח, חסרים רופאים מנתחים ומה שחמור יותר - קיים מחסור חמור ביותר ברופאים מרדימים.
מחקר מיוחד ניבא שעד 2015 יתמוטט כל מערך הניתוחים בשל מחסור ברופאים מרדימים.
איגוד הרופאים המרדימים מתריע כל העת על מחסור מחריף והולך. מה קרה בינתיים? האם בתי החולים התמלאו ברופאים מרדימים מיותרים שיש בכוחם לטפל בעוד 25% מנותחים שיגיעו מחו"ל (הכמות עליה מדברים היא זמנית; כשיריחו את הכסף היא תוגדל ואז החולה הישראלי יתור גם הוא אחר מרכזים רפואיים בחו"ל - אולי בהודו).
"כשהתיירים יקבלו יותר - הישראלים יקבלו פחות" פרופ' ערן לייטרסדורף, דקאן הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה, יו"ר פורום דקאני הרפואה בישראל ומנהל מחלקה פנימית לשעבר, יודע כנראה דבר או שניים על הרפואה הציבורית בישראל ועל היקף מיטות האשפוז בה ביחס למספר החולים ולדבריו:
"ישראל נמצאת כיום בתחתית דירוג המיטות לנפש, עם שתי מיטות ל-1,000 נפש לעומת ממוצע של 3.6 במדינות
OECD... אם היינו במצב של ארבע מיטות ל-1,000 נפש, כמו במדינות מערביות מבוססות, אז אפשר היה להתחיל להתווכח אם אפשר להקצות מקומות לתיירים רפואיים. אבל אנחנו בקצה השני של הסקאלה. המחלקות בישראל קורסות מעומס וצפיפות ו
יש מחסור חריף ברופאים ומחסור עוד יותר חריף באחיות. במצב כזה פועל חוק כלים שלובים: כשהתיירים יקבלו יותר - הישראלים יקבלו פחות".
שירות מחלקה ראשונה לתיירים בלבד אגב, אם תיירות רפואית היא דבר כל-כך טוב ומכניס - אין כל חוק האוסר על הקמת בתי חולים פרטיים, וכידוע יש כמה הששים לקבל כל חולה בתשלום נאות כמובן. ברור כי הרעיון הבסיסי ביסוד התיירות הרפואית הוא להשתמש במשאבים ציבוריים שאינם מספיקים אפילו לישראלים.
קיימים מחקרים רבים המצביעים על כך שהישראלים מוציאים יותר ויותר על בריאות, גם על-ידי רכישת פוליסות בריאות פרטיות, ומקבלים הרבה פחות. הוספת התיירות הרפואית תהיה המסמר האחרון בארון הקבורה של הרפואה הציבורית בישראל - אחד ההישגים האחרונים שעוד נותרו במדינת הרווחה שהייתה וקרסה.
אם לא נתעורר עכשיו ונמנע את הרעה החולה הזאת הקרויה תיירות רפואית ונאסור באופן מוחלט על הכללתה במערכת הציבורית - גם בבתי החולים שהיא פועלת בהם ללא היתר היום - נמצא את עצמנו אומרים תודה אם בבוא יום-אשפוז ירשו לנו לשכב על מיטה, אפילו בפרוזדור. אפשר להוסיף כי היחס אלינו כחולים "לא רווחיים" למערכת בוודאי יהיה בהתאם, ובחדרי האשפוז יונהגו בוודאי מחלקות ראשונות לתיירים ומחלקות שניות ושלישיות לעמך ישראל.
את האסון הזה חובה למנוע!
