במבחן התוצאה נתניהו מקבל +100

לפני שנים לא מעטות שמעתי ברדיו חוקרת ישראלית העובדת במכון מחקר אמריקני, ודבריה נחרטו בזיכרוני. היא אמרה שכל הדיבורים על סנקציות כנגד אירן הם סתם אוויר חם, כי לעולם לא יעזו להטיל סנקציות על מדינה בעלת חלק כה נכבד בשוק הנפט העולמי.

מאז דובר לא פעם על הכוונה להטיל סנקציות על אירן, ובכל פעם כששמעתי דיבורים חסרי תכלית אלה זכרתי בהתפעלות את חוכמתה של החוקרת שידעה היטב על מה היא מדברת. אבל לא עוד. הסנקציות הוטלו, העולם אינו משווע לנפט, המצב הכלכלי באירן הולך ורע, ומנהיגיה מתחילים לחשוש לשלטונם המתערער.

את ההצלחה המדהימה הזאת של מדינת ישראל, שהושגה כנגד כל הסיכויים, יש לרשום לזכותו של אדם אחד ויחיד: בנימין נתניהו. איננו יכולים לדעת מה התרחש מאחורי הקלעים וכיצד החליטו לבסוף מדינות המערב לפעול ולא רק לדבר, אבל ברור כשמש שאלמלא מאמציו הבלתי נלאים וברוכי הכשרון של נתניהו, לא היינו מגיעים למצב הנוכחי.

הרבה יותר קל לנו להתפעל מניצחונות צבאיים מהירים ומזהירים מלהעריך ניצחונות מדיניים שהושגו לאט ובהתמדה. אבל כיון שברור שאין בכוחו של צה"ל לגרום להתערערותו של המשטר באירן, בשעה שהצלחתו המדינית של נתניהו השיגה בדיוק מטרה זו, לא נותר לנו אלא לברך את נתניהו ולהודות בפה מלא, שבדומה לרומני בעימות מול אובמה, הוא התעלה על כל הציפיות, של אוהדיו ומתנגדיו כאחד.