אם אנו חפצים לחיות בחברה נורמלית ושפויה עלינו לצעוק כנגד סקרי דעת הקהל ובעיקר בתחום הפוליטי. חברה נורמלית צריכה להוציא את הסקרים הפוליטיים מחוץ לחוק (ולדעתי גם הרבה סקרים בתחומים אחרים) ואף לכנוס ולאסור את הסוררים בין אם הם הסוקרים עצמם ובין אם הם המממנים או הנותנים את הבמה לתוצאות הסקרים בעיתונות, ברדיו , בטלוויזיה או לבעל העניין בחשאי.
הסקרים פוגעים בתוכן הוויכוח הפוליטי הדוגמה אולי הכי אקטואלית קשורה לבחירות הקרובות באמריקה.
מיט רומני נבחר בפריימריז של המפלגה הרפובליקנית בארצות הברית, רק, אבל רק, בגלל שראו בו את המועמד עם הסיכוי הטוב ביותר לנצח את אובמה. זאת אידיאולוגיה בעייתית הקיימת גם בארץ בה תוכן המצע העיקרי הוא היכולת לנצח את היריב. המועמד בפריימריז יכול לטעון בתוקף שאיננו מוכשר כמו אדם X ואיננו מבין בניהול מדינה כמו אדם Y ונכון שהמצע שלו אינו תואם לגמרי את מצע המפלגה, ואף שיש לו ויכוח מהותי בכמה נקודות מרכזיות עם עקרונות מפלגתו, אך יש לו משהו שאין לאף אחד אחר מחבריו המתמודדים מולו - הוא יכול לנצח, הם לא!!!
בארץ קיימת תופעה דומה. בפריימריז בתוך המפלגות יש לסקרים תפקיד רציני בקביעת האדם שיעמוד בראש (כמו במקרה של
אהוד ברק בזמנו במפלגת העבודה). תנועות שמאל אידיאולוגיות כמו העבודה ומרץ התכווצו לאחר הבחירות האחרונות וכמעט נעלמו כאשר הן נבלעו לתוך מפלגה חסרת תוכן (קדימה), שהאידיאולוגיה המרכזית שלה הייתה לנצח את
נתניהו.
כל כך חזקה הייתה אותה אידיאולוגיה עד אשר אותה המפלגה שמרה על אותו הקו גם לאחר שהבחירות הסתיימו, ולא משנה מה נתניהו אמר, ואפילו לא משנה מה נתניהו עשה, מה שחשוב היה זה לתקוף ולתקוף. לבני לא חשבה לרגע לתת גיבוי לנתניהו שהתמהמה בהחזרתו של שליט לביתו מהשבי הנורא, וניתן היה להבין שהיא הייתה משחררת את שליט מזמן, אך רגע אחרי שגלעד חזר לביתו, לבני פתחה את פיה ושוב תקפה ותקפה (וזו רק דוגמה אחת מרבים). דוגמה נוספת היא שלבני ואחריה מופז, ממשיכי דרכו של אולמרט ושרון, שוכחים כי שרון מינה בעצמו את נתניהו לתפקיד שר האוצר בליכוד ואף קרא לו להצטרף לקדימה ולהמשיך בתפקידו שם. פירוש הדבר הוא שמדיניותו הכלכלית של נתניהו תואמת ככפפה ליד את ההשקפה הכלכלית של ראשי קדימה, אך מה לעשות כאשר תמיכה בנתניהו לא תעזור לשינוי מגמת הסקרים? הרי סקרי דעת הקהל הם האידיאולוגיה בעולמנו החדש ככלל ובעולמם של לבני, של מופז ושל מנהיגים אחרים חסרי מצפון ועמוד שדרה.
הסקרים משפיעים על התנהלות המדינה אך לא רק בהצהרות משפיעים הסקרים אלא גם במעשים. שאלת הקדמת הבחירות (כן או לא ומתי) קשורה ישירות לעניין הסקרים. כניסתו של מופז לממשלה התרחשה בשל הסקרים והיציאה ממנה, הכמעט מיידית, נבעה שוב מתקווה לסקרים אחרים. ללא הסקרים יתכן שמופז לא היה מנהיג בכלל את קדימה, לבני הייתה מתרסקת רק בבחירות לראשות הממשלה, לפיד מעולם לא היה מקים מפלגה (הכי הרבה היה מצטרף לקדימה), רמון לא היה עולה בכלל לכותרות ואף אחד לא היה מעלה על דעתו את אותה האפשרות (למרות שהיא לא יצאה אל הפועל) שחלקים מקדימה יתמכו בתקציב המדינה מבחוץ כדי לזכות בכמה חדשים נוספים כחברי כנסת.
הסקרים בכלל נכשלו בתפקידם. הם לא סייעו ללבני ולא סייעו למופז כי העם לא עד כדי כך מטומטם ומפלגות התוכן מהשמאל תשאבנה את מספר המנדטים שלהן בחזרה. אך עדיין הסקרים משפיעים בצורה חולנית על נבחרי העם בזמן שאנו זקוקים למנהיגות מובילה ולא מובלת ע"י דעת קהל המשתנה מיום ליום בהתאם למזג האוויר ולפעמים אף משעה לשעה. לא יתכן שדעתם של הפוליטיקאים תשתנה בהתאם לדעתם של הסקרים ותתחלף כמו שאנו מחליפים את הגרביים.
לפעמים מאוד מתחשק לי להיות מראיין בטלוויזיה או ברדיו ולשאול את המרואיין שאלות כמו: "על-פי איזה סקר אתה מסתמך כאשר אתה בוחר ללכת בכיוון זה?" או "מה דעתך הפוליטית היום?" והשאלה שהכי מתחשק לי לשאול, לו הייתי מראיין טלוויזיוני היא: "נו... מה אמר לך היועץ הפוליטי להגיד לנו היום?" שאלה שכזו הייתי שואל בכיף את
ציפי לבני אשר דקלמה בקביעות את דברי יועציה.
אז יועצים פוליטיים היכולים לייעץ היום למפלגה אחת ומחר לשנייה ואשר אינם מחויבים לטובת המדינה, אלא רק להישג מיידי של לקוחותיהם, היא תופעה פסולה שאינני יודע כיצד ניתן להילחם נגדה. להוציא חוק שאסור להתייעץ? קצת מסובך ולא ממש יעזור. לכן יש לדרוש בדחיפות את הניתן לתיקון ולבטל מיד את חוקיות הסקרים. לקיים קדנציית שלטון מלאה מבלי לדעת כלל את דעת העם, ולהמתין בסבלנות לסקר הלגיטימי היחיד, הסקר שהוא למעשה סקר הסקרים. הבחירות בעצמן.
הסקרים משפיעים גם על תוצאות הבחירות גם הציבור משתמש בסקרים לרעה. הסקרים מכתיבים לו למשל איך להצביע. הסקרים קובעים אם המפלגה מתנדנדת סביב אחוז החסימה או שהינה יציבה, ואז נשאלת השאלה האם כדאי לבחור בסיעה המתנדנדת, כמו סיעת העצמאות, או שחבל שהקולות יתבזבזו וייזרקו לפח האשפה? למפלגות שכאלו הסקרים יכולים לפעמים להועיל ולפעמים להזיק.
אם חלק מהציבור תומך בצד המוביל שגם ינצח לדעת כולם, אז רבים ימנעו מההצבעה ביום הבחירות מטעמי עצלות או מטעמי הרצון להעניש את המפלגה בה הם תומכים כברירת מחדל בלבד, ולהראות בכך שהם אינם נמצאים בכיסם הקטן. לחלופין, תופעה דומה עשויה להתרחש כאשר חלק מהציבור יהיה משוכנע שאבד הסיכוי למועמד בו הם תומכים ושוב תהיה היעדרות מהקלפי. היום כולם בטוחים בניצחון נתניהו. האם זה ישרת אותו? בשמיים יודעים.
לשבחו של נתניהו לקראת סיום, אומר כמה מילים לשבחו של נתניהו למרות שמעולם לא הייתי חבר במפלגתו. כראש אופוזיציה, נמנע נתניהו מלתקוף את אולמרט ואף גיבה אותו כאשר האחרון ביצע מדיניות התואמת את דעותיו של הראשון. גם כעת, כאשר הכי פופולרי לשפוך כספים ולתת בלי גבולות, ואף די משתלם להתחנף לבוחר רגע לפני שיביע את דעתו בבחירות, עומד נתניהו בתוקף על עקרונותיו שאינן פופולריות, כדי לשמור על מסגרת התקציב. הוא אינו מזגזג ואינו לחיץ כפי שהרבו לטעון כנגדו בעבר ואף עומד בגבורה במישור הכלכלי ובמישור המדיני מול תקשורת עוינת ועולם עוין, ואף מעדיף להקדים את הבחירות, מאשר לאשר תקציב שאינו אחראי לתפיסת עולמו.
הלוואי שהיה ניתן לבטל את הסקרים באופן מיידי, כדי שהבחירות הקרובות תהיינה קצת יותר נקיות. אין לי ספק שהמפלגות החדשות של לפיד, לבני ודרעי (אם תקום) ואף המפלגה החדשה יחסית של ברק, זקוקות מאוד לסקרים שיגידו להן מה לעשות, מה לומר, האם בכלל לרוץ, האם להתאחד, את איזה דוגמן כדאי לצרף לשורות מפלגתם, וכמובן - איזה מקום לשריין עבורו ברשימה. ושוב, יש לבטל מייד את חוקיות הסקרים. לקיים קדנציית שלטון מלאה מבלי לדעת כלל את דעת העם, ולהמתין בסבלנות לסקר הלגיטימי היחיד, הסקר שהוא למעשה סקר הסקרים. הבחירות בעצמן.
עם חברות הסקרים ועובדיהן, סליחה.
