אינני ממעריציו של
אריה דרעי ואינני חושב שהאיש אי פעם תרם להרמת קרן השקפת התורה אלא להפך - הוא האיש הפך את היהדות ל"מטבע עובר לסוחר", והוריד את קדושתה בכל הנוגע להתבוללותה בחילוניות הטריוויאלית. אבל מסע הצביעות נגד האיש הזה ממש מקומם. בימים שראש
ממשלה לשעבר עדיין נמצא בתהליכי משפט פלילי אך אינטרסנטים פוליטיים רוצים להחזירו לפוליטיקה, ובימים שתיקו של שר החוץ ממשיך להיסחב למעלה מעשור עם יועץ משפטי מגמגם ועם שרי משפטים ומשטרה שאותם הוא בחר ומינה(!) , הרי שזה יותר מצבוע לטעון כלפי אדם שריצה את עונשו ואת תקופת הצינון שלו שאין מחילה לעברו. אינני יודע אם אריה דרעי השתנה או ישתנה אבל מה שאני כן יודע שלאריה דרעי מגיעה הזכות לשקם את עברו הפוליטי כמו שלכל אדם אחר היו נותנים לו הזדמנות נוספת.
חזרתו של דרעי - הפסד קולות נטו לימין
הצבועים הפעם אינם דווקא אנשי השמאל אלא אנשי הימין. הימין איננו בדיוק "מושב של צדיקים" וגם עברייני קדימה הם צאצאיו כמו השרונים, אולמרט , הירשנזון ושאר ספיחי ערוגת המושחתים. מפלגת הליכוד חזרה להיות מפלגת "אפרטהייד" לבנה השולטת על ציבור מצביעים עממי מיוצאי עדות המזרח וחזרתו של אריה דרעי לפוליטיקה מפחידה אותם בדיוק כמו שהפחידה אותם בימים שהתיקים שלו נפתחו בימי ממשלת הימין ע"י שר משטרה מימין -
רוני מילוא. הפחד של הליכודניקים הז'בוטינסקאים הארכאיים הוא שמצביעי הליכוד יתעורר מרבצם ויחזרו הביתה - למי שהוא שבאמת בשר מבשרם. יכול להיות שאלי ישי כאדם הוה עניו , טוב וישר יותר מדרעי אבל במישור ההשכלה , ההנהגה והכישורים אין מה להשוות בינו לבין דרעי, העולה עליו אלף מונים ומזה בדיוק פוחדים ה"ראשים הלבנים" ו"אפרוחי נתניהו" בליכוד.
חזרתו של דרעי היא הפסד קולות נטו לימין בכלל ובמיוחד לליכוד, שבמישור החברתי והכלכלי היתל בבוחריו וכשנפל עלה התאנה שלו -
משה כחלון, הוא נכנס ללחץ כפול, לא רק שפחת כחלון אלא התווסף ממול דרעי. מי שמכיר את הליכוד , שריו, ראשי הערים והסניפים שלו יודע באיזה חבורת "צדיקים" מדובר.
נכון שלדרעי ישנן עמדות מתונות יותר מישי - ואולי גם הפוכות, וטוב שזה כך משום שפיקוח נפש עומד מעל לכל. דרעי עזב מפלגה שסווגה בין מרכז לימין ימין מתון וחזר לקן של ניצים טורפות. דווקא מכל הצבורים מי שזוכר לדרעי את "חסד נעוריו" הם הערבים. לא משום שאי פעם דרעי השמיע להם עמדות פוליטיות כהווייתם, לא משום תמיכת ש"ס (מבחוץ) בהסכם אוסלו ולא משום שהחרה אחרי כל קול וזעקה מכיוונם אלא משום שבהיותו מנכ"ל, ואח"כ שר הפנים הוא פשוט התנהג עימם כבני אדם ולא יותר מזה.
הוא תיקצב אותם כמו שצריך לתקצב אזרחים רגילים במדינה דמוקרטית, הוא הפך כפרים "לא רשמיים" לכפרים רגילים ומנע התעללויות בתושביהם - כמו שהיום מתעללים בבדוויים של אל ערקיב ואום אל חירן בנגב, הוא חיבר מים וביוב גם לערבים ולבדויים וכו'. הם לא רצו ממנו יותר מזה אלא רק זאת, להכיר בהם כאזרחים שוים והוא היה שר הפנים היחיד במדינה הזו שאי פעם נתן להם תחושה כזו, שהם אזרחים שווי ערך כמו שאר האוכלוסיה הישראלית.
להחזיר את השפיות לש"ס
אם אריה דרעי רוצה באמת לעשות תשובת משקל עליו לחזור להיות מה שהיה באמת פעם - איש פוליטי מתון בימים שבש"ס לא שלטו לאומנים קיצוניים כנסים זאב למשל, שמחוברים לימן הניאו נאצי באירופה! יש להחזיר את השפיות לש"ס לאחר שאלי ישי הפך את ציבור החרדים - ובמיוחד המזרחיים, לשנואים ביותר על הערבים בכל מעשיו ובמיוחד בהתבטויותיו. הציבור הזה - של עדות המזרח שמצביע ללכוד, איננו כל כך קיצוני כמו ראשיו הסהרוריים ולכן דרעי יכול להזיזו מחבורת המטורפים פוליטית מסביב לנתניהו, ועוד בעידן שגם מפלגת העבודה הופכת ללבנה ו
עמיר פרץ ה"אגדי" מוטל על הקרשים לצד נפתלי בן סימון.
אחד הצדדים שדרעי יכול לשפר בש"ס הוא להציבה כאלטרנטיבה מדינית של שפיות פוליטית ומי שיכולה להחזיר את המו"מ עם הפלשתינים למקומו הרוי. דרעי יכול - במדיניות נכונה, להפריח את הדוגמה שדת ושלום הם תרתי דסתרי וגם "יהדות התורה" תיגרר אחריו בלית ברירה. דרעי הוא גם האיש שיכול להפריך את הסטריאוטיפ ההיסטורי שהמזרחיים קיצוניים יותר נגד הערבים, סטריאוטיפ שאותו טיפחו במשותף הימין והשמאל הישראלי מסיבות משותפות וסותרות גם יחד. דווקא על הנקודה הזו - שאותה תוקפים יריביו מימין, דעותיו המתונות בנושאי שלום ויחסי שכנות עם הערבים, עליו לטפח ולהדגיש כי לפחד פוליטי של בת יענה אין עתיד פוליטי.
