חשיבותה של הֲדָדִיּוּת

כשהוא רצה אותה
היא לא רצתה אותו
כשהיא רצתה אותו
כבר לא רצה אותה

בכך היה יכול
להסתיים הכול
לולא היה הזמן
פועל לטוב או רע

למרות שכמו בן-שבע
ככה בן שבעים
ישנם תמיד בטבע
גם כמה חריגים

ובמקרה הזה
עשתה יד הזמן
שינוי לטובתם
שכמעט לא קורה:

חלפו חמש שנים
בַּן שני הלא-רוצים
עשו מה שרצו
ומה שלא רצו

ואז יד המקרה
עשתה שהוא והיא
לגמרי במקרה
ייפגשו שנית

הפעם הוא והיא
שהשתנו פלאים
הביטו זה בזו
באופן כה שונה

עד שתוך רגעים
קרתה התאהבות
גדולה מהחיים
באופן הדדי

בגלל קוצר הזמן
וקוצר היריעה
נפסח על החיבוק
נפסח על הנשיקה:

השניים הזדווגו
שוב ושוב ועוד
כאחוזי דיבוק
שנתיים לפחות

וככה פיצו
על שפע זמן אבוד
שבו היו לחוד
כנ"ל בגלל טעות

אחר-כך באביב
שלישי או רביעי
הם נרגעו סוף-סוף
והתפנו לחשוב

שכבר בא זמן מתאים
ליצור צאצאים
וזה מה שעשו
אחרי שהם חשבו

מאז הזמן ממשיך
לפעול לטובתם:
כשהוא רוצה אותה
גם היא רוצה אותו

וכשכול הזדווגות
היא כול-כך הדדית
אז כמו באגדות
ברור שהם יחיו
באושר לתמיד...