נאצה הרבה דמעות תנין ודברי צדקנות נאמרו על הכתובת, שנמרחה ביום השנה למותו של משה דיין על קברו בגבעת שמרון.
אני רואה בעיה בכתיבת גרפיטי בכל מקום, ולא רק על קברי העלית הישראלית. יחד עם זאת, קשה להגדיר את מה שנכתב על הקבר כ'כתובת נאצה', אלא כמשהו שקרוב למציאות, וגובל בגועל-נפש - כמו כל גרפיטי, המטנף את רכוש הזולת..
הכי מעניינת הייתה התחסדותה של יעל, בתו, שכאילו אינה יודעת על היות אביה אישיות שנויה במחלוקת ציבורית, אם לא גובלת בפלילים. וראוי לזכור - היו לנו שרי ביטחון (לשון רבים!) כושלים עוד יותר מדיין, שעשו הרבה ממנו לבתיהם, והתנהגותם הייתה בעומק התחום הפלילי, כיוון שאותרגו.
מבריק בני הקט הציע שם למפלגה החדשה של אולמרט, של דרעי ושל רמון: אין קלון. מפלגתם תרוץ לכנסת תחת הסיסמה: אין ביטחון, אין שלום, אין קלון.
התלבטות יהיר לפיד, נסיך הג'ל והטלפרומפטר, גרם לי קבס כמעט מהיתקלות ראשונה. תיעובי גדל כשצירף אליו את
יעקב פרי ("המחצצר", בפי כמה מידידיי) לרשימתו המופלאה.
אין לי טיפת התלבטות - כבר עתה ברור, שבר-דעת ובר-לבב אינו יכול להצביע עבור העתיד המפוקפק, שמבטיחים לפלפיד וחבר מרעיו. דווקא חשבתי להצביע שס, ובא
אריה דרעי, וחיסל את התלבטותי.
מאותה הסיבה, אפילו כשאקדח טעון ולא-נצור מאיים עליי, לא אצביע עבור הפושע אולמרט; ואזכור, כי - למרות תזמורת היחצנים - הוא ראש הממשלה היחיד, שהמיט עלינו שתי תבוסות בכהונה אחת, וגם הורשע בפלילים.
שמעתי, שמופז אמר, שהוא, אולמרט ולבני טובים מנתניהו. רק רגע, מי זאת לבני?!
עייפים האמריקנים עייפים ממלחמות, חושבים שהמלחמות בעירק ובאפגניסטן היו טעות, ויש למצות את הדיפלומטיה בפרשת הגרעין האירני - קובעת דינה סְמֶלץ, שערכה סקר עבור המועצה לעניינים גלובאליים של שיקאגו. "האמריקנים אינם סבורים שכיום הם בטוחים יותר מפני טרור, ומעדיפים דיפלומטיה על פני פעולה צבאית", אומרת סמלץ.
הסקר מצא, כי 67 אחוזים מהאמריקנים חושבים, שהמלחמה בעירק לא הייתה כדאית - לעומת 69 אחוזים, שחושבים כך על המלחמה באפגניסטן. עוד נמצא, כי 78 אחוזים סבורים, כי ארצות-הברית מתפקדת יותר מדי כשוטר העולמי. כמו-כן, רוב האמריקנים מתנגדים להשארת נוכחות אמריקנית באפגניסטן אחרי נסיגת הצבא האמריקני מתחומה.
שני שלישים מהנסקרים מתנגדים לשיתוף פעולה עם בעלות-בריתה של ארצות-הברית באירופה כדי לסייע בנשק לאופוזיציה הסורית. כ-72 אחוזים מתנגדים להפצצת סוריה.
רק 27 אחוזים מסכימים לתקיפת התשתית הגרעינית של אירן גם ללא אישור האו"ם. 59 אחוזים מתנגדים להתערבות צבאית אמריקנית לטובת ישראל בהפצצת התשתית הגרעינית האירנית. עוד מצא הסקר, כי כשני שלישים מהאמריקנים סבורים כי יש להקטין את תקציב ההגנה האמריקני.
לכאורה - עוד סקר, אך המועצה לעניינים גלובאליים של שיקאגו נחשבת לארגון משפיע על עיצוב היחסים הבינלאומיים של ארצות-הברית. היא עורכת סקר כזה כל כמה שנים מאז שנות השבעים.
הסקר הנוכחי כלל 1,877 בוגרים, שנסקרו באביב האחרון בכל רחבי ארצות-הברית עם טעות דגימה של 2.8 אחוזים. לסקר יש חשיבות גדולה בעת מערכת הבחירות לנשיאות כיוון שמדיניות החוץ של ארצות-הברית הינה יעד להתקפה חריפה ביותר של
מיט רומני, המועמד הרפובליקני לנשיאות, על הנשיא
ברק אובמה. כזכור, תקף רומני את הנשיא אובמה גם על אחריותו האישית להרעת היחסים עם ישראל בכהונתו.
עמדות רומני הינן רפובליקניות טיפוסיות (למרות שחלק גדול מהרפובליקנים תומכים בקיצוץ בתקציב ההגנה האמריקני), אך אינן מתאימות למה שמתואר בסקר כעמדות של העצמאיים, התומכים בריסון ההתערבות הצבאית של ארצם ברחבי העולם ובקיצוץ תקציב ההגנה.
הרפובליקנים רואים את העולם מזווית של עוצמה - הרבה יותר מאשר הדמוקרטים והעצמאיים, מסכמת המועצה לעניינים גלובאליים של שיקאגו את הסקר.
תרגיל בדיווח כל קורס בסיסי בעיתונאות מתחיל בכללי הדיווח - לא רק חמש המ"מים, אלא גם מה שביניהם. כלומר, העובדות וכיצד להציגן. שם המכשלה הגדולה של העיתונות ושל העיתונאים, ולשם הם תוקעים בכוח את ה"שני גרוש שלהם" - סדר-יומם הפוליטי - ואונסים את המציאות.
כנראה, התכונן ברק אובמה היטב בוויליאמסבורג, וירג'יניה, לקראת הסיבוב השני בעימות, ונראה הרבה יותר טוב מאשר בסיבוב הראשון, שבו הובס, לצערה של התקשורת הישראלית, על-ידי מיט רומני. אלא שהדיווח על ניצחונו בתקשורתנו מזכיר לי ראיון מפורסם בטלוויזיה הסובייטית:
- אמור לי, אומר המראיין לראש הקולחוז, אנא הגד לי במלה אחת מה המצב.
- טוב!
- יפה, נותר לנו עוד מעט זמן, אז סכם את המצב בשתי מלים.
- לא טוב!
אובמה ניצח אומנם בסיבוב השני של העימות, אך מחקרי עומק, שנעשו בקרב האמריקנים, גילו, כי יכולתו של רומני זוכה לאמון גדול יותר בקרב המצביעים בפוטנציה; ואכן, בסקרים כלל-ארציים מתברר, כי בראשונה במערכת הבחירות - דווקא אחרי העימות השני - עבר רומני להובלה בקרב האלקטורים (החבורה, שתבחר את נשיא ארצות-הברית, ומייצגת את כל מדינות הפדרציה האמריקנית). כעת - ויש לזכור היטב, זה רק סקר - יש לרומני 206 מתוך 270 האלקטורים, הנדרשים כדי להיכנס לבית הלבן.
על הפנים באיגרת החדשה, שקיבלתי מהאקדמיה ללשון העברית, מתייחסים לענייני השעה: האקדמיה מציינת, כי המלה, תָּקוּל, תקנית. מאוד חשוב, כי זה מצב תקני כמעט בכל אתר ואתר במדינתנו המתחדשת.
"מלה זו מתועדת במילוני האקדמיה ללשון העברית כבר בשנת תשי"ז (1957), והיא שם תואר לכלי שחלה בו תקלה", כותבת האקדמיה, שמוסיפה, "הפועל הִתְקִיל תקין גם הוא. הוא מתועד בספר בן-סירא במשמעות 'הכשיל', ובמשמעות דומה הוא משמש בימינו. כן הוא משמש בהשאלה - להפתיע בשאלה קשה וכדומה. הפועל הִתְקִיל קשור אל המלים נִתְקַל והִתָּקְלוּת".
מרחשוון עוד לא התאוששנו מחגי תשרי, וכבר אנחנו בחשוון, שחכמינו הוסיפו "מר" לשמו כיוון שאין בו אף חג, אלא רק חגיגות האשורה של השמאל הישראלי, שבהן הוא יוצא בשצף-קצף לפסטיבל של שנאה ושל שיסוי - כמובן, בשם הדמוקרטיה - וכל המרבה לשנוא ולהסית עד-דלא-ידע הרי זה משובח.
