|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
כך מצטיירים ברק אובמה ומיט רומני - נשיא לעומת יריב-מועמד, שכל מה שמאחד אותם היא הבינוניות והאפרוריות ● מעבר לזה - שניהם גם אינם אמינים בהצהרותיהם ובמעשיהם, לא באשר לארה"ב ובוודאי שלא באשר לישראל ● את השניים צריך לכן לקחת בערבון מוגבל מאוד ● אחרי ככלות הכל, איש מהם לא יושיע - לא את אמריקה ובוודאי לא אותנו
|
|
רומני, אובמה. אף אחד מהם לא יושיע [צילום: AP]
|
|
|
|
|
אז ברק אובמה או מיט רומני? שוב נשיא כושי, או לשם חידוש הפעם נשיא מורמוני? גם אחרי העימות הטלוויזיוני השלישי קשה לנחש מה שיקרה והחידה, מן הסתם, נותרה בעינה. הדעת נותנת ששלושת העימותים אינם שווים יותר מקליפת השום ולכל היותר הם עשויים להשפיע על אחוז קטן של קולות מתנדנדים. ואלה הרי בטלים בשישים, אלא אם כן תוכרע הכף על חודו של קול, או משהו שמסביב לו. אלא שבסך-הכל התמונה היא בכל זאת ברורה: המאבק מתנהל בין שתי דמויות בינוניות, אפרוריות והפכפכות, השנויות במחלוקת. עד היום לא הצליח איש מהם להוכיח את עצמו: לא בהצהרות ולא במעשים. את שניהם צריך לכן לקחת בערבון מוגבל מאוד. הדברים אמורים בנשיא דמוקרטי שהוכיח את עצמו כתבוסתן, במי שמילה שלו איננה מילה ובמי שמסוגל לעשות ביום המחר את ההפך ממה שעשה ביום האתמול. לעומתו ניצב מועמד רפובליקני שמצטייר במפורש כמחרחר מלחמה - ממש דוברמן אל מול פודל - ועם זאת כחסר כל ניסיון מדיני וכנעדר כל תבונה פוליטית, המסתבך באורח סדרתי בכל צעדיו. לא אמינים משנתם המדינית של אובמה ורומני אינה עומדת בקנה אחד עם הצהרות הבחירות שלהם: לא בתחום המדיני ולא בתחום הכלכלי. גם התסריט, שבו הם מנסים לצייר את יחסם לישראל איננו אמין. מה שברור הוא שהשניים ימשיכו להתעלם מקיומה של ירושלים כבירת ישראל ולא יעתיקו אליה את משכן שגרירותם בארץ. אחרי ככלות הכל זוהי מדיניותם הברורה של הדמוקרטים ושל הרפובליקנים כאחד והסיכוי לשינוי שווה בערך לסיכוי שחרורו של יונתן פולארד אי פעם מן הכלא. אז נכון שגם ברק אובמה וגם מיט רומני הם דמויות שנויות במחלוקת. אחרי ככלות הכל, לא בכל יום בוחרים שם נשיא כושי והפתעה לא פחות גדולה תהיה אם ייבחר הפעם בן הדת המורמונית. בסופו של דבר צריך להודות שהאמריקנים אינם להוטים, בלשון המעטה, אחר יוצאי-דופן שכמותם. בשורה התחתונה ניתן לומר שלא אובמה ולא רומני הם שיושיעו את ארה"ב משברה. כדי להוציא אותה ממנו דרוש לה מנהיג משכמו ומעלה, וכזה, למרבה הצער, אינו בנמצא. |
| תאריך:
|
24/10/2012
|
|
|
עודכן:
|
24/10/2012
|
|
ראובן לייב
|
|
מגדעון לוי ועד ברק אובמה, מיריב אופנהיימר (הרכש החדש והמפוקפק של שלי יחימוביץ') ועד איסמעיל הנייה, מזהבה גלאון ועד ציפורה לבני - הכל מדקלמים: יש לשים סוף ל"כיבוש". ייתם "הכיבוש" - וייחתם השלום. יגורשו היהודים מלב ארצם - ויבוא לציון גואל. מכאן צץ "הפתרון", שתי מדינות בתוך כבשת הרש הקטנה שנותרה, ארץ ישראל המערבית, לא השלמה.
|
|
|
|
|
הקב"ה ניסה את האדם הראשון בניסיון אחד בלבד: "וַיְצַו ה' אֱלֹקיִם עַל-הָאָדָם לֵאמֹר מִכֹּל עֵץ-הַגָן אָכֹל תֹּאכֵל: וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת" (בראשית ב, טז-יז). לצערה של כל האנושות מאז ועוד היום, הוא נכשל כבר באותו יום בו הוא נצטווה, וכולנו משלמים את המחיר עד עצם היום הזה. במקביל, אברהם אבינו שחי עשרים דורות אחרי האדם הראשון, גם הוא נתנסה ע"י הקב"ה, לא בניסיון אחד, אלא ע"פ חז"ל, בעשרה ניסיונות, ואת כולם צלח. ואכן, בזכותו ובזכות בנו יצחק ונכדו יעקב והבריתות שה' כרת עמם אנו חיים וקיימים היום כבנו בכורו של הקב"ה.
|
|
|
|
|
הנשיא אובמה והמועמד הרפובליקאי מיט רומני נפגשו בבוקר יום אתמול לעימות הטלוויזיוני, שבמרכזו נושא מדיניות החוץ. הכותרת שהיא גם תוצאת העימות ברורה: המשכיות והסכמה על עקרונות הבסיס של מדיניות החוץ האמריקנית. שני המתמודדים לא שירטטו מתווה חדש למדיניות זו. שניהם לא הצהירו, כי יתקפו את מרכזי הגרעין האירני או ידחפו לפתרון הסכסוך הישראלי-פלשתיני. שניהם, מאידך, כיוונו לדעת הקהל האמריקנית, שהביאה לרתיעה מפני השימוש בכוח ולהינתקות איטית מן המזרח התיכון. תהיה התוצאה בבחירות אשר תהיה, בינואר 2013 יהיה לישראל ידיד בבית הלבן, מישהו המוכן "לעמוד לצד" "בן הברית הגדול ביותר של ארצות הברית במזרח התיכון". ואף על-פי כן, במידה שהעימות שיקף את תוכניות המועמדים, זו תהיה ארצות הברית השונה מתקופתם של קלינטון ובוש (הבן). זו תהיה ארצות הברית שתיתן תמיכה דיפלומטית איתנה ותמיכה כספית, והיא אפילו תגביר את שיתוף הפעולה הצבאי והמודיעיני. אבל בנושאי מלחמה ושלום, יהיה על ישראל להיחלץ בעצמה ממצוקותיה כשארצות הברית רק "לצידה".
|
|
|
|
|
בתיאטרון ריאליטי זה נשארים הרבה אזרחים פעורי פה וקשי החלטה: לאיזו מפלגה להאמין ועם איזה מנהיג ללכת? אז החלטתי לבור לי תמונה אחת משתי מפלגות שונות, אחת ותיקה ואחת חדשה, ולמלל מחשבות אודותיהן.
|
|
|
|
|
לבטח שמעתם על שלושה הטנורים, פלסידו דומינגו, לוצ'יאנו פבארוטי, וחוזה קררה. אז הרשו לי להציג בפניכם את שלושת הטנורים היהודים, אשר, לדעתי, הם טובים באותה מידה. מה שעושה את שלושת הוירטואוזים ברמה עולמית אלה לטובים יותר, היא העובדה שהם מעוררים לחיים את מוסיקת החזנות היהודית העתיקה בעידן המודרני ובכך הם מבטיחים שדורות היהודים הבאים ימשיכו את מורשת העם היהודי.
|
|
|
|
|
או שהחרדים ימלאו את חובתם האזרחית או שיסתלקו מכאן
