בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
למה פרש השר הרשקוביץ מהתמודדות על ראשות הבית היהודי למרות שאחוזי התמיכה בו היו גבוהים מאשר אורלב
|
הרשקוביץ. תמיכה במועמד חסר סיכוי [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
הנה נתוניו של סקר מעניין, שבדק את סיכויי הבחירה של המתמודדים על ראשות הבית היהודי. על-פי הסקר, שפורסם רק לפני שלושה שבועות, בסיבוב הראשון יזכה נפתלי בנט ב-26 אחוזי תמיכה, השר דניאל הרשקוביץ ב-23 אחוזים, ו זבולון אורלב ב-19 אחוזים. על-פי אותו סקר, גם בסיבוב שני (במקרה שאין הכרעה בסיבוב הראשון) הרשקוביץ מקדים את אורלב בפער ניכר. במילים אחרות, קרב צמוד בסיבוב הראשון וניצחון מובהק להרשקוביץ בסיבוב השני. מה שעוד בולט בסקר הוא העובדה שבשני הסיבובים הרשקוביץ מקדים את אורלב. עכשיו תשאלו מדוע טרחנו להציג סקר שכבר אינו רלוונטי יותר. הרי הרשקוביץ כבר הודיע שהוא חובר לאורלב ותומך בו לראשות המפלגה. זה המקום להוסיף עוד נתון למשוואה. מי שהזמין את הסקר המדובר היה המטה של הרשקוביץ עצמו. נשאלת השאלה - איך יכול להיות שמי שבחר לקפל את דגל ההתמודדות הוא דווקא המוביל הבטוח והיציב? איך יכול להיות שהמוביל מוותר על הבכורה לטובת מי שפיגר אחריו באופן ברור בסקרים? מישהו זוכר תקדים לסיטואציה ביזארית כזו? שתי אפשרויות עומדות על הפרק. הראשונה היא שבעל הבית השתגע. השנייה - שמישהו בחר לשחק בנתונים שפורסמו. תחליטו אתם. נוסיף עוד קיסם למדורה, בכך שנזכיר שרק לפני כמה שבועות סיפר הרשקוביץ בראיון ל'מקור ראשון' שחבל על הזמן של המועמד זבולון אורלב. אין שום טעם שימשיך בהתמודדות, לאור העובדה שגורלו הפוליטי כבר הוכרע וכי אין לו כלל סיכוי להיבחר. אפילו עשרת אלפים מתפקדים אין לו (מתוך 53 אלף שהתפקדו), סיפר לנו הרשקוביץ בביטחון. השבוע ישבו השניים זה לצד זה, כששר המדע קורא לתמוך באותו מועמד חסר סיכוי (לשיטתו). נפלאות דרכיה של הפוליטיקה. האמת היא שהדברים פשוטים בהרבה. אם היינו זקוקים להוכחה נוספת שהמילה של הפוליטיקאים שלנו היא לא הדבר שהכי כדאי לסמוך עליו, פרישתו של הרשקוביץ (מטעמי אחדות עלק) הייתה הדוגמה המושלמת לכך. גם רב וגם פרופסור, אבל לא פחות מכך פוליטיקאי. חברים, המפד"ל הישנה והלא טובה מרימה ראש. העסקנות ההיא, של קומבינות והבטחות לג'ובים, מנסה למצוא את דרכה חזרה. עוד שבוע וחצי נדע האם היא ביצעה קאמבק מושלם, או שמדובר בפרפורי הגסיסה האחרונים שלה.
|
תאריך:
|
27/10/2012
|
|
|
עודכן:
|
27/10/2012
|
|
זאב קם
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
אסף-חיים
|
27/10/12 21:47
|
|
"תראה לי פעם שמאלנים" אמרה לי אשתי לפני מספר ימים לאחר שקדחתי באוזניה, בפעם המי יודע כמה, בעניין מדיני כלשהוא. "מה ז'תומרת תראה לי שמאלנים", גמגמתי לה – מה, הם לא בני אדם? "הם כן בני אדם אבל לפי דבריך הם בני אדם מגזע מוזר מאד". "אתה חופר לי שנים על שמאלנים הזויים עם פרופיל של נייר 80 ג' ושכל של מחשב מקולקל עם זיכרון הפוך, אז לך תצוד לי אחד, אוטנטי כזה, ותביא הביתה כדי שאוכל לעיין בו וללמוד אותו, ואין לך מה לחזור הביתה לפני כן".
|
|
|
מיכל לבטוב נדרשת במאמרה למושג "השיטה". היא מציגה בתחילת מאמרה את התפיסות השונות של פוליטיקאים למהות המושג ומציינת ש"כשמדברים על השיטה, מתייחסים, באופן סמוי או גלוי, לשיטת הבחירות והממשל בישראל". על כשלון הדמוקרטיה בישראל היא טוענת ש"הדמוקרטיה בישראל נכשלה, לא משום שיש כאן יותר מדי מפלגות. הנהגה יכולה למצוא את עצמה משותקת גם בדמוקרטיה נשיאותית דו מפלגתית, תשאלו את אובמה. גם שיטת בחירות אזוריות לא תסלק את השדים. ייתכן שמספר המפלגות יקטן, אבל בעיקר יצטמצם ייצוגם של החלשים בחברה הישראלית, בעוד החזקים - אלה שכעת מנצלים כל כך טוב את "השיטה", אליבא דלפיד, ליברמן ויניב – רק יזכו בהון פוליטי נוסף".
|
|
|
נמאס לי. כמו בכל יום זיכרון ליצחק רבין, אנו שומעים את אותם קולות ורואים את אותם מראות - וגם לא שומעים את אותם קולות ולא רואים את אותם קולות. 17 שנים הן די והותר זמן כדי להגיד: נמאס לי, גם ממה שאומרים ושומעים, וגם ממה שלא אומרים ולא שומעים. 17 שנים הן די והותר זמן כדי לצאת מהקונכייה, להציב כמה סימני שאלה וגם כמה סימני קריאה.
|
|
|
|
|
|
אתמול בערב נפלה עלינו פצצה משום מקום, פצצה שאף אחד ואפילו הפרשנים הבכירים ביותר לא הצליח לחזות מראש: איחוד רשימות בין הליכוד לבין ישראל ביתנו ובעצם ריצה בתור רשימה אחת מאוחדת.
|
|
|
|
|
|
מירב ארד
חופשת החג מתקרבת בצעדי ענק, ועל רקע חוסר הוודאות יש מי שעדיין לא החליטו סופית על תוכניות לחופש עבור המתלבטים בדקנו מחירים של חבילות נופש מובחרות מעבר לים
|
|
|
יוסי אחימאיר
"ביבי נקלה, ביבי נבל, ביבי מושחת, ביבי שקרן, ביבי מאוס, ביבי תחמן"... כך נפתח ביום שלישי מאמר בעיתון ה"הגון", שופר הפלשתינים - הארץ
|
|
|
דרור אידר
גרורותיה של אירן מעסיקות אותנו, בעוד שהמשטר בטהרן מחכך ידיו בהנאה, כמעט ללא פגע, ועל הדרך ממשיך את תוכנית הגרעין בחסות המהומה
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|