אם תצליח הנערה בת ה-17 להוכיח בפני בית המשפט כי היא וחברה שנהרג ניהלו חיים משותפים וכי הייתה בכוונתם להינשא ייתכן שיכירו בה כידועה בציבור שלו ומכח זאת תהיה זכאית לרשת את עזבונו.
יובהר כי הכוונה של המנוח אינה משפיעה על זכות הירושה של הידועה בציבור על-פי חוק הירושה, אלא במידה ונערכה צוואה.
מהדברים שנמסרו בעיתונות ניתן להאמין כי כוונותיו של רז אטיאס ובת זוגו בכל הקשור לעתיד יחסיהם היה ברור - הצדדים התכוונו להביא ילד משותף לעולם ולחיות חיי משפחה לכל דבר ועניין. חברתו של רז אטיאס ז"ל סיפרה בעיתונות כי על-אף העובדה שמשפחתו של רז ביקשו ממנו להיפרד ממנה הוא החליט כי העתיד שלו הוא עתיד משותף איתה ובכוונתו לגדל איתה את ילדם המשותף.
הפסיקה הישראלית מתייחסת לזכויות של ידועים בציבור ואף החוק קובע כי "איש אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על-פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת , בצוואה שהשאיר המוריש" סעיף 55 לחוק הירושה תשנ"ה - 1965.
בת הזוג, הצעירה בת ה-17 שנותרה בחיים תצטרך להוכיח מספר דברים על-מנת לזכות בעזבונו של המנוח:
- אף אחד מהצדדים לא היה נשוי לאחר.
- אם בעבר היה צריך להוכיח כי הם התגוררו תחת קורת גג אחת הרי שאין הכרח על-פי הפסיקה להתגורר תחת קורת גג אחת וגם במקרה בו הצדדים חיו בדירות שונות עדיין ניתן להכיר בהם, בנסיבות מסויימות כידועים בציבור.
הפסיקה קבעה כי התקופה הרלוונטית בכל הקשור לקביעה אם הצדדים היו ידועים בציבור ואם לאו תלויה בחודשיי חייו האחרונים של המנוח.
הכרה כ'ידועה בציבור'
ואלו הדברים שחברתו של רז אטיאס שיזכו אותה בהכרה כ"ידועה בציבור" לצורך ירושה: הקשר בינה לבין רז המנוח היה קשר קבוע; לא היונשואים לאחר; הצדדים ראו עצמם כזוג לכל דבר ועניין;
היו קיימים ביניהם יחסי אישות.
הפסיקה בעבר ביקשה שיוכח אף משק בית משותף אך דרישה זו אינה הכרחית על-פי המגמה בשנים האחרונות - ניתן להכיר בידועים בציבור גם במידה והצדדים לא מתגוררים ולא מנהלים משק בית משותף.
לאור גילם הצעיר של הזוג הרי שייתכן כי משך התקופה בה חיו כזוג תהיה תקופה קצרה אך אין זה אמור למנוע את ההכרה בהם כידועים בציבור.
בית משפט העליון, באחד מפסקי הדין המנחים בכל הקשור להכרה בבני זוג כידועים בציבור קבע כי גם תקופה של שנה של שנה יכולה להיות מספקת ובלבד שבזמן זה התנהלו החיים המשותפים על בסיס אותו קשר עמוק הקיים כרגיל בין בעל ואישה הנשואים כחוק.
