"דֶלֶת הפלאים" של עזה צבי

צביה רותם, הארכיונאית של הקיבוץ, שבדקה את תכולתו של הארגז, מצאה בו הפתעה: מחזה ילדים קצר מאת עזה צבי! עזה ידועה אצלנו, עד כה, בקריית ספר שלנו, כמסאית מבריקה ומעמיקה, וכמתרגמת מעולה של שירה ומחזות, אך לא הייתה מוכרת כלל כמחזאית! המחזה הוא בן שתי מערכות ושש תמונות, ועיקרו ילדי שתי חצרות עוינות משלימים, מתפייסים והופכים לילדי חצר אחת ומאוחדת. הכותרת שנמצאה בארגז היא: עזה צבי, "החצר שלנו והחצר השנייה", מחזה לילדים, בשתי מערכות ובשש תמונות. כל הזכויות שמורות. המחזה כתוב במכונת כתיבה על עשרה או אחד-עשר עמודים, ולא נמצאו לעת עתה שום מסמכי לוואי היכולים להעיד על תאריך כתיבתו.

במחזה משתתפים שישה ילדים משתי החצרות, דווידוֹן, גוּרית, דניאל, רחלה, נעמה ונַתוּשְׁקָה. הזגג - מר בן-בדולח, גברת עזוּרי - אימה של רחלה מילדות החצר, גברת קלַיינליכט ואדון קלַיינליכט - הוריה של הילדה גוּרית, שכנה א' ושכנה ב', רוכל א' ורוכל ב', מנגן על כיסא גלגלים, מוכר נפט, מוכר קרח, אנשים נשים וטף. כיוון שתאריך הכתיבה חסר, הרי שהכינויים מוכר נפט ומוכר הקרח לדוגמה, יכולים לסייע לנו בקביעת זמנו של המחזה. כנראה סוף שנות החמישים. וכן ניכר על-פי מתן השמות, שעזה צבי כיוונה גם לדמויות אשכנזיות וגם לדמויות ספרדיות, לדמויות ספרותיות ולדמויות גשמיות "מהרחוב".

עזה צבי פותחת את המחזה בציון המקום: סמטה אשר במרכזה עומד עץ תות גדול וענף. משני עבריו של עץ התות שני בתים מוקפים חצרות. הלא הן "החצר שלנו והחצר השנייה". בבית השמאלי בולטת דלת מרהיבה ביופייה. כולה זגוגית צבעונית בעיטורים שונים. זוהי "דלת הפלאים" של רחלה. המחזה כולו רווי בתיאורי פלאים ומעמדי דמיון. קסמים מהלכים בו חופשי, כאשר עץ התות מככב בו כצינור עלייה אל השמים וכצינור ירידה אל תלאות הארץ. עזה צבי מוליכה את צופי המחזה בדרך של פנטזיה ילדית, הרצופה בהפתעות. היא גדלה בבית שבו ציטטו את המחזות הרוסיים הגדולים. היא הייתה בתו של במאי שכל חייו עסק בחומרים של מחזות משובחים, ואין להתפלא שמחזה נעורים בוסרי יחיד זה שלה היה בנוי מאבנים קלאסיות שלא תמיד מתחברות.

כנראה, המחזה הוזמן אצלה על-ידי יצחק אורחן, כדי שיוצג באחד מ"ימי הילד" המהוללים של עין החורש בשנות החמישים והשישים. לא מצאנו עד כה עדות לכך שהוא אכן הוצג. ייתכן שבסופו של דבר הוא נדחה, אם מחמת הכתוב בו ואם מחמת מצוקה כספית. כך או כך, המחזה נשאר בארגזו של יצחק אורחן, צבר שנים אבק ויושן. ניתן לשער שעותק או עותקים נוספים של המחזה נמצאים בגנזיה של עזה צבי, שלא נפתחו עדיין לציבור, לא מוינו ולא קוטלגו. ייתכן שבגנזים שלה נמצאים מסמכי לוואי, שיעידו על תאריך הכתיבה ועל נסיבות העלאת המחזה, אם אכן הועלה על במה. אך מתי ייפתחו אוצרותיה לקהל?

נביא כאן שיר קצר מתוך המחזה, שירו של הילד דווידון:

אם אני הוא דווידוֹן
החבר שלי - שֵׁדוֹן.
גר לו בחצי-בַּדוֹן.
רק אכה בפעמון
הוא יעוף בדין-דין-דון
וייתן לי את ידו
יחד נעלה ל"דוֹ"
ונבוא לרֶה-מִי-פַה-סוֹל-דוֹ!

אם נשגיח במילה בדון, וניזכר בתקופת הבדונים, בתי הבד שהיו אומנם יותר מאוהל אך פחות מצריף, אפשר שייקל עלינו הדבר לקבוע את זמנו של מחזה-הבוסר המוקדם הזה של עזה צבי. צירוף לשוני נוסף במחזה - "הטיל נורה" - מסייע אף הוא לקביעת הזמן. שהרי הטילים החלו להיירות בלשון העברית רק בשלהי שנות החמישים. עד אז המילה טיל לא הייתה בכלל קיימת! ותמהני האם יימצא הבמאי שינסה לביים היום את המחזה לילדים, חרף הקשיים הלשוניים?

דיירי שתי החצרות והמשתתפים המבוגרים הם בעצם הכפלת הניגודים שבין ילדי שתי החצרות. כאשר מושגת פשרה או השלמה או פיוס בין ילדי החצרות, גם עולם המבוגרים מתפייס. יש כאן ניסיון מעניין של עזה צבי לאפיין ניגודים בחברה הישראלית, מזרחיים אשכנזים, מוכרי נפט ומוכרי קרח אל מול מקצועות אחרים ועוד. אבל הניסיון לא מוגדר, לא מושחז ובוסרי. גם לשון הילדים הכאילו-כפויה, העשויה, לא מיטיבה עם המחזה, לבד מזיקוקי הדינור של הפנטזיה שהיא שיקעה בהם. אפשר שקוראים מעמיקים יגיעו אפילו למסקנה, שיש זיקה בין המחזה הזה לפיטר פן או למחזות פנטסטיים קלאסיים אחרים לילדים.

וכך, בדרך פלאית לא פחות מהתנהלות מחזה הילדים, בה בעת שהתגלה המחזה לראשונה, הולכים ונשלמים שני ספרים על עזה צבי המנוחה. ספק אם ייצאו לאור במלאת שנה לפטירתה, אך סיומם כבר קרוב; האחד - שייצא אצל עוזי אגסי בהוצאת אבן-חושן ובעריכת דוד וַינפֶלד והלית ישורון - יביא בפני הקוראים את כתיבתה של עזה צבי, את מאמריה ומסותיה, ובהן כאמור המסות היפות שכתבה על רפאל צבי אביה.

הספר השני שעורך ומלקט משה גנן, בסיועו של שמעון שְׁלוּשׁ, שניהם ממעריציה הירושלמיים של עזה צבי, יעסוק בפרסומים עליה - מספדים, ראיונות, התרשמויות - שהרי בכל זאת לא כל יוצר זוכה, כמו שהיא זכתה, להיות מנטורית לדורות של משוררים ירושלמיים צעירים; ולא כל אשת ספרות זוכה להיות מצוטטת בחיבה ובהערצה בפסטיבלים של שירה צעירה, כמו "מטר על מטר".

המחזה הקצר יובא בשלמותו בספר היוצא לאור בהוצאת אבן-חושן של עוזי אגסי. עוזי עצמו אף הוא נמנה עם ידידיה של עזה צבי. גם בספר שעורך משה גנן יובאו חידושים, ראיונות לא ידועים ועוד. קשת רחבה של משוררים ושל משוררות נמנית עם שוחרי עיזבונה של עזה צבי: מפנחס שדה, שרקם איתה יחסים מיוחדים ואף שיקע מדמותה בגיבורותיו, ועד למשוררים הירושלמיים הצעירים של היום ששיקעו אותה בשיריהם. קשת נרחבת עוד יותר של שוחרי ספרות מצפים, בוודאי, בקוצר רוח לקרוא מה כתבה עזה צבי ומה כתבו עליה. אני מניח שגם להם, ממש כמו לי, תיגרם הפתעה רבתי, עם קריאת המחזה ועם הוספת התואר "מחזאית" לעזה צבי זכרונה לברכה.