האם המתנגדים גם זוכרים את לחצי אירופה, האו"ם וארה"ב, אשר כפו על רבין להגיע להסדר עם הפלשתינים? האם רבין היה יכול להתעלם מהם? אלו הינם טיעונים שיש להביא בחשבון ב"ויכוח" עם רבין אף כי במבחן התוצאה, לא נגרם נזק למדינה מאוסלו.
מה רוצים הפלשתינים? כיום זה ברור לכל כי פני הפלשתינים אינם לכל הסדר שהוא חוץ משליטה מלאה על כל ארץ ישראל, או לפחות למדינה דו-לאומית בה הם ירכשו רוב בהמשך הזמן ויביאו לכאן מאות אלפי "פליטים". כיום אנו כבר יודעים לבטח שכל שהאיסלאם רואה בנו זה כופרים שיש להשמידם או לסלקם מ"אדמת הקודש" המוסלמית. כיום אנו יודעים שאין בכוונתם להתפשר על גבולות והם דורשים "ניקוי יסודי" ("יודנריין") של יהודים מיהודה ושומרון. ברור לנו שאין בכוונתם להתפשר בנושא הפליטים ובנושא הפיצויים עבורם, ולבסוף, אין אצלם כל גוף מוכר וחזק שיכול לדבר בשמם! לפיכך אין ספק כי כל הסכם עם הפלשתינים, כולל הסכמי אוסלו, נדון מלכתחילה לכישלון.
האם רבין ידע והבין כל זאת מלכתחילה? אני מוכרח לומר שאני חושד שהוא היה מודע בהחלט לכל ה"מחסומים" הפלשתינים הנ"ל ולכן היה מוכן ללכת כל-כך-רחוק בהסכמי אוסלו, כי הוא ידע שהמבחינה הפלשתינית, לא ניתן יהיה בידם לממש אותם!! לפיכך, אני נותן את אותו הקרדיט ל
שמעון פרס, ל
אהוד ברק וליצחק שמיר, שגם הם עשו הסכמים עם הפלשתינים בהנחה די ברורה מראש שכל הסכם לא יכובד. אפילו
אהוד אולמרט, שאינו טיפש, העביר לאבו-מאזן הצעות מרחיקות לכת שלא זכו אפילו לתגובה.
פתרון האוטונומיות כיום גם האמריקנים וגם האירופים מבינים שלא יכול להיות הסכם שלום בין ישראל והפלשתינים על בסיס "2 מדינות ל-2 עמים" וזו הינה סיסמה שדופה ושחוקה ללא כל סיכוי ליישומה.
אריאל שרון לא רק שהבין זאת, הוא החל לפעול להסדר היחיד שיכול לפעול: אוטונומיות מקומיות, אוטונומיה לעזה, אוטונומיה לג'נין וצפון השומרון (לכן יזם את ההתנתקויות באזורים אלו!). לאחר מכן, אוטונומיה לשכם ומרכז השומרון, אוטונומיה לאזור חברון, ואוטונומיה לאזור רמאללה (כולל כפרי מזרח-ירושלים). אגב, הפעילות למימוש תוכנית זו נמשכת ע"י ממשלת ישראל בפרופיל נמוך בהסכמה ותמיכה אמריקנית ואירופית כאשר ממשלת ישראל נצמדת רשמית, לפתרון החסר כל סיכוי של :"2 מדינות ל-2 עמים." (מה שגורם לרשות הפלשתינית להימנע מכל פגישה עם ההנהגה הישראלית לדיון בנושא).
הטעות של יצחק רבין יצחק רבין היה אישיות מאוד מוערכת ע"י מנהיגים בכל העולם עוד לפני הסכמי אוסלו, קשה לי להניח שהוא לא למד או שלא ידע על חוקי האיסלאם ביחס ליהודים ולארץ ישראל. הוא גם ידע שהפלשתינים פועלים לפי ציווי הדת המוסלמית הקשוחה מאז ומתמיד ולכן מנהיגם הגדול היה המופתי הירושלמי. אני, בלימודיי האקדמאים בשנות השישים בארה"ב, השתתפתי ב-4 קורסים שונים בנושא זה (לכן יצאתי ללימודי מהארץ כמפאי"ניק וחזרתי כחסיד של גנדי). רבין היה אדם פרקטי עם מוח אנליטי חד, לכן אני מרשה לעצמי להניח שהסכמי אוסלו נחתמו על ידו בידיעה ברורה שיכשלו. אבל, ברור שהוא לא יכול היה לומר זאת! טעותו הייתה כי יחד עם כך הוא היה צריך לדאוג שמנגנון ההסברה של ממשלתו, יוריד את הצפיות לשלום בציבור הישראלי, וגם יבהיר לתושבי-ישראל (ולמנהיגים בעולם) מה באמת מצפה להם (אינתיפאדה) מבלי לזמזם את "שיר השלום...".
משלא עשה זאת, גרם הדבר לאכזבה ורוגז אצל מרבית אזרחי ישראל כך שעם הזמן, הציבור נדד לצד הימני של המרחב הפוליטי הישראלי - זה שלא מאמין ב"שלום הפלשתיני" עד היום הזה.
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
