בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הליכוד-ביתנו: צעד מבריק בכיוון הנכון
|
המהלך האחרון של נתניהו וליברמן יוצר תשתית פוליטית-משילותית לשינויים העיקריים הדרושים למדינה לעת הזו, ללא מהפכות מיותרות וכואבות, ללא סאגות בומבסטיות ואוטופיות; אסור לבזבז הזדמנות זו
|
נתניהו, ליברמן. לקרב את המצטרפים [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
|
אוי למנגנון הליכוד אם יכזיב הפעם ויניח לסיסמאות-סרק, לאינטרסים אישיים ולחשבונות סקטוריאליים לכוון את דרכה של המפלגה. זכות קיומו של הליכוד היא בעיקר השמירה על ארץ-ישראל, וקידום השכבות החלשות, ואני מסכים שקידום כזה מותנה בצמיחה כלכלית וביציבות המשק. בשילוב פוליטי זה טמון פוטנציאל לאיחוד מלא של הרשימות – לא מיד אבל בעתיד - כפי שהיה בין חירות לליברלים בשעתו. איחוד כזה פירושו חיזוק וייצוב גוש הימין הלאומי-ציוני-חברתי | |
|
|
|
|
מי שקורא עיתונות בימים אלה ומקשיב לתקשורת העוינת לראש ה ממשלה בפרט ולימין בכלל, מתרשם שהיא משקפת "הלם-קרב" פוליטי ואובדן עשתונות מובהק. כך, למשל, מעריב של שבת האחרון, הנראה ונקרא כ"מעריב נעבעך". מכל עמוד העוסק ברשימה המשותפת, וממרבית כתבות הסקירה המדינית והפוליטית עולים קולות נכאים. לחלק מקולות אלה צורפה ביקורת ולאחרים נבואות זעם ותסכול אפוקליפטיות. המוכים העיקריים - העבודה מזה ו שאול מופז (קדימה) מזה - מטבע הדברים, הדברים אלה הם הקולות הרמים והתוקפניים ביותר (למעט מרצ, שהיא קטגוריה בפני עצמה). לצד הביקורות ו"האיומים" על ה"אסונות" הצפויים לנו, דוגמת דברים ששמענו בימי המהפך של בגין ב-1977, ובכל מהפך לאחר מכן, נכללות בדברים גם פרשנויות הזויות לגבי הסיבות ו/או המטרות של מהלך זה, ולצידן תקוות-שווא, שהנה יקום אולמרט "המושיע", לפיד "כוכב עליון", ואולי "לבני הברה" או "שלי האדומה" והם-הן אשר יושיעו את ישראל... מפני עוולות הימין המתחזק.
|
כה רבים היו קולות אלה, וכה מעט היה גיוון הדעות, שניתן לקבוע בוודאות שהדברים היו מתוזמרים באמצעות רשתות חוטיות ואל-חוטיות, כמקובל. כך היה במרבית העיתונות הכתובה וכך גם בתקשורת המדוברת. במקרה הספציפי של מעריב, נראה העיתון כשהוא מכה שוב, לפחות בחלק מקוראיו ושב לסורו הפוליטי, והתשלום על כך... בדרך. בתוך שפע המילים הכתובות, מצאתי רק שני מופעים בהם עלו על הפרק דברים של טעם: הראיונות הטלוויזיוניים עם השר סער (יום ה', 25.10.12 ויום ו', 26.10.12, בערוץ 1, איילה חסון) ומעריב, (יום ב', 29.10.12) בן כספית מראיין את ד"ר אורית גלילי-צוקר, יו"ר צוות התקשורת הפוליטית של נתניהו. בעוד סער הציג את העמדה הרשמית של הליכוד, ד"ר גלילי-צוקר חושפת אחדים מהנימוקים הרציונליים שעמדו ביסוד המהלך והביאו להתממשותו. שאלות המראיין (כספית) עוינות ומנגחות, ותשובות המשיבה – בהירות, קולעות, הגיוניות, מוכיחות שיקול-דעת וסיבתיות עניינית, ובזו אחר זו מנטרלות את המוקשים כביכול שבשאלות המראיין – "קלאסיקה". ובאין דרך רציונאלית לקעקע את המסר שמהלך פוליטי זה נושא בחובו עבור הרחוב הישראלי, פונה כספית מחוסר ברירה לדרך הספקנות והפקפוק, דרכם של מאחזי-עיניים שכילו את תחמושת הסילוף, ההאשמות וההשמצות והם נאלצים, מחוסר חיצים של ממש באמתחתם, להגן כך על "שמם הטוב", אבל זו דרכו לא מהיום. אילו התבקשתי לתמצת את הרושם שעושים עלי הופעותיו וכתביו, הייתי אומר: "אברמוביץ' ב'".
|
המבחן האמיתי של המהלך הוא בשתי התפתחויות עיקריות: א. עמדת מנגנון הליכוד – המרכז, ראשי הרשויות התומכים, חברי הכנסת והשרים; ב. מה יעשה נתניהו בכוח הפוליטי שהועמד לרשותו, היה ויקבל גיבוי ציבורי משמעותי (וכך אני מעריך שיהיה) וירכיב ממשלה יציבה כרוחו, לאחר הבחירות הקרובות. אוי למנגנון הליכוד אם יכזיב הפעם ויניח לסיסמאות-סרק, לאינטרסים אישיים ולחשבונות סקטוריאליים לכוון את דרכה של המפלגה. זכות קיומו של הליכוד היא בעיקר השמירה על ארץ-ישראל, וקידום השכבות החלשות, ואני מסכים שקידום כזה מותנה בצמיחה כלכלית וביציבות המשק. בשילוב פוליטי זה טמון פוטנציאל לאיחוד מלא של הרשימות – לא מיד אבל בעתיד - כפי שהיה בין חירות לליברלים בשעתו. איחוד כזה פירושו חיזוק וייצוב גוש הימין הלאומי-ציוני-חברתי. לשם כך צריך הליכוד: ראשית, לשמר את הקיים ולחזק את הקשר עם תומכיו המסורתיים, כבימי בגין. שנית, להשכיל לקרב אליו את קבוצת התומכים הגדולה של ישראל ביתנו, שאידיאולוגית קרובים לליכוד יותר מלכל זרם פוליטי אחר בישראל, ולחבקם פוליטית וחברתית. זהו פוטנציאל הבוחרים הגדול ביותר של הליכוד בדור הקרוב, לבד מבוחריו המסורתיים. עניין זה חשוב מכל עניין אישי של עסקן כזה או אחר בליכוד, ללא קשר לשאלה באיזה לבוש יעטו העסקנים הקטנים את התנגדותם לאפשרות שמעמדם האישי יפגע, לפחות בטווח הקצר.
|
|
|
|
|
רשימת הליכוד-ביתנו תצלח ותגביר חיל אם תשכיל לאמץ את הדרישות הבסיסיות של מחאת קיץ 2011, לאמור: דיור בר-השגה, הורדת יוקר המחיה (או הגדלת ההכנסה הפנויה) ושינוי יסודי במדיניות חלוקת העושר הלאומי, בעיקר בכל הנוגע לתוספת העושר הנובעת מצמיחת המשק. לאמץ, משמע להפוך דרישות אלה לאבן-פינה של המדיניות הכלכלית-חברתית של הליכוד בקדנציה הבאה | |
|
|
|
צליחת "ההלם הראשוני" של המהלך המבריק הזה במוסדות הליכוד, היא משימה בעלת חשיבות עליונה ל נתניהו (בסיוע ליברמן המבריק). עליו לקפוץ למים הקרים ולשחות חתירה באון. צליחת ההלם הראשוני במוסדות הליכוד חייבת להוביל את נתניהו לאקטיביזם משילותי ברוח עקרונות הליכוד, אך תוך התחשבות בשותפים פוליטיים נאמנים. אקטיביזם פירושו בראש וראשונה ביצועיזם – פחות לדבר ויותר לעשות. דהיינו: מימוש התחייבויות הליכוד לבוחרים בתחומי הביטחון הלאומי, בתחומי הכלכלה-חברה ובתחום ביטחון הפנים, ותיקון יסודי של מערכות הממשל הציבורי כולן. תיקון מערכות הממשל חייב לכלול החזרת האיזון הפנימי בין רשויות השלטון ותיחום הגבולות ביניהן (הפרדת הרשויות) ומלחמת חורמה בביורוקרטיה. רשימת הליכוד-ביתנו תצלח ותגביר חיל אם תשכיל לאמץ את הדרישות הבסיסיות של מחאת קיץ 2011, לאמור: דיור בר-השגה, הורדת יוקר המחיה (או הגדלת ההכנסה הפנויה) ושינוי יסודי במדיניות חלוקת העושר הלאומי, בעיקר בכל הנוגע לתוספת העושר הנובעת מצמיחת המשק. לאמץ, משמע להפוך דרישות אלה לאבן-פינה של המדיניות הכלכלית-חברתית של הליכוד בקדנציה הבאה. כל הדברים הללו משקפים פעולות תיקון חוקיות ונוהליות, אותן ניתן לממש במבנה המשק הקיים עם שינויים, בסביבה של משילות משופרת אותה יכול לבסס ולגבות הצעד האחרון, ללא מהפכות מיותרות וכואבות וללא סאגות אידיאולוגיות בומבסטיות ואוטופיות. המהלך האחרון של נתניהו וליברמן יוצר את התשתית הפוליטית-משילותית לשינויים אלה, והוא עצמו תחילתם המעשית. השינוי לא יקרה מאליו, חייבים מנהיגות שתוביל אותו ואליו, וגם עניין זה קיים ומובנה בתוך היוזמה הפוליטית החדשה. חלילה לנו מלבזבז הזדמנות זו!
|
|
תאריך:
|
30/10/2012
|
|
|
עודכן:
|
30/10/2012
|
|
רפי לאופרט
|
הליכוד-ביתנו: צעד מבריק בכיוון הנכון
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
אליהו חיים
|
30/10/12 23:39
|
|
2
|
|
אליפז+גימלאי צהל
|
31/10/12 03:58
|
|
|
|
רפי לאופרט
|
24/11/12 18:07
|
|
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - גם מהמותן - בנושאים גדולים כקטנים, שהציקו לי, או עניינו אותי והפעם - העדפות של אמריקנים, שיר ישן, תארים חסרי-תואר, לא-מוסרי, שועלים ושינוי יחס
|
|
|
5 נשים נרצחו בידי בן זוגן מתחילת השנה וכל שנה מתווספות עוד ועוד נשים לשורת המוות. מאז הרשעתה של כרמלה בוחבוט באשמת הריגת בעלה, וכניסתה לכלא לשלוש שנים, נשים מפחדות להשקים ולהדוף את הפוגע בהן. כרמלה בוחבוט שמצאה עצמה באירוע שהחל ככל אותם האירועים הקודמים שהובילו להכאתה, לא המתינה הפעם שבעלה יפגע בה, אלא נהגה כאמרת חז"ל "הקם להורגך השקימי להרגו".
|
|
|
האם המתנגדים גם זוכרים את לחצי אירופה, האו"ם וארה"ב, אשר כפו על רבין להגיע להסדר עם הפלשתינים? האם רבין היה יכול להתעלם מהם? אלו הינם טיעונים שיש להביא בחשבון ב"ויכוח" עם רבין אף כי במבחן התוצאה, לא נגרם נזק למדינה מאוסלו.
|
|
|
תחת הכותרת "ההשכחה העליונה" (ידיעות אחרונות, 17.10.12) מחה לאחרונה הפרופסור זאב צחור על כך שזכרו של יצחק רבין הולך ונשכח. טענתו המרכזית היא שקיימת השכחה מכוונת של האיש.
|
|
|
שמונה עשרה שנים לאחר שהוצאה אל מחוץ לחוק, חוזרת בקול תרועה גדולה תנועת 'כך' של הרב מאיר כהנא במהדורתה החדשה לזירה הפוליטית. ממשיכי דרכו של מנהיג התנועה שנרצח - ברוך מרזל, איתמר בן גביר ומיכאל בן-ארי - אינם פנים חדשות על המפה המפלגתית ויעדם הוא חד וחלק: להתחרות על קולות הימין.
|
|
|
|
|
|
דן מרגלית
הרמטכ"ל וראש השב"כ 'שקיבלו בארבע עיניים את ההחלטה האסונית לצמצם בהצבת הכוחות ב-7 באוקטובר, וכן ראש אמ"ן ומפקד דרום קיבלו אחריות וצריכים להתפטר, אבל ריבונו של עולם לא דקה אחת לפני ש...
|
|
|
ירון פרידמן
הדיווחים בעולם כולו על אודות המלחמה בעזה מעדכנים ללא הרף את מספר ההרוגים הפלשתינים בעזה. נראה כי יש סוג של קונצנזוס לגבי המספרים. אך מהי רמת מהימנותם?
|
|
|
ציפי לידר
למרבה האירוניה, בתו של פרעה היא שהצילה אותו ובסופו של דבר פרעה בכבודו ובעצמו גידל את משה בארמונו, וסלל את הדרך לגאולה האדם חושב, והאלוקים צוחק
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|