האיום על חיזבאללה ותרגיל ענק עם האמריקנים

בימים אלו נערך בארץ התרגיל הגדול ביותר שנערך אי פעם יחד עם צבא ארה"ב. בתרגיל משתתפים אלפי חיילים אמריקנים וישראלים, והוא מהווה את גולת הכותרת של המאמץ לשפר את מוכנותה של ישראל כנגד איום הטילים והרקטות. תרגילים כאלו נערכו, למעשה, כבר מאז תום מלחמת המפרץ הראשונה (ורק שאז הם היו פחות חשופים לעין הציבור).

באותה מלחמה שלחה ארה"ב לארץ 4 סוללות פטריוט שאוישו ע"י צוותים אמריקנים, וציוד עבור 2 סוללות נוספות שאוישו ברובן ע"י חיילים מישראל שהוזעקו לארץ מארה"ב, בה הם שהו באותה תקופה בקורסי לימוד על מערכת הפטריוט שצה"ל תכנן לרכוש. 6 הסוללות הנ"ל נפרסו בעיקר באזור המרכז וליד חיפה, וסוללת פטריוט נוספת שהגיעה מהולנד נפרסה באזור ירושלים.

כחלק מלקחי אותה מלחמה החל שיתוף פעולה אינטנסיבי עם ארה"ב בתחום ההגנה מפני טילים, וזאת במקביל להשתתפותה של ארה"ב במימון פרויקט טילי החץ (שהיוו חלק מהתוכנית האמריקנית SDI לפריסת רשת הגנה עולמית מפני טילים). במהלך תרגילים אלו מגיעים לארץ, מדי שנתיים-שלוש, חיילים אמריקנים רבים על ציודם, נפרסים באתרים שונים ברחבי הארץ, ומתרגלים עם עמיתיהם הישראלים לוחמה נגד טילים ורקטות לטווח בינוני וארוך.

הייחודיות וההיקף הגדול של התרגיל הנוכחי נובעים מכך שלראשונה מתורגלת בו תפיסת הגנה מערכתית כוללת המשלבת יירוט בכמה שכבות, והמקנה סיכויי הצלחה גבוהים ביירוט טילי שיהאב וסאג'יל אירנים ו/או טילי סקאד סורים.

לשם כך מתורגלות במשולב מספר מערכות הגנה אקטיבית נגד טילים:
סוללות החץ2, סוללות הפטריוט הישראליות, סוללות הפטריוט3 –PAC האמריקניות, וכן משולבת בו לראשונה משחתת אמריקנית מדגם AEGIS הנושאת טילים נגד טילים מדגם 3-SM.

רכיב נוסף המשולב בתרגיל לראשונה הינו מערך סוללות "כיפת ברזל", וכן נערכות בו, לראשונה, הדמיות שיגורים של מערכת החץ3 – שנועדה ליירט טילים מחוץ לאטמוספרה, וכן של מערכת "שרביט קסמים" – המיועדת ליירט טילי שיוט וכן רקטות לטווח בינוני-ארוך. שתי המערכות האחרונות עדיין לא נכנסו לשירות מבצעי, אולם יש להן כבר יכולות ראשוניות שמאפשרות לתרגל את שילובן במסגרת מערך ההגנה הכולל. כמו-כן משולב בתרגיל גם המכ"ם האמריקני המיוחד 2-TPY, המוצב בנגב מזה מספר שנים (ומתופעל בידי חיילים אמריקנים). זהו מכ"ם מתוחכם ביותר, המאתר שיגורי טילים ממרחקים עצומים ומאפשר להגדיל את טווח ההתראה מפני שיגור לכ-15 דקות (במלחמת המפרץ עמד לרשות אזרחי ישראל זמן התראה של 5 דקות בלבד).

בימים האחרונים גם הגיע לארץ הרמטכ"ל האמריקני מרטין דמפסי, לביקור בתרגיל המשותף. ביקור זה ממחיש את מחויבותה הבלתי מתפשרת של ארה"ב לביטחון ישראל – מחויבות שגם הנשיא אובמה אישר פעמים רבות (ואף אישר תקציבים גדולים לרכש ומימון של סוללות כיפת ברזיל, שרביט קסמים, חץ2 וחץ3). מטרה נוספת של הביקור היא לוודא שישראל אינה מתכננת תקיפה באירן בעתיד הקרוב.

האיום המרכזי על העורף הישראלי כיום על מורכב מכמויות גדולות של רקטות וטילים, בעלי מגוון רחב של טווחים, ראשי קרב במשקלים שונים, ורמת דיוק שונה.

מקובל לחלק את מגוון מערכות הנשק הנ"ל לשלוש קטגוריות, בהתאם לטווח:

• רקטות קצרות טווח (עד 70 ק"מ) - כדוגמת קאסם, גראד, הפאג'ר האירני, ורקטת ה 220 מ"מ הסורית.

• רקטות וטילים לטווח בינוני (עד 200-150 ק"מ) - כדוגמת רקטות החייבר הסוריות לטווח של 100 מ"מ, ומספר דגמים נוספים של רקטות אירניות לטווחים של עד כ-200 ק"מ.

• רקטות וטילים לטווח ארוך - כדוגמת רקטות הפתח 110/M600 – המיוצרות בסוריה ובאירן, ואשר הועברו לחיזבאללה, לטווח של כ-250 ק"מ (חלקן מצוידות במערכות GPS המקנות להן יכולת דיוק גבוהה). לקטגוריה זו משתייכים גם טילי הקרקע-קרקע:

טילי הסקאד B/C/D – לטווחים של 280-700 ק"מ – טילים אלו נמצאים בשירות הצבא הסורי. טילים מתוצרת אירן – שיהאב (1300 ק"מ), סאג'יל (2000 ק"מ).

בתרגיל הישראלי-אמריקני הגדול אשר נערך בארץ, מתורגל לראשונה שילוב של כל איומים מכל הסוגים, ומתן מענה לכל קשת האיומים ע"י מגוון מערכות היירוט הישראליות והאמריקניות:

• רקטות קצרות טווח - ההתמודדות נעשית בעיקר ע"י סוללות כיפת ברזל. (וכמו-כן ע"י תמרון יבשתי – אודותיו ארחיב אי"ה בכתבה נוספת).

• רקטות וטילים לטווח בינוני - ההתמודדות עם רקטות אלו נעשית ע"י מגוון מערכות - כיפת ברזל (שעוברת לאחרונה תהליכי שדרוג לרמת בלוק2 על-מנת שתוכל ליירט גם רקטות לטווחים אלו), סוללות הפטריוט הישראליות והאמריקניות, וכן טילי החץ2 בתצורת בלוק 4, שנכנס לשירות בשבועות האחרונים, ומיועד ליירט גם רקטות לטווח בינוני. בנוסף מתורגלת גם מערכת שרביט קסמים אשר יש לה כבר יכולות ראשוניות, והיא אמורה להיכנס לשירות מלא תוך כשנה-שנה וחצי.

• רקטות וטילים לטווח ארוך - מול איום זה – המהווה את עיקר האיום האירני – מתורגלות מערכות המכ"ם האמריקני המוצב בנגב, בשיתוף עם מערכות המכ"ם הישראליות ה"אורן ירוק" והמכ"ם החדיש "אורן אדיר" (אשר ע"פ פרסומים זרים מזהה שיגורי טילים בטווחים של כ-1000 ק"מ). סביר להניח כי מערכות המכ"ם הללו מקושרות בזמן לחימה ללוויינים אמריקנים וישראלים – הן לוויני צילום, והן לוויני מכ"ם, מודיעין אלקטרוני, ולוויני חישה אינפרא אדומים (DSP) אשר ארה"ב מפעילה בגובה עצום של 36,000 ק"מ – אשר ממנו הם קולטים כל שיגור טילים על פני כדור הארץ.

בנוסף לכך ניתן להעריך כי לרשת מתוחכמת זו יוזנו בזמן אמת גם נתונים שיופקו ממגוון מערכות צילום וחישה אוויריים, מטוסי מודיעין, ויחידות מודיעין אחרות שהשתיקה יפה להן....

את כלל המידע המופק לגבי שיגור הטילים ע"י מדינות האויב יש להעביר בצורה בטוחה (מפני מתקפת סייבר או האזנה/לוחמה אלקטרונית) ומהירה למערכות הפיקוד והשליטה אשר מנהלות את כל הלחימה בטילים, וגם מעבירות התראה לאוכלוסיה האזרחית – באותם מקומות בהם צפוי הטיל לנחות ע"פ חישובי מערכות המכ"ם. מערכות הפיקוד והשליטה מעבירות את המידע המתאים לסוללות היירוט הרלוונטיות, אשר אחראיות מצידן לשיגור הטילים המיירטים אשר ישמידו את הטיל התוקף.

בתרגיל הנוכחי מושם דגש על יירוט במספר שכבות הגנה, אשר מגביר בהרבה את סיכויי ההצלחה ביירוט הטילים.

שכבת ההגנה הראשונה מופעלת כיום למעשה ע"י צבא ארה"ב באופן בלעדי וכוללת את משחתות הטילים AEGIS – שתי משחתות במפרץ הפרסי, ומשחתת אחת בים התיכון (בעיתות חרום יפרסו באזור משחתות נוספות). משחתות אלו נושאות את פאר התעשיות הביטחוניות האמריקניות בתחום יירוט הטילים – טילי 3-SM – בעלי טווח אדיר של כ-500 ק"מ, ולגובה עצום של כ-250 ק"מ (בערך פי 2-3 מהיכולות הידועות לגבי מערכת החץ2). טילים אלו מסוגלים ליירט את הטילים האירנים מיד בצאתם מהאטמוספרה מעל שטח המפרץ הפרסי (באמצעות שתי המשחתות הפרוסות באותו אזור כנ"ל). יכולתם המצוינת של טילים אלו הוכחה כבר בניסויי יירוט מוצלחים רבים, ולפני כחמש שנים אף יורט באמצעותם לוויין אמריקני שיצא מכלל שליטה.

טיל 3–SM ששוגר לעבר הלוויין ממשחתת AEGIS פגע בו בצורה מדויקת והשמיד אותו לחלוטין, מחוץ לאטמוספרה, ובגובה עצום של 247 ק"מ!.

במידה והמשחתות הפרוסות במפרץ הפרסי לא יצליחו להשמיד את הטילים האירנים, אזי בהמשך טיסתם לעבר ישראל תוכל משחתת ה AEGIS השלישית – המוצבת בים התיכון – לשגר לעברם טילי יירוט נוספים, על-מנת להשמידם מחוץ לאטמוספרה, בגובה ובריחוק עצום שיוביל לנטרול מלא של כל מטען נפץ או נשק מסוג אחר שהם נושאים.

לישראל כיום אין מערכת מבצעית המסוגלת לבצע משימה כבירה שכזו – המכונה ירוט "אקסו-אטמוספרי" – בגובה עצום, מחוץ לאטמוספרה. אולם, מערכת החץ3 הנמצאת בפיתוח מתקדם, ואמורה להיכנס לשירות מלא בעוד כשנה וחצי – תהיה בעלת יכולות דומות ואף טובות יותר. גם רכיביה הראשוניים של מערכת מתוחכמת זו משתתפים בתרגיל הישראלי-אמריקני.

לגובהה העצום של שכבת ההגנה הראשונה ישנו יתרון משמעותי נוסף. במידה והיירוט נכשל, יוותר זמן מספיק לשיגורם של טילים מיירטים נוספים – בשכבות ההגנה הנוספות – על-מנת להשמיד את הטיל התוקף. וזהו אחד הנושאים המרכזיים בתרגיל הנוכחי. במידה וטילי ה 3-SM (וטילי החץ3 בעתיד) לא יצליחו ליירט את הטיל התוקף, אזי תיכנס לפעולה שכבת ההגנה השנייה וישוגרו כנגדו טילי חץ2. למעשה, ע"פ פרסומי התעשיה האוירית (המפתחת את טילי החץ2) – ישוגרו כנגד כל טיל תוקף שני טילי חץ2, ובמידה וגם הם לא יצליחו ליירטו אזי ישוגר טיל חץ2 שלישי.

במידה וכל האמצעים הנ"ל לא יצליחו ליירט את הטיל התוקף – אזי יכנסו לפעולה מערכות היירוט שבשכבת ההגנה השלישית – סוללות הפטריוט הישראליות ואיתן סוללות הפטריוט 3-PAC האמריקניות (אשר יפרסו בארץ במצב חירום). טילי הפטריוט הללו הינם טילים שונים לחלוטין מאותם טילי פטריוט שנעשה בהם שימוש לפני כ-22 שנה במלחמת המפרץ הראשונה. אותם טילים השיגו אז תוצאות עלובות למדי, אולם על בסיס הפעלתם באותה מלחמה הופקו לקחים רבים והוכנסו שינויים מהפכניים בטילי הפטריוט החדשים שיוצרו מאז. טילי הפטריוט החדשים גם נוסו באופן מבצעי ופעלו היטב במלחמת המפרץ השנייה (בשנת 2003) מול ירי רקטות וטילים לטווח בינוני וארוך. רובן הגדול של הרקטות והטילים העירקים יורט בהצלחה מליאה.

למערכות הפטריוט הנ"ל תצטרף גם מערכת שרביט קסמים הישראלית תוך כשנה-שנה וחצי, אשר תהווה חיזוק משמעותי לשכבת הגנה זו.

בימים אלו דיווחה הסוכנות האמריקנית להגנה מפני טילים – ה MDA - כי גם מערך ההגנה האמריקני נגד טילים קיים לאחרונה תרגיל מיוחד, יוצא דופן בהיקפו וברמת מורכבותו. לראשונה פרסו האמריקנים את שלושת מערכות יירוט הטילים המרכזיות שברשותם, והפעילו אותם בו-זמנית נגד 5 טילים תוקפים. הטילים התוקפים כללו טילים בליסטיים לטווחים שונים וכן טילי שיוט מתוחכמים – ששוגרו מספינות, מטוסים ומשגרים קרקעיים. מערכות המכ"ם האמריקניות קלטו את השיגורים והעבירו את הנתונים למערכות הבקרה והשליטה, שהפעילו את משחתת ה AEGIS – שיירטה בהצלחה מושלמת את שני הטילים שיועדו לה, וכמו-כן הופעלו מערכת יירוט מסוג THAAD (שאינה ברשות ישראל – אולם ביצועיה דומים לחץ2) שיירטה טיל אחד, ומערכות פטריוט שיירטו בהצלחה שני טילים נוספים.

היכולות המצוינות שהפגינו מערכות היירוט האמריקניות, ממש בתקופה זו בה נערך התרגיל בארץ – וככל הנראה עם קשר מסוים בין התרגילים – מהוות נדבך נוסף בחיזוק יכולת ההגנה וההרתעה הישראלית, משום ששתים מתוכן – הפטריוט 3- PAC ומשחתת ה AEGIS נושאת טילי ה 3-SM – מהוות חלק אינטגראלי ממערך ההגנה הישראלי-אמריקני.

תרשים התרגיל בארה"ב: בתמונה המצורפת ניתן לראות כי חמשת הקווים האדומים מייצגים את מסלוליהם של חמשת הטילים התוקפים, ואילו הקווים הירוקים מייצגים מסלוליהם של טילי היירוט.

התיאור המפורט של מערכות ההגנה דלעיל, מראה שלמעשה, כבר כיום, עוד לפני פריסתן והפעלתן של מערכות החץ3 והשרביט קסמים, ישנה לישראל, מערכת מצוינת ורב-שכבתית ליירוט והגנה בפני טילים. מערכת זו כוללת הן את משחתות ה AEGIS במפרץ הפרסי ובים התיכון (אשר ארה"ב התחייבה להפעילן מול הטילים האירנים), והן את מערך טילי החץ2, וסוללות הפטריוט הישראליות והאמריקניות. הסיכוי שטילים אירנים יצליחו לחדור את כל מערכות ההגנה הנ"ל מוערך בלא יותר מ-30%-25%. דהיינו שרק 30-25 אחוז מתוך כל הטילים האירנים שישוגרו עלולים לחדור את מערך ההגנה הצפוף והמתוחכם דלעיל.

מהו מספר הטילים אותו מסוגלת אירן לשגר לעבר ישראל?

מדברי הרמטכ"ל אשכנזי, ומספר בכירים באמ"ן שהתבטאו בנושא, עולה כי מספר הטילים האירנים המסוגל להגיע בפועל לישראל אינו עולה על 400-450. זאת בניגוד גמור לאיומים המרובים, ולדברי הרהב של בכירים אירנים הנוהגים לנפנף במספרי טילים גבוהים הרבה.

למעשה, ברור כי רובם ככולם של הנאומים האירנים אינם אלא גיבוב של דברי לוחמה פסיכולוגית, שקרים ואונאה, אשר נועדו לאיים ולהרתיע את ישראל וארה"ב מלנקוט פעולות (חשאיות או גלויות) נגד אירן. ברור גם כי זוהי מטרתם היחידה של התרגילים הצבאיים המרובים שאירן טורחת מאוד לפרסם ולהבליט באמצעי התקשורת. הן תרגילי שיגור הטילים – שכמעט כולם הינם טילים לטווחים קצרים ובינוניים שאינם מסוגלים כלל לאיים על ישראל (אלא רק על מדינות המפרץ והצי החמישי האמריקני המוצב במפרץ הפרסי), והן תרגילי צבא היבשה או חיל הים וחיל האוויר האירני (המיושן והקטן) - אשר אף הם אינם מהווים איום משמעותי על ישראל. האיום הצבאי היחידי המעשי מצד אירן הינו איום הטילים. אשר מולו נערכת ישראל מזה שנים רבות הן בפיתוח מערכות היירוט והן בשדרוג ההגנה האזרחית (בניית ממ"דים וממ"קים בבתי מגורים, מיגון תשתיות, אימונים נרחבים של פיקוד העורף וכו') אשר שופרה באופן משמעותי בשנים האחרונות.

לשם בחינה של איום הטילים האירני הממשי יש לזכור, כי מלבד מערכת ההגנה הרב שכבתית שהוצגה לעיל בפירוט – ישנם מספר גורמים חשובים נוספים אשר יביאו אף הם להקטנה משמעותית של איום הטילים:

• מספר המשגרים שבידי אירן הינו קטן ביותר – ע"פ ההערכות המקובלות על חוקרי מודיעין ברחבי העולם – כ-15-20 משגרים ניידים (ומספר קטן נוסף של עמדות שיגור נייחות – אשר קל לאתרן ולהשמידן). משגרים אלו יעמדו בפני לוחמה אווירית יעילה מאוד מצד ישראל, אשר ככל הנראה תזכה גם לסיוע אמריקני מסיבי. במלחמת לבנון השנייה הוכיח חיל האוויר הישראלי את יכולתו הגבוהה מאוד ב"ציד משגרים" – הרוב הגדול של המשגרים הניידים שהפעיל חיזבאללה הושמדו עוד לפני ששיגרו, או לכל המאוחר לאחר השיגור.

שנים רבות של פיתוח אמצעי מודיעין מתאימים, שיטות לחימה וחיפוש, ואימונים מפרכים – וכמובן הרבה מאוד סייעתא דשמיא – הביאו לתוצאות מצוינות בלוחמה נגד משגרי הטילים. נכון, אמנם, שהחזית באירן תהיה מורכבת וגדולה יותר – הן בשל איומי הנ"מ וחיל האוויר האירני, והן בשל גודלה הפיזי של אירן – אולם מערכות המודיעין יידעו לאתר במהירות כל שיגור וכל משגר, והיכולות המתקדמות של חיל האוויר בשיבוש מערכות מכ"ם ונ"מ הן מן המפורסמות (כפי שנכתב בפרסומים זרים רבים על השמדת הכור בסוריה וכן על ההפצצה לאחרונה בסודן).

בנוסף לכך יתכן ויופעלו גם יחידות עלית לאיתור ולהשמדה של המשגרים הניידים. ניתן יהיה גם למקש מן האוויר את אזורי השיגור ולהכביד מאוד על האירנים.

• תקלות טכניות שונות – הן במשגרים והן בטילים – גורמות תמיד לאחוזי נפל מסוימים, גם עובדה זו תקטין את מספר הטילים שישוגרו.

• חלק גדול ממחסני הטילים יושמד (ע"י ישראל ו/או ארה"ב) לפני שיבוא לידי ביטוי (במלחמת לבנון השנייה השמיד צה"ל אלפי רקטות במחסני החיזבאללה).

• הנחת העבודה הסבירה היא כי האירנים לא ישגרו את כל מאגר הטילים שלהם כנגד ישראל – וזאת משום שהם יצטרכו לשמור את חלקו לשימוש אפשרי כנגד מטרות באירופה, טורקיה, ירדן, בסיסים מרוחקים של מדינות המפרץ, בסיסים של ארה"ב וכו', וכן על-מנת לשמר עתודה לעימותים עתידיים.

מכל הנ"ל נובע שמספר הטילים האירנים שישוגרו בפועל ושיצליחו גם לחדור את כל מערכי ההגנה וההתקפה הנ"ל אינו עולה על מספר עשרות. זוהי גם הערכת מערכת הביטחון כפי שפורסמה באמצעי התקשורת.

ישראל כבר עמדה בפני מתקפת טילים בסדר גדול שכזה – בזמן מלחמת המפרץ הראשונה (1991) נורו על ישראל כ-39 טילים. מכולם ביחד נגרמה אבידה אחת בלבד בנפש. וזאת בניגוד להערכת צה"ל לפני המלחמה כי מכל טיל יגרמו 3 אבדות בנפש בממוצע!

בסעודיה, לעומת זאת, נפל טיל אחד והרג 28 חיילים אמריקנים ופצע 97!.

הקב"ה הראנו אז את רוב רחמיו וחסדיו, וממשיך להראותם לנו מדי מיום ביומו – וכפי שאירע גם לאחרונה בירי הרקטות לדרום הארץ, כאשר 4 רקטות פגעו פגיעות ישירות בבתים במועצה אזורית "חבל אשכול" – ובנס לא היו שום אבדות בנפש!

וכבר הובטחנו ע"י הרבי מליובאוויטש כי "ארץ ישראל היא המקום הבטוח ביותר בעולם" (ומי שמתבונן במאורעות הסופה הענקית בארצות הברית כמו גם באסונות טבע נוספים רחמ"ל הקורים ברחבי העולם, יכול להבין זאת...), וכי דורנו הוא דור הגאולה העתידה לבוא בקרוב ממש, ועלינו להכין את עצמנו לקראתה, ע"י הוספה בלימוד התורה – במיוחד בתורת החסידות - ובקיום המצוות, ביחד עם הביטחון בה' יתברך והתפילה לזירוזה, בקרוב ממש, ובחסד וברחמים.