המחזה שכתבה סביון ליברכט מבוסס על סיפור קצר שלה בעל אותו שם. מקום ההתרחשות הוא מושב חקלאי ששדותיו גובלים בכביש גהה. ירמיהו, ישראלי החי באלסקה כבר עשרים שנה, מגיע להלוויית אביו. נינה, שאיתה היה לו סיפור אהבה מלא תשוקה בצעירותם ושבגללה עזב את הארץ, נשואה עכשיו לאחיו יוני. הגעתו של ירמיהו מעלה בקרב בני המשפחה מטענים ישנים, המשנים את חייהם. העלילה היא קולחת, טומנת בחובה תפניות ורגעים דרמטיים ומרגשים.
חוזרת לבמה עם תפקיד עוצמתי מלכת הבמה היא דפנה רכטר, שזהו תפקידה הראשון, לאחר שחזרה אל עולם המשחק ממנו פרשה לפני מספר שנים, ממניעים אישיים. דפנה רכטר היא חיית במה, מוכשרת ובעלת יכולות דרמטיות כובשות. תנועותיה מעוצבות בקפידה והיא מעניקה לדמות האומללה שהיא מגלמת, אותו מימד ההופך דמות במחזה לדמות נוגעת, מרגשת, חיה ובועטת ובעלת רבדים חדשים וטעונים ההופכים את התפקיד לעוצמתי, לבעל עומק ונוגע ללב.
מיכה סלקטר בתפקיד ירמיהו, מעניק לתפקיד שלמות ונופך מדהים של משחק אמין ומוצלח. מיכה מתמודד בקלות עם דמותו של ירמיהו הבא לתבוע את מה שהעלימו ממנו כל השנים ואת חלקו בנחלת אביו. מיכה הוא שחקן מעולה.
יורם טולדנו כיוני, הבעל המסור, הסועד ותומך בנינה, הוא שחקן מעולה, המצליח לגלם תפקיד משכנע באורח יוצא מן הכלל. יורם תורם בהצגה קטע מוזיקלי בסקסופון, נעים ומרגש שבהפקתו סייעה דפנה רכטר שהיא בעצמה נגנית סקסופון.
יובל שרף היא הבת, תלמידת התיכון - עידית. יובל משחקת בצורה קלילה ואמינה, יודעת להפגין רגעים קשים ואף קלילים. הבמה היא מגרש משחקים עבורה והיא שועטת עליה ברוב כישרון.
אור בן מלך, שזהו תפקידו הראשון על במת תיאטרון , מגלם את עידו, צוער בצה"ל, המגלה סודות כמוסים במהלך הלילה הקודר. אור משחק כהלכה ויש לו פוטנציאל משובח.
ליאת גורן כיודית, המטפלת הקשישה והייקית שמסתבר שהייתה לה פרשיית אהבים עם המנוח, היא שחקנית מוצלחת ביותר. התפקיד האפיזודי שלה תורם רבות להצלחת המחזה והשנינויות שלה, כמו גם המשחק הראוי והיפה, הם מצוינים.
חיים בצל סודות ערן עצמון עיצב תפאורה יפה ובמיוחד את חממת הפרחים היפהפייה. המוזיקה של יוסי בן נון היא נעימה וראויה. קרן גרנק אחראית לתאורה הטובה והנאותה. גנדי בביצקי סייע בהדרכת קרבות הבמה, למען האמת קטעי האלימות הקלים בין הגברים. גלעד קמחי אחראי לתנועה ולרגעי המחול הסמליים.
אורנה סמורגונסקי עיצבה את התלבושות. היא העניקה לדפנה וליובל תלבושות יפות ונאות, מתאימות ואפילו ייחודיות. עם זאת לבושו של יורם נראה יותר מידי זרוק ובלוי, הגופייה המושבניקית פתוחה מכל עבר ולא מחמיאה.
ציפי פינס ראויה להערכה מיוחדת על הפיכת המחזה לפנינה תיאטרלית, קטנה אמנם, אך השופכת אור גדול על חיים בצל סודות, משברים, מחלות, תאוות ואהבות, שלחלק מן המשתתפים יש אפילו נגיעה אישית.
"סוסים על כביש גהה" היא הצגה המעניקה לצופים רגעים קטנים של רגש, התבוננות אחרת בחיים וחוויה תיאטרלית משובחת.
