הערבים מספרים על זקן שלקח לו אישה צעירה על אשתו. הצעירה מרטה את שערותיו הלבנות, הזקנה - את השחורות. התקשורת עוסקת בבוחרים "מתונים" שיברחו מן הליכוד מפחד "ליברמן האיום" ושוכחת את אגפו הימני, שהחשבון הארוך שלו עם נתניהו לא יסולק על-ידי צירופו של ליברמן.
רשימה חלקית:
- נאום "שתי מדינות לשני עמים" - תמצית משנתו של השמאל;
- הקפאת בנייה לעשרה חודשים ונכונות להאריכה תמורת הכרה "במדינת הלאום היהודי" (נאום בכנסת). מסקנה: הקפאה לצמיתות - חיסול - בתום המו'מ;
- הקפאה חלקית בירושלים ובכל ערי יו"ש, עד היום;
- נכונות (עוד ב-2010!) לשאת ולתת על הגולן;
- יחס אישי קר ומתנכר, כאל בנים חורגים, למתנחלים שלא הוכשרו על-ידי השמאל, אלה היושבים מחוץ ל"גושים" (לנחום ברנע אמר: 'שים לב, באלו יישובים אני אינני מבקר...');
- והגרוע מכל - הסגרת מפעל ההתנחלות על 370,000 נפשותיו וכ-250 יישוביו, לידי מבקש נפשו, שר הביטחון אהוד ברק, שבאמצעות המינהל האזרחי מפעיל תחיקה צבאית, תחיקת כיבוש, נגד המתיישבים היהודים תוך התעמרות קשה ושלילת זכויות קנייניות, כפי שתועד ותואר בדוח השופט אדמונד לוי.
לא רק פורמאלית אחראי ראש הממשלה להפיכת מאות אלפים מנתיניו לאזרחים מסוג ב'. בימיהם הטובים התבטא ברק שבינו לבין ראש הממשלה שוררת "הרמוניה". זו אותה ההרמוניה שהכרנו מן הקדנציה הקודמת, בה שיחק שר הביטחון
יצחק מרדכי את "השוטר הרע", והכל בתיאום עם ראש הממשלה. נתניהו ידע מראש את גישתו של ברק למתנחלים ולכן, בעצם הסגרתם לשלטון האבסולוטי שלו "זרק אותם אל מתחת לאוטובוס".
עד היום, הבנייה בהרבה יישובים מוגבלת, מפני ששר הביטחון מסרב לחתום על תוכניות בניין עיר. יש מקומות שהפכו ל"בלתי חוקיים" רק בגלל הסירוב הזה. "בית השלום" נרכש במיליון דולר, אך 16 המשפחות שגרו בו גורשו מתוכו ללא סיבה, כפי שפסק בית משפט לאחר שנים. ברכישת "בית המכפלה" לא נמצא רבב, ובכל זאת גם דייריו גורשו, מפני ששר הביטחון אינו נותן "היתר עסקה" - דרישה גזענית המופנית רק נגד יהודים.
"בית עזרא" בחברון, שריד טבח תרפ"ט, תפוס בידי "אפוטרופוס" שוועדת ערר המליצה להכניס לתוכו דיירים כדי להצילו מהתפוררות. הוא הולך ונהרס, ובלבד שיהודים לא יחיו בו. ומגרון, והאולפנה בבית אל, והאוניברסיטה באריאל וה"פינויים" הברוטאליים, של נשים ותינוקות, באישון לילה ובקור מקפיא, ביחד עם הרס סדיסטי של בתים ורכוש.
לא שוכחים את דוח המשפטנים מן השורה הראשונה ליברמן נושא באחריות משותפת לכל אלה, מה גם שאף הוא חתום על נוסחת "שתי המדינות". יוצא, שעצם החבירה אליו לא תמחק את הרקורד השלילי של נתניהו אצל רבים מבוחרי הליכוד.
בעמדם בקלפי, תושבי היישובים שנתניהו "אינו מבקר בהם" יתעניינו לדעת, האם לפחות לצורכי בחירות בלבד הניח כף רגל בחברון או באלון מורה. ובראש שיקוליהם של רבים ממצביעי הליכוד יעמוד דוח לוי, של שלושה משפטנים מהשורה הראשונה שהחלו לשים קץ לעוולות המשפטיות נגד יהודים בארצם.
הדוח ראה אור ב-21.6.12, ועדיין נתניהו מתעלם ממנו, ובתוכו מן ה-'מגנה כרטה' שהעניקה הוועדה לעם היהודי בקובעה, שישראל אינה "כובש צבאי" ביו"ש ו"מנקודת מבט המשפט הבינלאומי...עומדת לישראלים זכות שבדין להתיישב ביו"ש". התכחשות הליכוד לקביעה חוקתית היסטורית זאת, ובמדינה שבה המשפט והמשפטנים הם 'קודש', ועוד על-ידי שני 'תלמידי ז'בוטינסקי' שהתאחדו עכשיו, לא תיסלח ולא תישכח. שלא לדבר על ההתעלמות מן ההמלצות המעשיות שבדוח, המבטלות כמה מן הסמכויות הדרקוניות להגביל ולשלול את זכויות הקניין וההתיישבות של היהודים.
על כן, שימו לב לדוח לוי! הוא לבדו עלול לעלות ל'ליכוד-ביתנו' בכמה מנדטים ולמרוט לנתניהו את שארית השערות השחורות.
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
