|   15:07:40
דלג
  נורית גרינגר  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין

אמריקה, לאן הולכים מכאן?

ארבע השנים האחרונות של שלטון אובמה האיצו את החלוקה, הגזענות, השנאה של אדם לרעהו, שהולכים למרחק של אנטגוניזם ברור של האזרחים אחד כלפי השני כל אחד מפחד להביע את תחושתו או עמדתו ומעדיף לשמור את דעתו לעצמו ולהיות שמרני בביטויים נהיינו אמריקה של פוליטיקלי קורקט ודברי שקרים זה הלקסיקון המשותף
09/11/2012  |   נורית גרינגר   |   מאמרים   |   בחירות בארה''ב 2013   |   תגובות
זו לא אותה אמריקה [צילום: AP]

זו כבר לא אותה אמריקה שבה בחרתי לחיות.

למרות שנולדתי בישראל היגרתי לארצות הברית מדרום אפריקה שם חייתי בעודי נשואה. בזמן חיי במדינה היהודית הצעירה, בשבילי אמריקה ייצגה כוח ועושר. כאשר בני משפחתי המבוססת מניו-יורק היו מגיעים לישראל לביקור, כמעט מדי שנה, הרושם שהם השאירו עלי היה שהחיים באמריקה הם חלומו של כל אדם. בסתר העדפתי להיוולד שם ולא בישראל. כאשר חבילות ה-קאר (קאופרטיב לסיוע והקלה בכל מקום) היו מגיעות, פעמיים בשנה, בנדיבותם של משפחתנו בניו-יורק, שהכילו פריטי מזון יוקרתים תוצרת ארה"ב שלא היו זמינים בישראל הנאבקת לקיומה, בביתי היו דברי מאכל אלו מותרות אמיתיים. משפחתי חיכתה בכיליון לנגוס בפריטי מזון אלו שהועלו על שולחננו באירועים מיוחדים בלבד.

נשאתי זיכרונות אלה במשך שנים. בשנת 1980 הייתה לי ההזדמנות לבקר בפעם הראשונה בארצות הברית. אני זוכרת את הנחיתה בנמל התעופה קנדי בניו-יורק. נהג האוטובוס שהסיע אותנו מהמטוס לטרמינל ברך אותי בקול נעים "היי, מה שלומך?" הסתכלתי סביבי כי חשבתי שהוא טועה כשפנה אלי כך; אחרי הכל אני לא הכרתי אותו. מאוחר יותר הסתבר לי שאמריקה הידידותית פונה אל כולם באופן כזה. התרשמתי והרגשתי תחושה של בית. ביקרתי בוושינגטון ונזרקתי ממונית על-ידי נהג כהה עור כשאמרתי לו שאני ממדינת האפרטהייד דרום אפריקה. ביקרתי בלאס וגאס וצפיתי בהופעת זמר חלומותיי פרנק סינטרה, ובכמה מדינות במרכז מערב ארה"ב ולבסוף הגעתי לקליפורניה כתחנה אחרונה. נהניתי מכל רגע מביקורי באמריקה. בקליפורניה ראיתי בפעם הראשונה הומלס מוטל ברחוב. הייתי המומה שבאמריקה העשירה דבר כזה בכלל אפשרי ושאלתי את עצמי מדוע.

שבתי ליוהנסבורג עם החלטה שאם דרום אפריקה תהפך לשדה קרב פוליטי, בגלל מדיניות ההפרדה הגזענית שלה, וזה כבר היה בדרך, אני אעשה את ארצות הברית בית העתיד שלי.
כאשר קן משפחתי התפרק בחרתי בקליפורניה כמקום שאליו אני רוצה לעבור ולגדל את הבן שלי, אז בן 10. הגעתי ללוס אנג'לס בשנת 1982 ומאז 1987 אני אזרחית ארה"ב.

בהדרגה החיים השתנו

החיים היו טובים, טובים כפי שאני עשיתי אותם והזדמנויות היו בהישג יד. הפכתי לפטריוטית אמריקנית נלהבת וזו הייתה הרגשה טובה, ממש טובה. נסעתי ברחבי המדינה מטעם העבודה ולהנאתי הרבה, וידעתי שעשיתי את הבחירה הנכונה. ארצות הברית הייתה המקום הטוב ביותר בעולם לחיות בו והטפתי זאת לאחרים. לא אפשרתי לאף אחד לתקוף את המולדת שאימצתי.

ואז, בהדרגה, תנאי החיים החלו להשתנות. קליפורניה הפכה למקום מקלט למהגרים בלתי חוקיים, בעיקר ממקסיקו, ורמת החיים התחילה להידרדר. היום חלקים מסוימים של לוס אנג'לס נראים כמו פרבר במקסיקו הענייה.

חווינו את מהומות רודני קינג של שנת 1992, והעיר בערה. חשתי שאין הבדל בין האפרטהייד בדרום אפריקה והתנגשות הגזעים בארה"ב. התחלתי גם לתהות על מהות חוק האפרמטיב אקשן שהוא חוק גזעני חסר שוויון הזדמנויות. התחלתי להבין את המערכת הפוליטית בוושינגטון, באופן כללי, ובקליפורניה בפרט. הבנתי עד כמה המדינה מנוהלת על-ידי האליטה המנותקת ממציאות; עד כדי כך שבמהלך הנשיאות של גורג' בוש התפטרתי מהמפלגה הרפובליקנית שאליה השתייכתי מאז שהפכתי לבוחרת מן השורה.

אמריקה הידידותית, החברותיות של האנשים השתנתה דרמטית ולרעה. וושינגטון אימצה את גישת רוב-התרבותית האירופית והתעלמה מאלוקים. המדינה נעשתה רב שפתית ואנגלית אינה יותר שפת המכנה המשותף שכל אמריקני מדבר ומבין. אנשים כבר אפילו לא עושים מאמץ לדבר בשפתנו, באנגלית; אנחנו עושים את כל המאמצים לדבר בשפתם, לתרגם כל מסמך לשפות אחרות, גישה גורמת לבלקניזציה. היום, במתחם הקלפי, שלטי ההוראות היו בשפות שונות, ועיניי היו צריכות לחפש את השלט שאוכל לקרוא ולהבין, זה שבאנגלית. זה גרם לי להרגיש שאמריקה היא עכשיו למחטף למי שיצליח לגרום ששפתם תשלוט במדינתנו.
כל כך הרבה השתנה מאז 1984.

שלטון אובמה האיץ את הגזענות

ארבע השנים האחרונות של שלטון אובמה האיצו את החלוקה, הגזענות, השנאה של אדם לרעהו, שהולכים למרחק של אנטגוניזם ברור של האזרחים אחד כלפי השני. כל אחד מפחד להביע את תחושתו או עמדתו ומעדיף לשמור את דעתו לעצמו ולהיות שמרני בביטויים. נהיינו אמריקה של פוליטיקלי קורקט ודברי שקרים זה הלקסיקון המשותף. אנחנו הופכים במהרה לרפובליקת בננה אמריקה.

אנשים הופכים במהרה ללא ידידותיים וסובלניים; נהג האוטובוס שברך אותי לראשונה בניו-יורק היום הוא מצרך נדיר. אמריקה היא כבר לא המדינה שבה כל כך התאהבתי וכל כך רציתי להיות חלק ממנה; עד כדי כך שאני שוקלת לעזוב. אבל לאיפה, אם כל כך הרבה שנים החשבתי את ארה"ב כמבצר הטוב האחרון של חופש וחירות? לאן הולכים מכאן? לגיהינום?

עכשיו אני חיה בפחד וחוסר ודאות גוברת. הבחירות האחרונות הן על המשמעות והרוח של אמריקה. ישנם עדיין כמה מקומות ידידותיים, של נאיביות אמריקנית, אבל הם הולכים ונעלמים.
ב-6/11/2012 מיד לאחר שהצבעתי כתבתי: המצווה שעשיתי - עמדתי במשך שלושים דקות בקלפי בקליפורניה להצביע.

בשנת 2008, למרות שהצבעתי לג'ון מקיין, נשמתי את חמצן אובמה בזמן שהייתי בתור להצביע וכל הדרך הביתה. בשנה זו, לכל אלה שעמדו בתור היה מבט מסתורי על פניהם. על החולצה של המתנדב שקיבל אותי היה תג עם השם ברק?!

הצבעתי למיט רומני, פול ריאן ואליזבת אמקן כדי שתיקח את המושב של דיאן פיינשטיין בסנאט. קיוויתי שההצבעה שלי תשלח מסר ברור לוושינגטון: להפסיק לשחק עם החיים של האזרחים. הפסיקו את הקשקושים!

זה לא עבד! אלוהים, ברך את אמריקה ושאלוהים יעזרו לכולנו!

תאריך:  09/11/2012   |   עודכן:  09/11/2012
נורית גרינגר
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
אמריקה, לאן הולכים מכאן?
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
עודד ב
10/11/12 18:02
פורום: בחירות בארה''ב 2013 כתוב הודעה
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
מבט מסכם על הבחירות בארה"ב: מדוע המערכת הדו-מפלגתית ושיטת האלקטורים פוגעות בדמוקרטיה, למה הבורסה בניו-יורק הגיבה בירידות שערים חדות, מה ניתן ללמוד מהחלוקה האתנית של המצביעים, האם באמת יש לישראל סיבה לחשוש, וכיצד סיקרה התקשורת בארץ את הקמפיינים
08/11/2012  |  איתמר לוין  |   מאמרים
אינני זוכר מתי תיבת המכתבים במחשב הייתה כה מפוצצת לאחר חופשה קצרה באילת כמו הפעם. רוב הארטילריה באה ממועמדים במפלגת העבודה, כולל איגרת הרועָה , שלי יחימוביץ'.. אבל אלה באו כנראה, גם ממפלגות אחרות לכתובת הבלוגר . בתורת השכנוע אתה חייב בראש וראשונה להתמקד בתשומת הלב באיש, ובייחוד כשהוא לא מוכר לך, והרוב, גם מאלה המוכרים לי, הרקורד שלהם רחוק מאוד מלהחמיא. משום כך אני אמור להכיר אותו אדם אבל חדיש, חדש ומחודש. משהו אחר. משהו שעבר שיפוץ, והוא עכשווי יותר. ככה למדנו מן המשווק הגדול ביותר שהיום הוא עומד בראשות ממשלת ישראל. הוא מסוגל להכין לנו תערובת של ז'בוטינסקי ופוטין (לתשומת לבו של א.ב יהושע - "הילכו שניים יחדיו") ולשכנע אותנו שזה המרשם לבריאות העם, והציבור ילעס ישלשל, ושוב ילעס ויעכל.
08/11/2012  |  צבי גיל   |   מאמרים
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - גם מהמותן - בנושאים גדולים כקטנים, שהציקו לי, או עניינו אותי והפעם - רגע אחרי, תפריט, סוד, קרשים ונוסטלגיה, יוגברו הפקקים ומול ממשל עויין
08/11/2012  |  אביתר בן-צדף  |   מאמרים
"ויתן לי את מערת המכפלה" (כג,ט).
08/11/2012  |  ישראל רוזן  |   מאמרים
ביקור ארוך וממצה בארה״ב בתקופה שקדמה לבחירות, וצפייה בכל הדיבייטים, חושפים תמונת מצב השונה מאד מתיאורי הפרופסורים הלמדנים, העיתונאים מרבי הלהג והכה שבעי רצון מעצמם. המוני חנויות, עסקים מצליחים, מסעדות, ואפילו אזור הצ׳יינה טאון שכה שגשג והמה תיירים בגלל המחירים הזולים של כל המוצרים שנמכרים שם - אפילו הוא התרוקן והצטמק להחריד.
08/11/2012  |  עליס בליטנטל  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסף אורן
יוסף אורן
מתחילה התכוונה המחברת לכתוב רומן רב-דורי על משפחה המתמודדת עם משבר האקלים הפוקד את כדור-הארץ בעיירה צפונית אחת, ורק משום שלא הצליחה לממש את התוכנית המקורית, החליטה להעלים את כישלונ...
אלי אלון
אלי אלון
בעוברי ברחוב צד את עיני נוסחו המוזר של שלט הרחוב שמופיע עליו הכיתוב הבא בלבד: "דוד סמילנסקי פקיד ועסקן, מנהל מחלקת המים בעיריית תל אביב"    משום אין אזכור בשלט ולו ברמז לעובדת היותו...
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
היהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים מהמאה ה-10 לפנה"ס עד 70 לספירה ומ-1850 עד היום - בסה"כ 1188 שנים
הרצל ובלפור חקק עם הפרופ' נורית גוברין 2024 [צילום: יאיר בן-חיים]
נורית גברון
אין אלה "שירי תשבץ" המורכבים מפסוקים כלשונם המונחים זה ליד זה, אלא התכה חדשה, והרכבה חדשה של שירים שחומרי הגלם שלהם לקוחים מספרות הדורות, ויוצרים יצירה עצמאית ומקורית, אם כי לא פעם...
יעקב אחימאיר
יעקב אחימאיר
סקר שבוצע בנובמבר 2023, מורה כי 50% מן הנשאלים צידדו במבצע - לעומת 45% ששללו אותו    נתונים אלה מתפרסמים ב'וושינגטון פוסט'
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il