בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בראיון לגד נחשון, עורך ה"ג'ואיש פוסט" בארה"ב, חושף שגריר ישראל באו"ם, רון פרושאור, את תוכניתו לסכל בכ"ט בנובמבר הקרוב בעצרת האו"ם את מזימת מחמוד עבאס לזכות בשדרוג מעמדה של פלשתין כמדינה משקיפה
|
רון פרושאור, שגריר ישראל באו"ם. עושה מאמצי-על [צילום: AP]
|
|
|
|
|
|
|
|
פרושאור סבור כי דווקא ביום הכ"ט בנובמבר, שמתמקד בעם הפלשתיני, צריך להתקיים דיון על שלטון החמאס, שמדכא את אזרחיו, משעבד את נשותיו ומשתמש בילדיו כמחבלים מתאבדים וכמגינים אנושיים | |
|
|
|
|
|
הנה מה שההיסטוריה עלולה לעולל: שישים וחמש שנים לאחר החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ למדינה יהודית ולמדינה ערבית - יחזור בעוד שבועיים הכ"ט בנובמבר כיום שכולו הרה-גורל למדינת ישראל. בשנת 1977 - 30 שנה ממועד קבלת ההחלטה ההיסטורית - נקבע התאריך הזה כיום-זיכרון בינלאומי להפגנת סולידריות של מדינות העולם עם העם הפלשתיני. אלא שמאז זרמו מים מעופשים רבים בים התיכון ובמועד הנקוב, בעוד שבועיים, מייחלת הפעם הרשות הפלשתינית לזכות בעצרת בשדרוג מעמדה של פלשתין לזה של מדינה משקיפה, שאינה חברה מלאה באו"ם. לפי שעה מעידים כל הסימנים שאם אומנם יביאו הפלשתינים את ההחלטה להצבעה בעצרת, הם עלולים לזכות ברוב גדול של 150 מתוך 193 מדינות החברות בארגון. כנגד החלטה אומללה זו ייאלץ להתייצב כחומה בצורה שגריר ישראל באו"ם, רון פרושאור, שעל כתפיו מוטלת, בעצם, מעמסה כבדה, נוסח דון קישוט הנלחם בטחנות הרוח. בראיון מיוחד לגד נחשון, עורכו של ה"ג'ואיש פוסט" במנהטן, חושף פרושאור את כוונותיו להדוף, בכל מחיר, קבלת החלטה שכזו בעצרת. בנאום שישא שם יש בדעתו להתריס על שתוכנית החלוקה ההיסטורית לשתי מדינות נהפכה ברבות הזמן לתוכנית היסטרית, שתחת לקדם את השלום היא רק מנציחה את הסכסוך הישראלי-ערבי. מס-שפתיים פרושאור רואה את ההטיה של מרבית חברות העצרת לצד הפלשתינים כמס-שפתיים לקידומה של עמדה חד-צדדית, שיש בה כדי להציג לא פחות ולא יותר מגרסה מעוותת של ההיסטוריה. המאמץ להגדרה עצמית של הפלשתינים הפך, לדעתו, לניסיון נואל להכפיש את ישראל, להשמיץ אותה ולשלול את הלגיטימציה שלה. פרושאור תוקף את מדיניות הכ"ט בנובמבר של האו"ם, המוסיפה, לדבריו, לדבוק בריטואלים ישנים ושהפכה דווקא את המועד הזה ליום של סולידריות עם העם הפלשתיני. הוא תמה תוך כך היכן, בעצם, הסולידריות של הארגון הבינלאומי כלפי אותם מיליון אזרחי ישראל, הנאלצים לחיות תחת טרור כמעט יומיומי ולספוג יריות של רקטות מרצועת עזה. פרושאור סבור כי דווקא ביום הכ"ט בנובמבר, שמתמקד בעם הפלשתיני, צריך להתקיים דיון על שלטון החמאס, שמדכא את אזרחיו, משעבד את נשותיו ומשתמש בילדיו כמחבלים מתאבדים וכמגינים אנושיים. כך או אחרת, המצב העכשווי, של ערב הכ"ט בנובמבר, אינו מבשר טובות לישראל, באשר בכיס של עבאס יש רוב של לפחות 120 מקולות העצרת. כדי לסכל בכל זאת את קבלתה של החלטה בגנותנו, מתכוון פרושאור לגייס את תמיכתן של כמה שיותר מדינות, גם אם הן קטנות בגודלן, כמו רואנדה, אבל שנחשבות לידידות של אמת לישראל.
|
תאריך:
|
15/11/2012
|
|
|
עודכן:
|
15/11/2012
|
|
ראובן לייב
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
אלטע קאקער
|
15/11/12 17:40
|
|
2
|
|
דאדא
|
15/11/12 21:48
|
|
פרוטוקולים של שתי ישיבות מליאת רשות השידור שדנו בהתערבות האומללה של ההנהלה בתוכנית "סדר יום" של קרן נויבך נחשפו לאחר מאבק ונסיונות להסתירם מהציבור. מהדיונים הסוערים שמתעדים הפרוטוקולים עולה תמונת היחסים הרעועים בין הנהלת רשות השידור, בראשות היו"ר אמיר גילת והמנכ"ל יוני בן-מנחם, לבין נציגי הציבור המרכיבים את מליאת רשות השידור. מהפרוטוקולים עולה כי לא זו בלבד שכמה מחברי המליאה אינם מבינים את משמעות תפקידם, גם הנהלת רשות השידור אינה מוכנה לקבל את המליאה כמפקחת.
|
|
|
הסיפור על-פי הספר שכתבו איריס ארגמן ואלכס פז, הפך למחזה בעיבודה של שלומית ארנון בר-לב וליאת פישמן לני. שלומית היא גם זו שביימה את חבורת הצעירים המגלמים נוער בשנת 1947, כאשר הכל קורה בערב הכ"ט בנובמבר, לפני ההצבעה באו"ם על הקמת מדינת ישראל. החזרה לעבר דרך קשר עם דמות מאותם הימים, היא שמעבירה את הגיבורה מימינו, מתקופת הסמארטפונים והפייסבוק היישר לטרום מלחמת העצמאות.
|
|
|
אלוף (במיל.) אורי שגיא, שנאלץ לפרוש מהמרוץ במפלגת העבודה, הוא אחד האישים עימם התייעץ הרמטכ"ל דאז, גבי אשכנזי, באופן שוטף, בתקופה שקדמה לפרסום "מסמך הרפז". כך נודע ל-News1. אשכנזי התייעץ באופן שוטף עם גורם נוסף - הרמטכ"ל לשעבר, אמנון ליפקין-שחק. כל השלושה שיתפו פעולה נגד שר הביטחון אהוד ברק.
|
|
|
זה היה צפוי: הסיפור שהתפוצץ ביום שישי בערב בארצות-הברית על התפטרותו של ראש ה-CIA, הגנרל דייוויד פטראוס, עשה כותרות כמעט בכל רחבי העולם. ולא פלא. יש בו את מיטב המרכיבים של "סיפור" עיתונאי - דמות ידועה, קצין מוערך בתפקיד בכיר, סוכנות ביון, התפטרות מפתיעה, וכן, גם התבלין שעיתוני איכות מחפשים לא פחות מצהובונים: מין. רומן חשאי שנחשף. חפש את האשה.
|
|
|
מוזיאון ויטני המוקדש כולו אך ורק לאמנות אמריקנית של המאה ה-20 וה-21, שם לו כמטרה לחשוף את אמני העתיד עוד בעודם באיבם. או לפחות בתחילת הקריירה, כשיש להם כבר קבלות על איכות עבודתם. לצורך כך הוא עורך ביאנלות משלו, בהם מפתיעים האמנים את הקהל הצופים בחידושים מרעננים למיניהם. כך גם גילו את וייד גאיטון בביאנלה בויטני ב 2004, כשם שחשפו לראשונה בתערוכותיהם את ברוס נאומן, ריצ'רד טאטל, דייוויד סאלי, סינדי שרמן וריצ'רד פרינס. אלה כבר קבועים בראש רשימת האמנים האמריקנים הנודעים בימינו.
|
|
|
|