|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
בועז יונה. חדלות פרעון [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
העסקות הסיבוביות של בועז יונה
|
|
בסוף מרס 2007 העביר כ-18 מיליון שקל לג'רוזלם גולד הציבורית, כדי להסתיר את הוצאת הכספים מהחברה ● בראשית אפריל הוציא את הכסף ● תכנן מהלך דומה גם לסוף יוני, אך לא הספיק ● ג'רוזלם גולד העבירה 155 מיליון שקל לחברות בועז ומרדכי, חלק מהכסף חזר ● המעורבים נדרשים לשלם 72 מיליון שקל
|
|
לאן נעלמו 75 מיליון שקל
|
|
אלעזר לוין
|
|
בועז יונה שוב בחדשות - הכונס הרשמי טוען שבועז גנב עם אביו המנוח 75 מיליון שקל מהחברה * גייסו בבורסה 176 מיליון שקל, בקופה היו 67 מיליון שקל במזומן, ולפתע הם נעלמו * סיפורי רומניה * כבר באוגוסט 2007 היו חששות וחשדות * צוות מקצועי וגילה להיכן נותבו הכספים שנעלמו * האם יונה יעיד ויחשוף את צינורות העברת הכסף
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
|
|
|
בועז יונה, ובמידה פחותה גם אביו המנוח מרדכי, העבירו בין ינואר ליוני 2007 כ-155 מיליון שקל מחברת ג'רוזלם גולד הציבורית לחמש חברות בבעלותם. כך אומר כונס הנכסים הרשמי, בכתב תביעה שהכין נגד מעורבים בפרשה. חלק מהכסף חזר, כך שהוא עומד לתבוע מהם 72.4 מיליון שקל, ועוד ריבית, הצמדה והוצאות. הנתבעים הם ארבעה בנקים, שני דירקטורים חיצוניים, חברת הביטוח כלל ומשרד רואי חשבון קוסט-פורר. הבנקים, אומר הכונס, לקו במה שהוא מכנה "תסמונת הטייקון": רוב החשבונות של חברות יונה נוהלו בסניפים קטנים, כגון סניף קריית משה בירושלים של הבנק הבינלאומי. הפקידים והמנהלים, שלא היו רגילים במשקיעים ובסכומי כסף גדולים, לקו במה שהכונס מכנה "תסמונת הטייקון", יראת כבוד בפני איל הנדל"ן. הם מילאו אחרי הוראותיו והנחיותיו ללא בדיקות רבות. מוקד הפעילות של בועז יונה, שהכונס הרשמי מכנה שוב ושוב כגניבה, אכן היה בסניף זה של הבינלאומי. בין פברואר למאי 2007 העביר בועז יונה, בשורת הוראות, 67.5 מיליון שקל מג'רוזלם גולד, רובם הגדול לחשבונות של חפציבה באותו סניף, וכן 5.8 מיליון שקל לחשבונות חפציבה בבנקים מסחריים אחרים, 3.5 מיליון שקל לחשבון שלה בדיסקונט-משכנתאות, ועוד. חלק מהעברות הכספים נעשו במה שהכונס מתאר כעסקות סיבוביות. הנה לדוגמה מה שקרה בחשבון של ג'רוזלם גולד בלאומי, סניף כפר שמריהו: ב-30 במרס הפקידו חברותיו 18.6 מיליון שקל בחשבון של ג'רוזלם, כדי שרואי החשבון יראו, שביתרות שלה ל-31 במרס הכל בסדר. למחרת, ב-1 באפריל, העביר 20 מיליון שקל מג'רוזלם לחשבון הבנק של "בוי", חברה פרטית של בועז יונה. כלומר, הכסף נכנס - ומיד יצא. זו דוגמה בולטת, אך לא יחידה. לדברי הכונס הרשמי, תכנן יונה לחזור על התרגיל בסוף יוני, לקראת סגירת הספרים ב-30 ביוני. הוא כבר הקציב לכך 29 מיליון שקל. אולם מסיבות שונות, לא יצא התרגיל לפועל.
|
|
חקירות הכונס, שנעשו בעזרת רואי חשבון חיצוניים, מפרטות עשרות העברות כספים מג'רוזלם גולד לחברות האחרות של חפציבה. בתוך שלל הנתונים בולטים כמה אירועים מיוחדים: - משיכת כספים ללא זכות חתימה - ב-1 באפריל הוצאו 4.4 מיליון שקל מחשבון של אחת החברות בבנק דיסקונט. על ההמחאה חתום מרדכי יונה, אביו של בועז. מרדכי לא היה בעל זכות חתימה בחברה, ולכן אסור היה לבנק לכבד את ההמחאה. אבל הוא כיבד! ("תסמונת טייקון"). נזכור, שהמדובר ביזם נדל"ן מן הגדולים בענף, שהיה 8.5 שנים נשיא התאחדות הקבלנים.
- ג'רוזלם גולד החזיקה חשבון גם במזרחי-טפחות, סניף סמילנסקי נתניה. במרס-אפריל 2007 הועברו, בשני תשלומים, כ-6 מיליון שקל מחשבון זה לחשבונות חברות פרטיות של יונה, שהיו בעלים של שני בנייני דיור לעולים בראשון לציון. אחד המקבצים היה בבעלות חלקית של רונית בן-סירא, בתו של מרדכי "שעשה בחשבון זה כבתוך שלו". ההעברות היו אסורות, אך הבנק אישר אותן.
|
|
4.5 מיליון שקל לחשבונות הפרטיים
|
|
- בין היתר, הועברו 3 מיליון שקל מחשבון ג'רוזלם גולד לחשבון הבנק הפרטי של מרדכי יונה, ועוד 1.5 מיליון שקל לחשבון הפרטי של בנו בועז.
- איש לא פיקח - בניגוד לחוק ולתשקיף, לא היו בג'רוזלם גולד ועדת ביקורת ומבקר פנים, כך שלא היה מי שיפקח ויבדוק. אולי לא במקרה.
- מעשיהם של האב והבן היו אמורים להדליק נורות אזהרה בארבעת הבנקים המעורבים בפרשה. אבל הם לא שמו לב.
- הדירקטורים החיצוניים אפרת זיו וגדעון משה היו אמורים לבדוק ולפקח על הפעילות. הם לא עשו זאת. במקום זאת, כאשר הכל התמוטט, פנו לכלל, שהוציא פוליסת ביטוח דירקטורים, ודרשו שתממן את הוצאותיהם המשפטיות. כלל סירבה. הם נתבעים להחזיר לקופה כ-19 מיליון שקל.
|
|
כל אחד עשה כרצונו בכספי החברה
|
|
- בחברות שבהן היו לאב ולבן זכויות חתימה, די היה בחתימה אחת כדי לעשות כל פעולה. בשום מקרה לא הייתה דרושה חתימה של אדם נוסף. כל אחד מהם עשה כרצונו בכספי החברה.
בסיכום, אומר הכונס הרשמי, העבירו האב והבן מג'רוזלם גולד לחברותיהם הפרטיות ולכיסם הפרטי כ-155 מיליון שקל: הבינלאומי 67.5 מיליון, לאומי 63.4 מיליון, דיסקונט 17.8 מיליון ובנק מזרחי 6 מיליון שקל. אולם כיוון שחלק מהכספים חזרו, התביעה נטו היא 72.4 מיליון שקל. למרות כל הפרטים, נשאר נושא אחד בגדר תעלומה: מדוע היה צריך בועז יונה להוציא עשרות כספים מהחברה הציבורית, כדי להעביר לחברות הפרטיות? מדוע היה להן חור של עשרות מיליוני שקלים, והיכן כשלו? האם הדבר נובע ממכירת דירות בזול, מהוצאות מימון גבוהות, מרכישה לא מוצלחת של נדל"ן, או מרכישת מגרשים ברומניה?
|
|
האם בועז יונה, 52, יעיד? לא ברור. לפני 8 חודשים השתחרר מהכלא, לאחר שריצה 4.5 מתוך 7 שנות מאסר שנגזרו עליו. כונס הנכסים הרשמי החליט שלא לתבוע אותו לדין, כי הוא נמצא בהליכי פשיטת רגל, ומוגדר כחדל פרעון. מרדכי יונה נפטר לפני כשנה וחצי. לכאורה, אפשר היה לתבוע לדין את עזבונו. אך הכונס החליט שאין טעם לעשות זאת, כי גם העיזבון הוא במצב של חדלות פרעון. במילים אחרות, האב, הבן והעיזבון הותירו שובל של חובות, שברור שלא יוכלו להחזירם. אולי בועז יונה יעיד, ואולי יספר מדוע העביר את עשרות המיליונים מחברה לחברה.
|
|
| תאריך:
|
15/11/2012
|
|
|
עודכן:
|
16/11/2012
|
|
אלעזר לוין
|
|
העסקות הסיבוביות של בועז יונה
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
אלמוני
|
16/11/12 00:46
|
|
|
|
|
|
יקרן
|
16/11/12 01:27
|
|
|
|
|
|
מ.
|
16/11/12 07:25
|
|
|
|
2
|
|
ירושלמי
|
16/11/12 08:57
|
|
|
|
3
|
|
שופט צדק
|
16/11/12 10:16
|
|
|
|
4
|
|
נדלן
|
16/11/12 17:26
|
|
|
|
5
|
|
Jackk
|
18/11/12 23:25
|
|
משרד התחבורה הודיע (יום ד', 14.11.12) כי החל ב-18.11.12 תתוגבר תדירות קו 100, הקו הישיר של אגד ממחלף שפירים לקריית הממשלה בירושלים, זאת בעקבות עלייה במספר הנוסעים היומיומיים מגוש-דן לירושלים למטרות עבודה ולימודים. אולם עיון בהודעה שנשלחה לעיתונות חושף כי הושתלו בה אמירות שבלשון המעטה אינן אמת.
|
|
|
|
|
ספרו השמיני של העיתונאי, העורך והסופר נתן דונביץ', 86, "מקיוסק גזוז עד מסעדת שף - מאה שנות אוכל בתל אביב" (הוצאת אחוזת בית), עוסק במסעדות תל אביב, בבתי הקפה שלה, בחנויות האוכל ובמעדניות, בשווקים, בבתי המלון ההיסטוריים ובאופנות המתחלפות של סגנונות האוכל. הספר עוסק בעיר המשתנה מעשור לעשור, בתושביה שאוהבים לבלות בחוץ, להתנסות בטעמים חדשים ובמקומות חדשים, בשפים הישנים והחדשים, בדוכני האוכל ובמסעדות השף שהתבלטו במהלך השנים, ובמסעדות הנחשבות של עכשיו.
|
|
|
|
|
הנה מה שההיסטוריה עלולה לעולל: שישים וחמש שנים לאחר החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ למדינה יהודית ולמדינה ערבית - יחזור בעוד שבועיים הכ"ט בנובמבר כיום שכולו הרה-גורל למדינת ישראל. בשנת 1977 - 30 שנה ממועד קבלת ההחלטה ההיסטורית - נקבע התאריך הזה כיום-זיכרון בינלאומי להפגנת סולידריות של מדינות העולם עם העם הפלשתיני. אלא שמאז זרמו מים מעופשים רבים בים התיכון ובמועד הנקוב, בעוד שבועיים, מייחלת הפעם הרשות הפלשתינית לזכות בעצרת בשדרוג מעמדה של פלשתין לזה של מדינה משקיפה, שאינה חברה מלאה באו"ם.
|
|
|
|
|
פרוטוקולים של שתי ישיבות מליאת רשות השידור שדנו בהתערבות האומללה של ההנהלה בתוכנית "סדר יום" של קרן נויבך נחשפו לאחר מאבק ונסיונות להסתירם מהציבור. מהדיונים הסוערים שמתעדים הפרוטוקולים עולה תמונת היחסים הרעועים בין הנהלת רשות השידור, בראשות היו"ר אמיר גילת והמנכ"ל יוני בן-מנחם, לבין נציגי הציבור המרכיבים את מליאת רשות השידור. מהפרוטוקולים עולה כי לא זו בלבד שכמה מחברי המליאה אינם מבינים את משמעות תפקידם, גם הנהלת רשות השידור אינה מוכנה לקבל את המליאה כמפקחת.
|
|
|
|
|
הסיפור על-פי הספר שכתבו איריס ארגמן ואלכס פז, הפך למחזה בעיבודה של שלומית ארנון בר-לב וליאת פישמן לני. שלומית היא גם זו שביימה את חבורת הצעירים המגלמים נוער בשנת 1947, כאשר הכל קורה בערב הכ"ט בנובמבר, לפני ההצבעה באו"ם על הקמת מדינת ישראל. החזרה לעבר דרך קשר עם דמות מאותם הימים, היא שמעבירה את הגיבורה מימינו, מתקופת הסמארטפונים והפייסבוק היישר לטרום מלחמת העצמאות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דן מרגלית
אנשי ושוטרי איתמר בן-גביר שורפים את חווארה, עוקרים מטעי זיתים ומביאים על ישראל את האסון שכל הקהילה הבינלאומית, ובוודאי בית הדין הבינלאומי בהאג, נגדנו
|
|
|
|
|
רפאל בוכניק
מאז אסון ה-7 באוקטובר 2023, ניכר כי המושג "הפקרה" נחרת בשיח הציבורי כתיאור מצב המייצג את אשר פקד אותנו ביום המר והנמהר ההוא - קלות הבלתי נסבלת של ייחוס אשמת "הפקרה" לממשלת ישראל
|
|
|
|
|
רפי לאופרט
התהפוכות הפוליטיות והדמוגרפיות השליליות בארה"ב משתקפות יותר ויותר בהתנהלות ממשל ביידן במשבר האזורי הנוכחי  השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
|
|
|
|
|
איתן קלינסקי
גם אני נמניתי על השואלים מדוע פרשת "מצורע", פרשה לא נעימה, על כל נגעיה הקשים מופיעה ערב חג הפסח חג החרות
|
|
|
|
|
שמחה סיאני
איך נפלת גיבור? איך נפלת עידו, אך לא בידיים ריקות השארת אחריך ידיים מלאות במורשת קרב ואהבה למולדת, עם הטוב והפחות טוב שבה בית חם הותרת אחריך אישה וצאצאים שיאהבו את הבריות ואת ה...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
