ההישגים האופרטיביים של מהלכי הפתיחה של מבצע "עמוד ענן" הם בבחינת תעודת כבוד לצה"ל ומערכת הביטחון, וכבר קצרו שבחים והתפעלות מצד מומחי ביטחון בעלי שם. אין חולק על העליונות האיכותית של צה"ל ויכולתו להתמודד בהצלחה עם מגוון האיומים שמסביב, אולם יש להכיר בעובדה שנותרת בעינה - הבעייתיות של התרגום המעשי של יתרון זה למונחים של ניצחון מערכתי שיותיר חותמו על האויב.
בעקבות מלחמת "ששת הימים" ביוני 1967 העניק צה"ל לדרג המדיני אשראי בלתי מוגבל כמעט לניהול מערכה דיפלומטית על-רקע הניצחון הסוחף במערכה, וכך עברה זירת ההתמודדות משדה הקרב אל הזירה הדיפלומטית. תמונות הניצחון עשו את שלהן, הן מנקודת המבט של ההלם בצד היריב והן בזכות התהילה הבינלאומית שלה זכתה ישראל.
מלחמת לבנון השנייה כמו גם מבצע "
עופרת יצוקה" - שתי מערכות יזומות על-ידי ישראל - הגם שהתקיימו בהקשר אליהן נתונים של "קאזוס בלי", הסתיימו למרבה האכזבה במידה של מפח נפש ובהישגים מוגבלים, אם בכלל. גם אם יש בינינו הטוענים אחרת, הרי שהמציאות מדברת בעד עצמה, כאשר היריב חש כי השיג ניצחון על צה"ל.
הביצועים מרהיבים, אבל מה עם הזירה התקשורתית? מימד ההישג התודעתי במציאות המזרח-תיכונית טומן בחובו משמעות אסטרטגית ואפילו דרמטית. עניין זה מוכר היטב לגורמי הביטחון והמודיעין בצידנו, אולם אנו כושלים שוב ושוב בתרגום המעשי של מימד זה. הביצועים המרהיבים של מערכות הלחימה הישראליות במהלך מבצע "עמוד ענן", הן ההתקפיות והן ההגנתיות, לצד מודיעין משובח שאין לו אח ורע, משדרים כלפי פנים וכלפי העולם הנאור תחושת הישגיות וממחישים את הפער בין שני צידי המתרס, אולם האם יש בכך כדי להכריע את המערכה בלוח זמנים קצר ככל הניתן?
למיטב שיפוטי,
אנו מחמיצים באופן שיטתי וחוזר את הזירה התקשורתית בשפה הערבית, כחלק ממאמץ הלחימה המסייע. זהו מחדל ותיק וחמור שבסופו של דבר יש לו השפעה מהותית על מהלכי הלחימה. מעשית, האוכלוסיה הפלשתינית בעזה וביהודה ושומרון חשופה באופן בלעדי למסרי התעמולה של חמאס ואל-ג'זירה, המאדירים את הישגי לוחמי החמאס ומשתבחים ביצירת פאניקה ומורך רוח בצד הישראלי. הלכי הרוח ברחובות עזה הם במגמת אופוריה למרות תקיפות האוויר האינטנסיביות של צה"ל.
עדות לכך ניתן לשאוב גם מדבריו של בכיר הרשות הפלשתיני סופיאן אבו-זיידה, לפיהם חמאס כבר ניצח במערכה, ולכן ברור כי ישראל תיאלץ "להתקפל" מבלי לרשום הישג צבאי כלשהו באופן שיותיר צלקות קשות בקרב האוכלוסיה הישראלית ויכרסם עוד בכושר ההרתעה של ישראל.
לבנות חלופה הולמת ומיידית לשידורים בערבית סוגיית השידורים בשפה הערבית הועלתה בעבר גם על-ידי כותב שורות אלה, ואף קיבלה ביטוי ממוקד בדוח של
מבקר המדינה, אולם דבר לא נעשה בנדון. יודגש כי מהבחינה הטכנית אין היום פריסה של משדרים המסוגלים להעביר את שידורי
קול ישראל בערבית למרחב רצועת עזה. שידורים אלה ניתנים לקליטה רק באמצעות האינטרנט, ולכך אין למעשה כל משמעות מעשית. משום מה גם מערכת הביטחון לא מימשה רעיונות להקמת תחנת שידור ייעודית בערבית שדובר בה לא פעם.
התמשכות המבצע הכוללת גם תקיפות כנגד מתקני שידור רדיו וטלוויזיה של החמאס היא צעד בכיוון הנכון, ועתה קיים הכרח בבניית חלופה הולמת ומיידית בדמות שידורים ישראלים בשפה הערבית כלפי אוכלוסיית רצועת עזה. מימד זה הוא ללא ספק מכפיל כוח שאין לוותר עליו.
הכרחי שמקבלי ההחלטות בצידנו יתחילו לחשוב במונחים מזרח-תיכוניים, ולא להסתפק בחשיבה מערבית סטרילית שהיא בעוכרינו. מידע המתובל גם במסרי לוחמה פסיכולוגית הוא מרכיב חיוני במערכה זו, בפרט בנתונים של לחימה א-סימטרית.
