שתי ההחלטות של בג"צ שניתנו בסמוך בשתי פרשיות שונות - אך החוט המקשר ביניהם הוא תקינות פעולות שלטוניות, התנהלות ממסדית של גופים הפועלים על-פי נהלים של שלטון חוק מסודר הוגן וכפוף לביקורת משפטית - שתי החלטות מעניינות וחשובות.
החלטת בג"צ בנושא השר צחי הנגבי, ששימש עד לאחרונה כשר לביטחון פנים - אך השעה את עצמו ביוזמתו - לאחר שהחלה חקירה משטרתית, בהוראת היועץ המשפטי מני מזוז על חשד למינויים פוליטיים ובמיוחד פיקטיביים במשרד הקודם - לאיכות הסביבה.
העתירה של התנועה לאיכות השלטון הוגשה לבג"צ כדי שיורה לצחי הנגבי לעזוב את המשרד לביטחון פנים ולא לשוב אליו, לפחות 5 שנים לאחר גמר החקירה המשטרתית, מחשש לניגוד אינטרסים וחשש להשפעה או אי יכולת החוקרים להיות אובייקטיביים כלפי השר הממונה עליהם. ומצד שני - להוציא החקירה מידי המשטרה לגוף אחר - מאותן הסיבות שפורטו לעיל.
בג"צ בהרכב מורחב של 7 שופטים - החליט ברוב דעות של 4 נגד 3, לדחות העתירה תוך המלצה לשר הנגבי להודיע כי "לעת הזאת" אין בכוונתו לחזור למשרד. השר הנגבי כבר הודיע שהוא מקבל את ההמלצה, מאחר והמונח "לעת הזאת" - לא מוגדר, לא מוגבל בזמן וניתן לפרשו עד גמר החקירה והחלטת היועץ המשפטי - דבר שממילא השר עצמו עשה ביוזמתו. באשר להרחקת השר, דעת הרוב קבעה מפורשות שאין בסיס משפטי להרחקה - וכל השופטים קבעו שאין להוציא את החקירה מידי המשטרה, כדי לא לפגוע בתדמיתה. ומאחר ועל-פי החוק המשטרה היא הגוף היחיד לחקור עבירות פליליות ואין גורם אחר המתאים למשימה.
כותב שורות אלה במאמר קודם, עם פרוץ החשדות והחלטות היועץ המשפטי - הציע להעמיד בראש הצוות המשטרתי, שופט מחוזי בדימוס כדי לנהל ולפקח על החקירה, בליווי פרקליט מחוז בשל חשיבות המעשה והנושא וכדי למנוע טענות בנוסח שהועלו על-ידי התנועה לאיכות השלטון שעתרה לבג"צ - נראה לי שההצעה עדיין בעל תוקף.
נקודה מעניינת שהתבלטה בפרשת צחי הנגבי: השופטים ביניש וחשין, המהווים יחד צוות קטלני במיוחד כשזה נוגע לשר הנגבי, היו בדעת מיעוט בפרשת הנגבי פעמיים. נקודה למחשבה לטווח ארוך, באשר השופטת ביניש היא המיועדת הוודאית להחליף את הנשיא ברק בתפקידו - כנשיאת בית המשפט העליון.
באשר לניצב מזרחי - כאן דעת השופטים הרבה יותר נחרצת וברורה לביצוע. השופט מצא, המשנה לנשיא ברק, שכתב את פסק הדין, קובע כי היו ראיות מספיקות להעמיד את מזרחי לדין משמעתי - כפי שאכן המליצה מח"ש שחקרה את הפרשה בראשות ערן שנדר, היום פרקליט המדינה.
כמו כן השופטים, קבעו כי מזרחי לא נתן הסבר סביר והגיוני להתעלמות מצווי בית המשפט בכל הנוגע לביצוע האזנות סתר. כאן ראוי להזכיר, כי היועץ המשפטי לממשלה הקודם אליקים רובינשטיין - כתב חוות דעת נוקבת כנגד ניצב מזרחי בכל הנוגע לביצוע האזנות סתר, שלא בהתאם להוראות צווי בית המשפט המחוזי - בכך שחרג מתחום הצווים, ביצע האזנות לא רלוונטיות לחקירה, תמלל האזנות לא מאושרות ושמר אותם בקלסרים נפרדים תחת הכותרת "קלסרים פוליטיים" - שיטה המתאימה למשטרים דיקטטוריים.
בג"צ אומר במפורש בנושא זה, כי לא מצא מקום לחלוק על הביקורת של רובינשטיין, שקבע שגם צרכי חקירה או להיטות-יתר להילחם בפשע או בשחיטות, שמביאים לכהות חושים ופגיעה בפרטיות - אינם נימוקים משכנעים - לסטייה מנורמות משפטיות מחייבות.
החלטה זו - חשיבותה לא רק בגיבוי לעמדה של רובינשטיין - שמגינה על שלטון החוק ועל זכויות יסוד של נחקרים ועל חוקי יסוד כמו כבוד אדם וחירותו - אלא גם על ביצוע מינהל תקין ושמירה קפדנית על גבולות שלטון החוק - גם כשצריך ונחוץ להלחם בפשעים - בפשע מאורגן ובשחיטות שלטונית.
יתירה מזאת, יש בהחלטת בג"צ מעבר לגיבוי לרובינשטיין - ביקורת על הפרקליטות בראשות פרקליטת המדינה דאז, השופטת עדנה ארבל וצוותה שנתנו גיבוי גורף וכמעט עיוור לניצב מזרחי - בכל המסגרות.
התוצאה מתבקשת: על השר לביטחון פנים, גדעון עזרא, לבצע למזרחי שימוע כפי שהמליץ רובינשטיין ולהדיחו מהתפקיד - כפי שניתן להסיק מבג"צ. המסקנה המצטברת - משתי החלטות הבג"צ - חיזוק לשלטון החוק וחוסן מצטבר למעמדו של היועץ המשפטי לממשלה.
_________________
הכותב הוא עורך דין, בעל תואר שני במשפטים, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי. היה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העיתונות, ופרשן משפטי בהווה.
נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר 
