איך אומרים סיכול ממוקד בחמאסית?

לאחרונה התבשרה צבאח קוואסמה מחברון, אמו של השהיד, פעיל חמאס חמזה, על קבלת קצבת שארים מארגון חמאס בסך 7,100 דולר. כך לפחות מופיע בכתב האישום שהוגש ב-30 בנובמבר 2012 בבית המשפט המחוזי בירושלים נגד השליח שהעביר את הכסף - גסאן סנדוקה תושב ישראל ממזרח ירושלים. בנה, חמזה עוץ' קוואסמה, השתתף יחד עם טארק אבו סנינה ב"סיכול ממוקד" מתוכנן של נתנאל עוזרי הי"ד מחברון. פעילות זו, לדברי אנשי חמאס, היא המשך ל"סיכול ממוקד" אחר - של דב דריבן, ממייסדי חוות מעון שנרצח אף הוא ב-1998. הסיבה לחיסולם של השניים היא פעילותם נגד הפלשתינים באזור חברון והשתייכותם האידיאולוגית לתנועת כ"ך. חמאס מגדיר את תנועת כ"ך כארגון טרור ואת אנשיה - בני מוות. זהו המסר שעולה מעיון באתרי חמאס השונים ובהתייחסותם לתנועתו של הרב מאיר כהנא הי"ד שאת רשימתו פסלה הכנסת מלהשתתף בבחירות ב-1988 בשל מצעה הגזעני.

פעילותו של חמזה קוואסמה מתוארת בהרחבה באתר כתאאב עז אלדין אל-קסאם, הזרוע הצבאית של ארגון חמאס שנטל אחריות מלאה לפיגוע, ואף ציין כי היא חלק מפעילות הג'יהאד וכי הארגון לא יוותר על-אף "זרת" מפלשתין. רשימת השהידים באתר התעדכנה לאחרונה בשהידים נוספים בעקבות מבצע "עמוד ענן" שהחל רשמית ב-14.11.2012 עם חיסולו של אחמד אלג'עברי, סגנו של מחמד דיף ומפקד הזרוע הצבאית של חמאס. כמו כל ארגון מסודר, בחמאס שומרים על קשר עם בני המשפחות השכולות של חברי הארגון, לרוב מקירבה ראשונה - אם, אב או בני משפחה נוספים - ונוהגים להעניק לאותם בני משפחה תמיכה כלכלית וחברתית.

הארגון דואג לציין באירועי הנצחה שונים את שמות פעיליו שנהרגו. בימי הזיכרון לפעולתם נוהגת הזרוע הצבאית של חמאס לקלס את מעשי גיבוריה כדמות לחיקוי. לוחות שנה איסלאמיים מפארים את פעילותם של השהידים, ומשחקים שונים, כולל טריוויה ורביעיות של שהידים, נפוצים אף הם בקרב פעילי הארגון. פרויקט זה של הנצחת השהיד שמשמעותו קידוש המת בשל הקרבתו למען הכלל, אינו רק נחלתו של ארגון חמאס. אולם דמות הקדוש בראיית חמאס אינה רק של אדם המת על לא עוול בכפו, אשר כוח רשע הרגו ללא רחמים ולכן הועלה על הגרדום, כפי שזה קיים בנצרות או ביהדות (עשרת הרוגי מלכות למשל). השהיד בתפיסת חמאס הוא גורם אקטיבי, הוא הקריב עצמו בלחימה ברצונו החופשי; הוא נלחם נגד הרשע על-מנת לקיים את מצוות דתו המוסלמית. מותו נבע מבחירתו החופשית, להקריב עצמו למען אמונתו, ללא כְּפיה. תופעה מעין זו אינה קיימת לשמחתנו בדתות אחרות המקדשות את החיים על פני המוות.

סיפורו של השהיד

הנה להלן סיפורו של השהיד חמזה עוצ' מחמד אלקוואסמה כפי שמופיע באתר אלכתאאב (הגדודים), תחת הכותרת חזון השהידים אשר הגשימו [חזון זה במותם]. ליד שם השהיד, מצוין שמו, תאריך ביצוע הפיגוע ושיוכו הארגוני. במקרה זה מדובר בפיגוע שבוצע ב-17.1.2003 במהלכה של אינתיפאדת אל-אקצה. חמזה אלקוואסמה מחברון מוגדר כמג'אהד קסאמי, כלומר לוחם קודש של כתאאב עז אלדין אל-קסאם. עמוד הזיכרון לשהיד זה נפתח בסקירה מיוחדת של פעילותו.

כללי:

חמזה נולד בחברון בשנת 1983, והיה אחד מתלמידי בית הספר לתעשיה. הוא סיים את לימודיו היסודיים בבית הספר של המלך ח'אלד. לחמזה היו חמישה אחים וארבע אחיות. חמזה הוא השישי מבין ילדי המשפחה והבן הקטן של המשפחה.

החזון הנאמן

כבר בהיותו בן 16 שנה או אף לפני גיל זה, מספרת אימו המכונה אם-אברהים, ראתה בשנתה כי בנה חמזה עומד להקריב עצמו. כך הסתיים החלום שלא נשלם, שבו ראתה בניין בפסגת ההר שטרם הושלם. האם הוסיפה כי זכרה שסיפרה זאת לאחד הדרשנים שהשיב לה: סמכי על האל. ייתכן כי החזון שחלמה לא היה מושלם אלמלא הרוע הקיים (כלומר: ישראל). בטוחה הייתה מאותו זמן בעמקי נשמתה כי בנה חמזה יקיים את מצוות השהיד במוקדם או במאוחר.

לדבריה של אם-אברהים, בנה היה אדם רגוע, צחקן וירא שמיים. תמיד ביקש את נפשו למות מות קדושים. היא זכרה כי השהיד היה תמיד מבקש ממנה שתניח לו לצאת להקרבתו, להיות שהיד. אלה דבריו בכל עת שיצא מהבית, והיא הייתה משיבה לו כי היא מניחה לו להגשים עצמו כשהיד.

ישנו עוד סיפור מוזר שקרה פה והוא שהשהיד חמזה הלך לבן דודו, אשר יצא לאזור החג'אז (בסעודיה) בעונת קיום מצוות החג'. הוא השביע את בן דודו באללה, כי אללה הדריכו כי יזכה לקיים את מצוות השהאדה (מות הקדושים). חמזה אכן הקריב עצמו עוד באותה שנה לפני תקופת החג'. אם-אברהים הוסיפה כי התרעמה קצת כאשר שמעה מבנה כי ברצונו לבקש את מות הקדושים עד לזמן זה. אולם לדבריה, האל מעניק לנו סבלנות ונחמה, ואני מאחלת זאת לי ולכל המוסלמים. היא הוסיפה כי אנשי השכונה היו עדים באותו לילה לפעולת ההקרבה של בנה, והוא הלך אליהם ובירך אותם לשלום.

הצומות ובסיס האמונה

אמו הוסיפה כי בנה חמזה היה תמיד צם בימי שני וחמישי בכל שבוע במרוצת השנה ולא היה מתפלל אלא במסגד. הוא היה רגוע ושמח בחלקו ובעל חוש הומור. לא היה מצופה ממנו כי יעשה משהו הדומה לפעולה האמיצה הזאת. אימו העירה כי כל עבודה שהיה עוסק בה חמזה יכול היה לבצעה בצורה קלילה. בחג הרמדאן הלך חמזה לאחד ממקומות הסטודיו, ושם צילם עצמו כדי שכאשר יבקרו בביתו, יהיו לו מספר תמונות שיעידו עליו כי הוא שופע עליזות ואור. היא הוסיפה כי בנה היה מתלבש בפשטות, וכאשר היו שואלים אותו ומתבדחים עליו, לא היה עונה אותם דבר. חמזה היה משתתף בכל הלוויות של השהידים והיה מתאבל עליהם. אם-אברהים הוסיפה כי היה נותן לה את בגדיו המוכתמים בבוץ לאחר כל לוויה (עד כדי כך התאבל חמזה על שאר השהידים).

מקרה ההקרבה העצמית

ביום שישי 17.1.2003 החליטו שני השהידים טארק (טארק ג'ואד אבו-סנינה שנהרג גם הוא באותה היתקלות ירי, ש"ב) וחמזה להיכנס לתוך ההתנחלות חרסינה (גבעת החרסינה, ש"ב) הקרובה להתנחלות קריית ארבע. לדברי אמו, חמזה אכל את ארוחת הצהריים בנפרד, אולם לא קם ממקומו עד אשר כללה הארוחה גם את אחיו. אחר הארוחה נשאר בבית ולא הראה כל מצוקה. לדברי אמו, "חמזה הסתובב סביבנו ולא דיבר עימנו מאומה על כוונתו". בשעה 16:30 יצא מהבית והתפלל את תפילת בין הערביים באחד המסגדים עד אשר היה בטוח בדרכו ובמעשיו. אמו הוסיפה כי לא יידע אף אחד כי יאחר שלא כהרגלו, כדי שלא ימנעו אותו מלהגשים את מטרתו. באותו לילה צפו בו מספר מתושבי השכונה אך לא הבחינו בפניו. אמו הוסיפה, כי לא ישנה באותו לילה. היא עקבה דרך החלונות והדלתות לראות מה קורה עם חמזה שעזב אותה. לדבריה הייתה לה חרדה גדולה מהצפוי, ולכן החלה לקרוא קוראן תוך שהיא מתפללת לאל בתחינה כי יגן על בנה מפני האויבים. לבסוף בעת שנרדמה לשינה קלילה, בזמן זה, הקריב עצמו חמזה והוא הלך למותו כחתן בחופתו. אחר כך חלמה כי הוא נכנס לבית והוא קורן כולו מאור. בחלומה היא מחאה כף אל כף ואמרה אלחמדו לאללה (השבח לאל). כאשר התעוררה משנתה, הרגישה ברוחה באופן מוזר ומפליא ומיד החלה לדאוג עד אשר נודע לה כי אכן בנה ביצע פעולת הקרבה. לדבריה היא שמחה על כך ביותר וקיבלה זאת בסבלנות. במיוחד שמחה על כך שחמזה נהרג בעת ירי לעבר התנחלות טרור הפוגעת בפלשתינים. "אני עכשיו מתפארת בכך ומודה לאל כי בני עתה הצטרף לאלוהים כשהיד", אמרה לאחר שנודע לה גורל בנה.

הטרור וההרג מצד תנועת כך

לפני ארבע שנים נהרג הטרוריסט דוב דריבן בכפר יטא מזרחית לחברון. (דב דריבן ייסד את חוות מעון שהוקמה בשטח המוגדר כאדמות מדינה, נרצח ב-19.4.1998). המתנחל הזה היה אחד הטרוריסטים הציוניים הגדולים אשר פגעו בנכסים הפלשתיניים והחריב את אזור מזרח יטא. הוא הרג בידיו תושבים פלשתינים מהכפר במהלך קטטה. אף על-פי כן, כוחות מיוחדים (של צה"ל) הרגו את התושב הפלשתיני אשר רצח את דוב במהלך אינתיפאדת אל-אקצה, כאשר הוא (דב דריבן) הראשון שהיה צריך להיהרג כנקמת דם על מעשיו כלפי הפלשתינים. (הדברים אינם מדויקים: לא דווח על הרוגים כתוצאה ממעשיו של דב דריבן בחוות מעון, אם כי כן דווח על סכסוכי קרקעות בין תושבי החווה לבין רועי צאן ערביים. ראה: יעל שטיין, כבשת הרש, גירוש התושבים מאזור דרום הר חברון, אוקטובר-נובמבר 1999 (ירושלים: בצלם, פברואר 2000), ע' 5, 15-14).

מספר חודשים לפני שנהרג דריבן, בא אותו טרוריסט (נתנאל עוזרי) והשתלט על גבעה הנמצאת מזרחית להתנחלות חרסינה (בקרית ארבע) מאדמות העמק של הכפר אלבוירה. הכפר הנמצא על ליד גדר הביטחון במספר 60. אחר כך הביא עוזרי קרוואן והציב שם את בניו שמספרם הגיע לכדי עשרה אנשים באותו קרוואן. כך הוא כבש את התל הזה והתעלל בנכסי הפלשתינים במקום. הקיצוני הזה היה מקיצוני תנועת "כך" הטרוריסטית.

אז תכננו גיבורי אל-קסאם תוכנית להתקיף את הציוני הזה, העוין במיוחד, כאשר המתנחל הציב קרוואן מחוץ לשטח המכוסה של ההתנחלות - דבר שהקל על גיבורי אל-קסאם את הגעתם אליו. זה היה כאשר תקפו אלקסאמיין טארק אבו-סנינה וחמזה אלקוואסמה והפגינו את מעלות גבורתם. כאשר הגיעה השעה שמונה בערב, הגיעו השניים לקרוואן שהכירו, תוך שהם עוקפים עשרות מנקודות הצבא הציוני הפזורות במקום. מה עוד שהגדר קרובה מאוד לציר ההיקפי למספר 60 שנחשב כקו הגנה ראשון של ההתנחלות.

באותו זמן הגיע המתנחל המת, נתנאל עוזרי, לבקר במקום תוך גילוי עוינות לפלשתינים. אז הגיעו הקסאמיין ודפקו בדלת הבית (מדובר ביום שישי בערב שבת. הם לא צלצלו בפעמון כחלק מהתוכנית ומההכנות שלהם, ש"ב). הם הפתיעו את עוזרי שפתח להם את הדלת וירו עליו בנשק מסוג M-16, שהביא למותו המיידי. כמו-כן, הם פגעו בארבעה נוספים מאנשי המשפחה ופצעו אותם. אבל השהיד טארק נהרג שם באופן מיידי תוך כדי הפעולה. בכך הקדים את חמזה אשר נפצע לפני מותו של טארק. חמזה ניסה להימלט מהמקום, אך לא עזר לו אופי התל ואדמת הטרשים הבוצית (זמן חורף, ש"ב). חמזה התחבא קרוב לקרוואן באזור אלבוירה. עם אור בוקר היום השני, נתקל חמזה בחיילים הציונים שירו עליו, בכל חלקי גופו. ניתן היה לשמוע את קול הכדורים ממרחק רב.

כך סיפר עד שהיה קרוב ל"התנחלות עוזרי". אותו האיש אשר פגע בבתיהם, במכוניותיהם ורכושם של התושבים הפלשתינים בעיר העתיקה. עוזרי היה אחד מן המתנחלים העוינים ביותר לנוכחות הפלשתינית בעיר העתיקה.

צוואת השהיד

הרגו אותם. יענישם האל במו-ידיכם וידקור אותם. האל ייתן לכם את הניצחון עליהם וירפא אתכם ואת חזה עם המאמינים.

תודה לאל ריבון העולמים והתפילה והשלום על המפקד, ואמאם לוחמי הקודש מחמד בן עבד אללה ואלוהיו. בני לווייתו (של הנביא מחמד), להם התפילה הטובה ביותר יברך אותם לשלום (את השהידים ההופכים להיות בני לווייתו של הנביא). אחר כך הוסיף:

לבני משפחתי האהובה - המתינו בסבלנות, גלו אורך רוח, המשיכו להגן, והיו יראי שמיים כדי שירחמכם האל. אמי היקרה, אבי הנכבד, אעלה את זכרכם ואמסור ברכת שלום לבני משפחת גן העדן. השלום עליכם וחסד גדול יהיה לכם בכך שהפכתם אותי לגיבור ולוחם קודש. אל תתאבלו עלי, הורי, לפי שאני נמצא בגן העדן בעזרת האל.

אמי היקרה, סלחי לי, אך אין דבר חשוב יותר מהקרבה וג'יהאד. הוי אמי, אני יודע שזה גורם לכם קצת קשיים, אך כל אלה קלים בעיניכם למען האל. אנו נמחק כל מה שפוגע בנו ונעשה זאת למען האל. זאת עד אשר נזכה בגן העדן מבלי לעבור את השלבים הנמוכים יותר במדרגות גן העדן.

אבי היקר, רב הסבלנות. ברוך השם על הטובות ועל הרעות ועל האדמה אשר נתת. אני אהיה מליץ יושר עליך בגן העדן. אתה אבי לימדת אותי את ההקרבה ואלפדא. הכבוד והתפארת לך על כך שקידמת את בנך להיות שהיד בעזרת האל. כל דבר שהוא למען האל, הרי הוא נחשב כקל בעיניך יא אבי היקר.

אחי, אחי האהובים - שימרו על דתכם והתרחקו מאי-קיום ציווי הדת. היו מאלה הישרים אשר האל עימם. זאת עד אשר אהיה מליץ יושר עליכם בשמים בעזרת האל.

שמרו לעשות את תפילותיכם במסגד וקראו את הקוראן עד אשר ניפגש בגן העדן, אם ירצה האל.

לבני תנועת ההתנגדות האיסלאמית, חמאס ולצעירי המסגדים - היו בני חמאס גברים אשר אינם יודעים אלא את ההקרבה והלחימה. אתם תקוות האומה הזאת ואתם האור המאיר את הדרך לכל המבולבלים. לא יזכו היהודים לדעת את טעם השלווה, עליהם לחיות ללא רגיעה וללא ביטחון.

כיצד יתגלה האור אלמלא אנחנו נהיה החיילים.

כיצד נחזיר את ירושלים אם לא באמצעות דמנו היוקד.

לכן עליכם בני אל-קסאם לשקוד על הג'יהאד, עד אשר יהגר אחרון היהודים הפושעים מאדמתנו ומקודשינו. לא תוחזר פלשתין אלא באמצעות הגברים של אל-קסאם ואלו המקריבים את עצמם למען האל. רק אלו ירסקו את משכבו של שרון הפושע ועמו השפן. שרון הפושע עוד ילמד כי גברי אל-קסאם עוד יבואו להבעיר את האדמה תחת רגליו, שלו ושל עמו השפן.

הג'יהאד וההקרבה למען האל (אסתשהאד) זהו הפתרון היחיד לשחרור אדמתנו וקודשינו. השחרור לא יהיה באמצעות המשא-ומתן החלש אשר מאבד לריק את הקרבת "שהידינו" ופצועינו וג'יהאד אסירנו.

ההבטחה היא ההבטחה, על-מנת שנמשיך להגן על אל-אקצה ועל האמונה עד לניצחון או למות קדושים.

כך מסתיימת צוואתו של חמזה עוץ' אלקוואסמה החותם אותה: בנכם השהיד, בן כתאאב אל-קסאם. צוואה זו אומנם אינה שונה מסיפורי שהיד נפוצים אחרים, אך היא נותנת פתח גם להבנת המניע של חמאס בביצוע פעולה מסוימת ממוקדת נגד אדם מסוים. כביכול, חמאס מבחין בין פעילי "טרור" מקרב תנועת כ"ך לבין סתם מתנחלים. חיסולם של דב דריבן מחוות מעון ונתנאל עוזרי מקרית ארבע מראים כי גם ארגון חמאס תומך בחיסול ממוקד של דמויות שהוא תופס כאיום על האוכלוסיה הפלשתינית. חיסול ממוקד אינו רק "שיטה" ישראלית.