האזנתי מספר דקות בערוץ הכנסת לדיון בדבר פסילת שס . נראה לי, ששגתה אותה קבוצת נשים בדרישה לפסילת שס. היה עליהן להמשיך להיאבק על זכותן של נשים להיות מיוצגות בהנהגת מפלגות חרדיות, ולא לעלות על שרטון של
הדרת מפלגה שלמה עקב נקיטת עמדה מוטעית.
היה על המבקשות את פסילת שס להמשיך להיאבק על מקומן בהנהגת הציבור, ולהיות כמו דבורה אשת לפידות, שישבה על כס המשפט תחת תומר בין הרמה ובין בית אל בהר אפרים, ואת הנהגתה ביקשו גברים ולא ראו בקולה ערווה אלא שוררו לה על "כִּי קוֹלֵך עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה" (שיר השירים ב' 14) .
היה עליהן להמשיך במאבק להגיע למעמד שלטוני כמו דבורה, אליה מדבר איש הצבא והמלחמה, ברק בן אבינועם, "אִם תֵּלְכִי עִמִּי וְהָלַכְתִּי, וְאִם לֹא תֵּלְכִי עִמִּי לֹא הָלַכְתִּי". (שופטים ד' 8)
היה עליהן לא להדיר גברים או מפלגה שלמה, אלא להמשיך להיאבק על קולן הערב אל מול גברים, שדעתם קלה בפולטם את המשפט הפוגעני: "קול באישה ערווה", ופוסלים נשים מלכהן בתפקיד ייצוגי פרלמנטרי של מפלגה חרדית.
היה עליהן להמשיך להיאבק מאבק הגותי. לא בהדרה כנגד מי שמתייחס אליהן היום, כפי שהתייחסו במאות הראשונות לספירה בתלמוד הירושלמי במסכת חלה דף יב, פרק ב' הלכה א': "קול באשה ערווה ... והיה מקול זנותה ותחנף
הארץ". (הסייפא של ההלכה מתקשטת במובאה מירמיהו פרק ג')
היה עליהן להמשיך לשאת את התביעה להיות מיוצגות בשוויון מוחלט בפורמים ייצוגיים של הציבור החרדי , כפי שהשתקע בכתובים אצל הנביא מיכה , הרואה את האישה כנציגת סמכות אלוקית בדיוק כמו גברים גם בעת מהלכים היסטוריים מכוננים של עם ישראל - "כִּי הֶעֱלִיתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדֲיתִךָ
וְאֶשְׁלַח לְפָנֶיךָ אֶת מֹשֶׁה אַהֲרוֹן וּמִרְיַם".(מיכה ו' 4)
קוֹלָהּ שֶׁל דְּבוֹרָה אֵשֶׁת לַפּידוֹת לְבָרָק בֶּן אֲבִינוֹעָם
תַּחַת הַתּוֹמֶר בֵּין הָרָמָה וּבֵין בִּית אֵל
לִמְשוֹךְ אֶל נַחַל קִישׁוֹן אֶת סִיסְרֶא
אֶת רִכְבּוֹ וְאֶת הֲמוֹנוֹ
הָיָה עָרֵב וְחָכָם.
קוֹלָהּ שֶׁל חָנָה לְבָנֶיהָ
לְכוּ לְאַבְרָהָם אֲבִיכֶם וְאִמְרוּ לוֹ:
"אַתָּה עָקַדְתָּ מִזְבֵּחַ אֶחָד
וַאֲנִי עָקַדְתִּי שִׁבְעָה מִזְבָּחוֹת."
הָיָה עָרֵב וְכוֹאֵב.
קוֹלָהּ שֶׁל מִרְיַם בַּת עַמְרָם וְיוֹכֶבֶד
שֶׁשּׁוֹרְהָ וְחוֹלְלָה כִּי גָּאֹה גָּאָה
סוּס וְרוֹכְבוֹ רָמָה בַּיָּם
הָיָה עָרֵב וּפוֹלֵחַ לְבָבוֹת.
קוֹלָהּ שֶׁל חֻלְדָּה הַנְּבִיאָה אֵשֶׁת שָׁלוֹם בֶּן תִּקְוָה
לְעֶרְוַת כְּהוּנָה - עַכְבּוֹר וְשָׁפָן חִלְקִיָּה וַעֲשִׁיָּה -
הַחוֹזָה כְּלָיָה לִירוּשָׁלַיִם וּלְיוֹשְׁבֶיה
הָיָה קוֹל רָחוּם וְכָאוּב
הָיָה קוֹל עָרֵב .
מִי שֶׁפָּלַט: קוֹל בְּאִשָּׁה עֶרְוָה
קוֹלוֹ נִפְלָט מֵאִישׁ שֶׁדַּעֲתוֹ קַלָּה.
