|
|
|
|
הגשמים שירדו מתחילת החורף ועד עתה הם בהחלט חריגים. כמויות הגשם שירדו בצפון הארץ הן כפולות מהממוצע לתאריך זה, ויש אף מקומות דוגמת חיפה בהם עברה כמות הגשם שירדה עד עתה את כמות הגשם הממוצעת שיורדת במשך כל השנה | |
|
|
|
|
קשה להיזכר מתי התחיל מפלס הכנרת להיות חלק מההווי הישראלי. ממבט בנתונים ההיסטוריים של המפלס מסתבר ששנת 1986 הייתה השנה הראשונה מאז שנת 1938 בה ירד המפלס מתחת לגובה 212- מטר, שהוא הגובה הרשום באטלסים כגובה פני הכינרת. האומנם רק בשנת 1986 התחלנו לדבר על מפלס הכנרת? קשה להאמין, אבל אולי.
הנתונים הקיימים מאז שנת 1926 מצביעים גם על שלוש נקודות משבר של המפלס. הנקודה הראשונה נרשמה בתחילת שנות ה-90, שבה התקרב המפלס לגובה 213- מטר, שהוא גובה הקו האדום כפי שהוא מוגדר כיום. הנקודה השנייה בתחילת שנות ה-2000, שבה התקרב המפלס לגובה 215- מטר, ואז גם נקבע הקו השחור שגובהו כגובה המפלס הנמוך ביותר שהגיעה אליו הכנרת, 214.87- מטר בסוף חודש נובמבר 2001. הנקודה השלישית נרשמה לפני מספר שנים, כשהכנרת התקרבה שוב אל הקו השחור. בחודש אוגוסט 2008 הוקמה ועדת חקירה ממלכתית לנושא ניהול משק המים, והואץ תהליך קבלת ההחלטות שהוביל להקמת מפעלי התפלה שיתפילו בקרוב כ-600 מיליון קוב מים בשנה, כמות הגדולה יותר מהכמות הממוצעת שניתן לשאוב מהכנרת מדי שנה.
נקודות שיא
וכשם שהיו שלוש נקודות משבר, היו גם שלוש נקודות שיא בכמויות המים הנכנסות לכנרת כתוצאה מהגשמים (נתונים אלה זמינים משנת 1952). נקודת השיא הראשונה הייתה בשנת 1969, שבה נכנסו לכנרת כמעט 1,650 מיליון קוב מים, וכמעט 1,000 מהם הוזרמו לים המלח דרך הירדן. בשנה זו גם הגיעה הכנרת לשיא גובהה, 208.3- מטר, והציפה את אזורי טבריה הנושקים לאגם. (במקורות שונים של רשות המים נרשמים נתונים שונים, ומצאתי גם מקור בו כתוב שהשיא היה 208.2-). כתוצאה מכך נקבע לכנרת גם קו אדום עליון שעומד כיום על 208.8- מטר.
נקודת השיא השנייה הייתה בשנת 1992, שבה נכנסו לכנרת כ-1,400 מיליון קוב מים. בשנה זו עלה המפלס בארבעה מטר, ועוד 260 מיליון קוב הוזרמו לים המלח דרך הירדן. נקודת השיא השלישית הייתה בשנת 2003, שבה נכנסו לכנרת כ-1,200 מיליון קוב מים, שכולם נאגרו בה ורשמו את השיא של 4.7 מטר בעלייה השנתית של המפלס. לסיום יש להזכיר עוד שיא אחד שנרשם ב-23.1.1969, בו עלתה הכנרת ב-36 סנטימטרים ביום אחד. (בנתוני רשות המים מוצגות כניסות המים לכנרת בניכוי ההתאדות השנתית שהיא בערך 250 מיליון קוב לשנה).
הציבור ישלם?
הגשמים שירדו מתחילת החורף ועד עתה הם בהחלט חריגים. כמויות הגשם שירדו בצפון הארץ הן כפולות מהממוצע לתאריך זה, ויש אף מקומות דוגמת חיפה בהם עברה כמות הגשם שירדה עד עתה את כמות הגשם הממוצעת שיורדת במשך כל השנה. מסתבר שכמויות גשם אלה גרמו גם לשבירת שיא העלייה במפלס הכנרת לתקופה זו של השנה. השיא הקודם נקבע בשנת 1992, שבה עלתה הכנרת מתחילת עונת הגשמים עד לתאריך 12 בינואר ב-125 סנטימטרים (אין נתונים לגבי 10, 11 בינואר). כיוון שעד בוקר הכנת רשימה זו (10 בינואר) עלתה כבר הכנרת ב-123 סנטימטרים, וכיוון שביממה האחרונה היא עלתה ב-14 סנטימטרים, ודאי שנכון לשעת כתיבת שורות אלה היא כבר שברה את השיא שנרשם בשנת 1992.
השאלה המעניינת ביותר היא האם השנה נראה שוב את הסכר פתוח לרווחה, וכל שפעת המים נוהרת בשמחה. (נעמי שמר – למי שלא יודע). כדי להעריך את הסיכוי שכך יקרה, יש לבחון שנים אחרות בהן הייתה עליית מפלס חריגה לתקופה זו של השנה. השנים שניתן לבחון על-פי הנתונים הזמינים הן 1935, 1952, 1969, 1987, 1992 ו-1995, ומביניהן, רק בשנת 1995 לא הייתה כמות המים שנכנסה לכנרת מספיקה כדי להעלות את המפלס השנה לגובה הקו האדום העליון. כיוון ששנת 1987 הייתה גבולית, מתקבלת הערכה שהסיכוי שהשנה תגיע הכנרת לקו האדום העליון הוא 75%.
כך או כך, ברור שלו היו גשמי שנה זו מקדימים במספר שנים, לא הייתה מוקמת ועדת חקירה ממלכתית לבחינת משק המים, ולא הייתה מתקבלת ההחלטה הנמהרת להקים עוד מתקני התפלה בנוסף לאלה הקיימים. כרגע נמצאים בהקמה מתקני התפלה לעוד 300 מיליון קוב בשנה, שעליהם ישלם הציבור למעלה מ-600 מיליון שקל לשנה. היום, הרבה יותר מלפני שנה, ברור שאלה הם מתקנים מיותרים, וחבל שמקבלי החלטות נמהרים, המושפעים מזעקות שבר של עיתונאים רודפי כותרות, ואולי אף מגורמים בעלי עניין בהקמת מתקנים אלה, יעלו בסופו של דבר לציבור מאות מיליוני שקלים לשנה.