|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
הצגה משכנעת [צילום: ז'ראר אלון]
|
|
|
ביקורת: "גזע" - מחזה קולח ושנון
|
|
זהו מחזה מיוחד במינו שאין בו רגע דל. הוא מצחיק ונשכני, מעורר תהיות שמרגש ובעיקר הוא נוגע בסוגיית הגזענות, במקרה זה בארצות הברית
|
|
|
הצגה מותחת ומעניינת [צילום: ז'ראר אלון]
|
|
|
|
|
"גזע" מאת המחזאי דיוויד מאמט, זוכה פרסי הפוליצר והטוני, המועלה בתיאטרון חיפה הוא מחזה שנון, קולח ונפלא, העוסק בבעיית הגזענות.
דיוויד אלן מאמט (66) הוא מחזאי, תסריטאי, במאי ומפיק קולנוע אמריקני ממוצא יהודי, עטור מוניטין.
המחזה "גזע" הוא חדש יחסית והועלה לראשונה לפני כחמש שנים ועורר תגובות נרחבות.
זהו מחזה מיוחד במינו שאין בו רגע דל. הוא מצחיק ונשכני, מעורר תהיות שמרגש ובעיקר הוא נוגע בסוגיית הגזענות, במקרה זה בארצות הברית.
המחזה עוסק בצ'רלס סטריקלנד, גבר עשיר ומפורסם, הנאשם בכך שאנס צעירה שחורה בחדר בבית מלון.
הנאשם מגיע למשרדם של שני עורכי דין, ג'ק לנסון ושותפו השחור - הנרי בראון (משחק מילים של המחזאי). הם מעסיקים גם מתמחה צעירה ויפה , שחורה, שנתקבלה על סמך הישגיה הלימודיים. תוך מהלך המחזה מועלות גם נסיבות קבלתה לעבודה וספיחים הקשורים אליה.
הנאשם מאמין בכסף ובכוחו לקבל את הצדק שבו הוא מאמין, ותוך כך אנו מקבלים שעור מאלף בסוגיות נוספות שעניינן אפליה, פרנויה, מצפון חברתי, חרטה ובושה.
הבמאי המשובח משה נאור הצליח ללהטט עם להקת השחקנים הנהדרת והפיק מחזה מעניין, מותח ועוקצני שאינו משאיר אף רגע דל, עד הדקה האחרונה.
העלילה מתפתחת לכיוונים שונים ואנו עדים לסגנון העבודה של עורכי דין ומה בעצם מריץ אותם והאם האמת היא תמיד נר לרגלם או שניתן לכוון אותה לצרכיהם.
רמי הויברגר כפרקליט הלבן מגיש משחק מופלא, קצבי, מקצועי חד וחריף כתער. משחקו הוא מעין פינג פונג מילולי שכל מילה שלו שקולה בפנינים ובהברקות לשוניות, בסיוע המתרגם המעולה יוסף אל דרור.
נורמן עיסא הוא השותף השחור והוא מגיש משחק יוצא דופן ומקצועי, משובח ומצטיין.
שרון אלכסנדר הוא הנאשם העשיר ומשחקו הוא אמין, יפה מאוד ואיכותי.
אסתר רדא היא הפרקליטה השכירה ומשחקה הוא מושלם, מעניין מאוד ומשלים את הליהוק המופתי והמשכנע. אסתר מצליחה לרגש ולהעלות את הזוית שבה עוסק המחזה לרמה איכותית ומשובחת.
ערן עצמון אחראי לעיצוב התפאורה ודימה חדר ישיבות מסוגנן ופרקטי, יפה ויעיל. השחקנים לבושים בחליפות שחורות ויפות שעיצב אורן דר והתאורה של חני ורדי היא פרקטית ונאותה. המוזיקה של רועי ירקוני מתמזגת עם האווירה הכללית והמותחת.
"גזע" הוא מחזה של חוויה תיאטרלית מהפנטת והעיסוק בבעיית הגזענות המטרידה היא מוצלחת מבחינת עומק הסוגיה והופכת את ההצגה למעניינת ומותחת, קלילה אך משכנעת.
|
|
הכותב הוא עיתונאי, עורך ראשי סוכנות הידיעות IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.
|
|
| תאריך:
|
12/01/2013
|
|
|
עודכן:
|
12/01/2013
|
|
חיים נוי
|
|
ביקורת: "גזע" - מחזה קולח ושנון
|
|
|
החלטת הממשלה לאמץ את מסקנות ועדת הריכוזיות לכפות על חברות המחזיקות בנכסים ריאליים ופיננסיים להיפטר מאחד מהם, הכניסה לתזזית את קבוצת צדיק בינו כמו את יתר החברות הגדולות במשק. קבוצה זו מחזיקה בחברת פז - הגדולה בענף הדלק, ובאמצעותה גם בבתי הזיקוק באשדוד; ובמקביל, בבנק הבינלאומי הראשון, באמצעות חברת פיבי אחזקות.
|
|
|
|
|
העלילה המפתיעה מאד שונה מהרגיל. היא דורשת כושר דמיון, ויכולת שינוע שלו ממצב למצב, ומעבר מדמות או דמויות - לאלתר אגו שלהם שמופיע בחלום. הקץ' הוא , שלאחר תעתועי דמיון רבים ומפתיעים, החלומות הופכים לאט לאט למציאות. והצופה המתנייד עימם זוכה להצגת משחק מבריקה בצורה וברמות לא רגילות מהנצפה בבית ספר למשחק.
|
|
|
|
|
יום הדין של איש העסקים יגאל זילכה הולך ומתקרב. וכך גם יומו של עו"ד יוסי כהן, כפי שנפרט בהמשך. עסקיו של זילכה, ובהם חברת (י.ז.) קווינקו בע"מ הרשומה למסחר בבורסה בתל אביב, נמצאים במסלול של קריסה מהירה. כבר עכשיו ניתן למנות שורה ארוכה של מעשי מרמה והונאה חמורים. כולל עבירות על חוק ניירות ערך, דיני החברות, חוק העונשין ופקודת מס הכנסה.
|
|
|
|
|
שר הביטחון אהוד ברק יוזם, בימים אלה, ובעודו מכהן כשר הביטחון של מדינת ישראל, הקמת קרן הולדינג חדשה שתהא בשליטתו בהיקף של עשרות מיליוני דולרים לפחות.
|
|
|
|
|
הסרט החדש בסדרת הסרטים המופתית, המתארת את המשך עלילותיו של הסוכן המיוחד ג'יימס בונד 007, הוא ללא ספק בשורה יוצאת דופן ונועזת. את הערכת היצירה הזו מן הבחינה הקולנועית (צילום, ביום, משחק, ליהוק, הפקה, מוזיקה וכיוצא באלה) אני משאיר בצד לצורך רשימה זו. יחד עם זאת, נדמה לי כי בעולם ההוליוודי העכשווי, המשדר תדיר את ערכי המחר, המרוממים את היחיד מול הכלל, את הקוסמופוליטיות האוניברסלית מול הלאומיות, את ההפקרות מול המסורת והדת, את העתיד מול ההיסטוריה וכולי, חשוב שיצא הסרט הזה, המנסה לשוב ולהתוות את נתיב השפיות בעולם תלוש, נטול זהות ונטול מחוייבות ערכית.
|
|
|
|
|
