שלי יחימוביץ' הצהירה זה מכבר שלא תיכנס בשום מחיר ובכל תנאי לממשלה הבאה, אשר צפוי, כפי שעולה מכל הסקרים, להרכיב אותה ראש הממשלה הנוכחי בניימין נתניהו. כאשר הבינה, כנראה, כי בכך קלעה עצמה לסמטה ללא מוצא, היא ניסתה ( שלשום, 12.1.13) לבצע "חצי פרסה" כשאמרה, "אינני פוסלת את נתניהו כשותף אם ארכיב הממשלה". על הצהרה כגון זו נוהגים זקני צפת לשאול - ממה נפשך? אם יחימוביץ' רוצה להתקבע בתודעה כמועמדת רצינית ראויה (היא, אכן, רצינית ראויה) לתפקיד בכיר בממשלה הבאה, עליה לחדול לתעתע בבוחריה הפוטנציאליים ובהם גם אני, הזוטר והקטן, לזגזג ולקרוץ להם, ביתר בישורת האחרונה, בחצי עין כך ובחצי עין אחרת, במאמץ אחרון לקושש קולות. זה לא מכבד אותה, עוד פחות את קהל היעד של בוחריה הפוטנציאליים.

אם תגיע אלי ידיעה לפיה אהוד אולמרט התאבד - השאלה הראשונה שתקפוץ מתודעתי כנשוך נחש תהיה: מעניין, מה הוא זומם הפעם?! עד כדי כך אני לא מאמין לו. כמות השקרנות האצורה באופיו של העבריין הזה כל-כך מרוכזת, שאם תחלקו אותה לאלף מנות שוות, ותחלקו בין אלף ילדי גן תמימים - כולם יתבררו כנוכלים שידירו שינה מחוקרי משטרה, פסיכולוגים וקרימינולוגים.

בבתי-ספר תיכוניים מתקיימים בימים אלה פנלים פוליטיים, בהשתתפות נציגי מפלגות שונות, כחלק מן המשחק הפוליטי ערב בחירות. שני הצדדים נהנים. נציגי המפלגות זוכים למידה נוספת של חשיפה ושל "שיפשוף" פוליטי, ואילו התלמידים נחשפים למגוון של עמדות, חשים מעורבים ונחשבים ל"גדולים".

בחירות זו מילה מן השורש ב.ח.ר, בחירות הן גם חוק, בחירות הן גם מושג יסודי בחייו של אדם חופשי, אדם שיש לו חופש בחירה.

יש הטוענים כאילו העם זז ימינה, ואף טוענים - אותם דמוקרטורים מתנשאים - שיש להתעלם מרצון העם אם זה נוגד את רצונם של הנאורים בעיני עצמם. האמת היא שהעם לא זז ימינה. העם פשוט הולך ונגמל ממנות גדושות של סמים שהאביסו אותו סוחרי אשליות ו"שלום" למיניהם. חלקם ממשיכים גם בימים אלה לשווק את מרכולתם/ן הפגומה ולדרוש לבטוח בהם/ן ובשיגיונותיהם/ן.