מאז קום המדינה לישראל יש אויבים שנדבקים אליה כמו מותג אך למדינה היהודית יש גם בית משפט עליון שהוא אויב המדינה, שבעבורה הוא עובד, אך לא מצייט לה.
בישראל בית המשפט העליון הוא מעל לחוק בזמן שהוא מחוקק ומוציא לפועל את החוק.
הסיבה למאמר זה היא החלטת העליון שלא לפסול את של ח"כ חנין זועבי לרוץ בבחירות לכנסת. להחלטה זו לא יכולתי להישאר אדישה יותר.
ראשית, זו מערכת מבולבלת שמסתמכת על חוק העותמני, הבריטי, הירדני והישראלי. לזאת אפשר לקרוא חוק תמוה שיש בו פער גדול שמאפשר טעויות.
החלטות רבות שבית המשפט העליון בישראל מחליט עליהן ומפרסם הן לא הגיוניות. יותר מכך, זה נראה ברור לחלוטין שהוא פועל כחתרן במדינה שעבורה הוא עובד. הוא מתעלם ממדיניות הממשלה וכמעט כל חוק שסמכות החקיקה - הכנסתמעבירה, בית המשפט לא נענה לו, אף כי תפקידו לייצג את האינטרס של המדינה. הדרך שבה בית המשפט העליון פועל גובלת במקרה טהור של עריצות רכה.
למעשה הדרך שבה בית המשפט העליון בישראל פועל היא מקרה ברור של מדינה בתוך מדינה. בית המשפט העליון בישראל הוא עצמו מדינה בתוך מדינת ישראל.
במקרה נוסף מהזמן האחרון, בית המשפט העליון בישראל רדף אחר שר החוץ
אביגדור ליברמן, במשך 16 שנים, בגלל, לכאורה, פעולות בלתי חוקיות, אך רק עכשיו, שעה לפני הבחירות, הוא מצא "מספיק ראיות" כדי לגרום לשר להתפטר. האם זה מקרה שבו בית המשפט העליון רוצה להשפיע על הבחירות על-ידי החלשת הימין וחיזוק השמאל שהוא תומך ומייצג?
האם מעשיו של השר ליברמן יותר פליליים ממעשיה של הח"כ הערביה חנין זועבי הבוגדנית. לא נראה לי.
היועץ המשפטי לממשלה
יהודה וינשטיין, הוא ראש מדינתו שלו. כמעט כל החלטת שהאוטוקרט המשפטי הזה עושה היא חסרת היגיון משפטי. יש לו סדר יום של מלך בממלכתו שלו.
על-פי החוק של וינשטיין, ח"כ זועבי, שבשנת 2010 הצטרפה למשט האנטי ישראלי לעזה, יכולה לרוץ לכנסת, למרות שפעולותיה הן 'על הגבול האסור'.
במקרה של ליברמן, הוא לא יכול היה לסבול יותר את התנכלויות של בית המשפט העליון, שנמשכה שנים, על פעילות בלתי חוקית לכאורה, שלדאבוננו לעתים קרובות מאפיינת את ההתנהגות של ביורוקרטים פוליטיים, ולכן הוא התפטר.
במגילת העצמאות מדינת ישראל מוגדרת כ-'מדינה יהודית', ולא כ-'מדינה יהודית דמוקרטית' כפי שמגדירים את ישראל כיום.
אהרן ברק, דאז נשיא בית המשפט העליון, עשה מחטף הפקר ושינה את ההגדרה המקורית. אם אני הייתי מנסה לשנות את מבנה ההגדרה הייתי מועמדת לדין. ומדוע הכנסת לא התנגדה ועצרה את ברק? - היות שכולם, כולל את ראש ממשלת ישראל, פוחדים שאם יפעלו כנגד בית המשפט העליון, מי שיפתח את פיו ויתנגד, בית המשפט יתפור עליו תיק פלילי ויסיים את הקריירה שלו.
ח"כ
אופיר אקוניס הביע צער על פסק דינו של וינשטיין בנוגע לזועבי, וכך צריך גם כל ישראלי שמאמין באזרחות טובה של נאמנות למדינה.
"זה ברור שחלק גדול מהציבור בישראל איבד את האמון בשופטים ואינו מכיר את מערכת המשפט כמוסרית", אמר אקוניס. "השופטים אימצו סמכות שמעולם לא ניתנה להם, כדי לעצב את סדר יומו של הציבור" הוא טוען.
מעניין לדעת כי שופטי בית המשפט העליון מתמנים - לא נבחרים - ידי וועדה לבחירת שופטים. ועדת הבחירה מורכבת מתשעה חברים: שלושה שופטי בית המשפט העליון, לרבות נשיא בית המשפט העליון, שני שרים, אחד מהם הוא שר המשפטים, שני חברי כנסת, ושני נציגים של לשכת עורכי הדין. בראשות הוועדה עומד שר המשפטים.
המסקנה: בית המשפט העליון בישראל השתלט על המדינה וכופה את שלטונו באופן דיקטטורי ובהפחדה. הוא מתרגם בבהסוואה את החוקים שהכנסת העבירה ופועל לערער את המדינה.
יש צורך דחוף בישראל לבחור מספיק חברי כנסת שיסכימו לחוקק חוקים שיסיימו את עריצות בית המשפט העליון ויסיימו את כוחו לקבוע את גבולותיה של מדינת ישראל. מהלך זה צריך להיות העדיפות הראשונה של הכנסת.
ישראל מאפשרת לבתי המשפט להפחיד את הממשלה, את פוליטיקאים והאזרחים ולהפוך את הגינות החוק לטוויסט מסוכן של מציאות שממנו החברה הישראלית כולה סובלת.
הסברים נחוצים. כולנו מכירים את המציאות אבל נראה שמעטים תומכים בעד לעשות משהו בעניין תסמונת בית המשפט העליון שממנו ישראל סובלת.
הנאורות של ישראל תביא לקץ רע ומר.
או שהחרדים ימלאו את חובתם האזרחית או שיסתלקו מכאן
