בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ראשי השמאל-מרכז מזדעקים מול השיח הימני "הקיצוני", אך שאלת חלוקת ירושלים נשארת כצירוף מילים בלבד ● וגם: מדוע דבריו של הסופר עמוס עוז על הממשלה "האנטי-ציונית" עלולים להיתפס דווקא כ"ימניים"?
|
הפיל בחדר. הר הבית בירושלים [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
בשבועות האחרונים דחסו לתודעתנו בכוח את המושג "מרכז". מילא המפלגות עצמן מבקשת להסתוות באותו האופן שבו שיווקו לנו בפעמים הקודמות אנשי ביטחון, כדי להביא להישג המדהים של החרבת יישובים יהודיים תמורת טילים על ישראל. אבל מדוע התקשורת משתפת פעולה? מפלגת העבודה היא מפלגת מרכז? לבני עם המתווה המדיני ששירטטה היא מרכז? ואם כן, מי עומד מול הליכוד - מרצ? חד"ש? אה, התקשורת גם היא בעסק. "ממשלת ימין קיצוני", "קואליציית אַימין אַקיצוני". כשמדברים על קצה, מניחים שהרוב נמצא באמצע והקצוות בשוליים. בישראל המציאו גיאומטריה חדשה: הרוב נמצא בקצה שמתפרס על פני כ-70 אחוזים מהסקאלה, והמרכז נמצא בקצה השני. האם חלוקת ירושלים היא מעשה קיצוני? האם מסירת חלק מהעיר העתיקה לריבונות זרה שאינה ישראל היא מעשה קיצוני? רוב אזרחי ישראל חושבים כך. יתרה מזו, סקר שערכה מינה צמח לפני כחודש עבור המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה בראשות דורי גולד, העלה כי 78 אחוזים מקרב המצביעים היהודים ישנו הצבעתם, אם הרשימה שלה הם מתכוונים להצביע תביע נכונות לוותר על הריבונות בירושלים המזרחית. מי בעד חלוקת ירושלים? כל המתפארים חדשים לבקרים ש"תמונת ההסדר המדיני תלויה על הקיר" וש"כולם יודעים מהי". כלומר - חלוקת ירושלים. בכוונה אני נוגע בליבת העניין. לאן לבני ומפלגת העבודה וכמובן מרצ - וגם רכיבי השמאל ביש עתיד ומה שנשאר מקדימה ומאולמרט - מובילים אותנו ברדיפתם אחר ה"כן" שלא יבוא של אבו מאזן (שלא לדבר על הנייה ומשעל ועוד צוררים)? השבוע שמעתי את משה שחל מעלה זיכרונות. הוא חזר על "כולם יודעים מה התמונה". אז מדוע אינכם אומרים בפירוש? אתם מוכנים למסור את ירושלים המזרחית לפלשתינים. לא את שועפט, אלא חלקים בעיר העתיקה עצמה. אה, אתם לא רוצים שיידעו זאת. קיצונים שכמותכם.
|
|
עוז. קיצוני? [צילום: AP]
|
|
|
מרן - האדמו"ר של מרצ - שיחרר בחוג בית פסק הלכה, המופץ בסרטוני הרשת: "ממשלת נתניהו היא בעיניי ה ממשלה האנטי-ציונית ביותר שהייתה לישראל מיום הקמתה". לא התבלבלתם. לא נטורי קרתא, לא בל"ד - ממשלת נתניהו! האדמו"ר הוא, כמובן, עמוס עוז. כל כך למה? מפני ש"היא (הממשלה) עושה הכל כדי שלא תהיינה כאן שתי מדינות, אלא מדינה אחת". אז מה הבעיה? היא צריכה לקבל צל"ש! נספור: מדינת חמאס בעזה ואחרת בירדן, ש-80 אחוז מתושביה פלשתינים. עכשיו מבקשים מדינה שלישית בערש אבותינו נקייה מיהודים! ולאחר מכן ידרשו מדינת כל אזרחיה במה שנותר מכבשת הרש שלנו. על בסיס ההיגיון הרופס הזה, עברו בשני העשורים האחרונים רבים מהשמאל הישראלי אל מה שמכונה "ימין". אם במפלגת מרצ חושבים שמניעת מדינה פלשתינית - ש"תקום רק על חורבותיה של מדינת ישראל", כדברי יצחק רבין ז"ל - היא מעשה אנטי-ציוני, יש לנו כאן ציונות מסוג חדש. אז אולי כדאי להוציא את המפלגה הזאת מעבותות הקונצנזוס ולשחרר אותה סוף סוף מעולה של הציונות. בלאו הכי הפכה הציונות ב עיתון המפלגה לשם גנאי המזוהה עם דמונים מדומיינים, דוגמת ה מתנחלים והדתיים והפשיסטים והאפריקנרים. עוז עשה גם הוא מעשה ידידו, שמעון פרס, ושיבח את אבו מאזן "המנהיג הפלשתיני הראשון, שאמר לנו 'אני מוכן לבוא לעיר הולדתי, צפת, כתייר, עם ויזה ישראלית'". גם אם עוז ופרס לא דוברים ערבית, יש שלל אתרים שמתרגמים עבורנו פנינים מכלי התקשורת של שכנינו. ובכן, יומיים בלבד אחרי הראיון החנפני בערוץ 2 הזדרז אבו מאזן להבהיר כי "לא ויתר ולא יוותר על זכות השיבה" וכי דבריו בנושא צפת היו "עמדה אישית". אגב, דובר לשכתו, נביל אבו רודיינה, אמר כי "מטרת הראיון לטלוויזיה הישראלית הייתה להשפיע על דעת הקהל הישראלית". ברור, הם מכירים את נפשות המכורים אצלנו, שלא יחמיצו הזדמנות ללכת שולל אחר דיבורים ריקים. ואחרי ככלות הכל, האם אמירה חריפה כזאת של עמוס עוז הופכת אותו ל"קיצוני"? אתם מבינים שזה תלוי בנו - ההחלטה אם להידחק למשבצת ה"קיצונים" או לא. כלומר, לפני שנדבר על מהות, צריך לדבר על המסגרת.
|
מאמר המערכת של עיתון השמאל הלוחם קרא השבוע לערביי ישראל להגיע אל הקלפיות ולהצביע. בערבית. כפי שנכתב שם, "השתתפות מאסיבית של הערבים בבחירות תשרת את כל שוחרי הדמוקרטיה במדינה - היהודים והערבים". במילים אחרות, השמאל מתכווץ, בחייאתכום, עיזרו לנו לקום מן הקרשים. כדאי לשים לב ש הארץ מכנה במאמר את ה"פלשתינים" בישראל ("ערביי 48'") - ערבים גרידא, ואמות הסיפים של התקינות הפוליטית לא רעדו? כנראה באמת הגיעו מים עד נפש. מעניין שהארץ מוכן להתחבר לאוכלוסיה אולטרה שמרנית, שאינה מזוהה כמעט עם שום ערך ליברלי שהוא מטיף לו - בתנאי שמדובר במי שאינם יהודים. מה עם חרדים, דתיים, מתנחלים - השתגעתם?! פרשן העיתון נחמיה שטרסלר כינה את הסרטון האומלל של שס בנושא הגיור - "נאצי"; "זה כמו להציג ארי לעומת יהודי", אמר, והיפנה לשנת 1933. אינטלקטואל הוא לא. גם לי יש ביקורת, ולא רק על הסרטון אלא על מערך הגיור כולו, על הקשיים המוערמים על הבאים בשערי עמנו, על העובדה שחלק נכבד מהעוסקים במלאכה מטעם המדינה, אינם שותפים לרצון הכללי להכניס את המוני העולים ליהדות. אבל נחמיה שטרסלר הביע בדרך גסה את העמדה העקרונית של קבוצת ההשתייכות שלו: עיסוק באתנוס - בלאומיות ספציפית - כרוך בגזענות ואפילו בנאציזם. כלומר, עיסוק באתנוס היהודי. האתנוס הערבי מתבקש לצאת ולהצביע.
|
|
נתניהו. הוגלה לנכר
|
|
|
הבחירות האלה הוציאו באופן מזוקק את הפתולוגיה בה"א הידיעה של השמאל הישראלי לגווניו: שנאת נתניהו. עד כה לא תקפו שום מועמד אחר מרשימת הליכוד ביתנו. כל החיצים, הבליסטראות, הנאצות והנהמות הופנו ליעד אחד: נתניהו. פעמים רבות אמרתי שלא נתניהו האיש עומד פה בחזית, אלא נתניהו כסמל לישראל השנייה - הרוויזיוניסטית, הליכודניקית, הדתית, המתנחלית, החרדית ועוד - שקמה על יריביה האידיאולוגיים ומבקשת לכונן אליטה אלטרנטיבית לזו הוותיקה שהתייאשה מהחלום הציוני. בנימין נתניהו הוא הצבר הראשון של ישראל השנייה שהיה לראש ממשלה. את האבא, בנציון ז"ל, הצליחו להגלות לנכר, למרות שהיה מוצלח יותר מרבים מהפרופסורים הנפוחים ברחביה. אבל הבן הבכור, יוני נתניהו ז"ל, חזר והפך למיתוס האולטימטיבי של הצבר הלוחם, בעוד הבן השני היה למנהיג המחנה השנוא. נקמת בנציון. הם מסתכלים על נתניהו ורואים מראה הפוכה - לכן הם מבקשים לשבור אותה.
|
|
תאריך:
|
18/01/2013
|
|
|
עודכן:
|
18/01/2013
|
|
דרור אידר
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
הניה
|
18/01/13 15:31
|
|
2
|
|
קורןנאוה טבריה
|
19/01/13 05:31
|
|
3
|
|
קורןנאוה טבריה
|
19/01/13 05:51
|
|
4
|
|
יוד יוד
|
20/01/13 10:29
|
|
5
|
|
מישהו
|
22/01/13 07:29
|
|
פורום: בחירות 2013
|
כתוב הודעה
|
|
טונות של כסף עולה לנו גדר ההפרדה החילונית/חרדית, טונות של משאבים אישיים ולאומיים היא עולה לנו. לציבור החילוני, הגדר הזו מהווה מפלט לתסכולים ולשעמום הטוטאלי, ולציבור החרדי מהווה מפלט לפחדים ולחרדות, ול"מנהיגיהם" משני עברי אותה חומה היא מהווה קופה ענקית של כסף, והכל על חשבוננו, על חשבון האספסוף החילוני והחרדי.
|
|
|
בג"ץ דחה על הסף (יום ה', 17.1.13) עתירה שביקשה להורות למדינה להניח לאלתר על שולחן המדינה את תקציב 2013. השופט חנן מלצר קבע, בהסכמת הנשיא אשר גרוניס והשופט צבי זילברטל, כי מדובר בעתירה עיונית שלא ניתן ליישם את הסעד המבוקש בה.
|
|
|
סלבריטאים רבים הצטרפו ליוזמה לקריאה לאזרחי ישראל ללכת ולהצביע ביום הבחירות.
|
|
|
מערכת הבחירות הנוכחית הכניסה את אזרחי המדינה לסחרור בגלל ריבוי המפלגות המתמודדות ומיעוט האופציות של מועמדים אטרקטיביים. הבחירות הקרובות נערכות בעיתוי בעייתי של נתק בינלאומי עם שורה של מדינות, תחזית כלכלית עגומה והתלהמות חברתית גואה.
|
|
|
קו עקבי בסקרים של ידיעות אחרונות, ישראל היום ומעריב ראשי שס מנהלים את פנקסי החשבונות של הקב"ה נתניהו ושטייניץ חושבים שאיננו מבינים מי ישלם את מחיר הגרעון אולמרט יעשה הכל כדי לפגוע בממשלה ynet נמנע מגילוי נאות על תוכן שיווקי לג'ובראן יש ציפיות גדולות מדי מאלשיך
|
|
|
|