|
|
ישראל גוטמן. ראוי לפרס [צילום: יד ושם]
|
|
|
|
בני ואני לא זוכרים מה הייתה השאלה. זה היה לפני תשע שנים, כאשר הוא היה בן 14, והצגתי אותו בפני ישראל גוטמן. אריאל שאל משהו על השואה, שאלה של נער ישראלי. גוטמן לא הסתכל על השעון והשיב לו באריכות ובסבלנות רבה. את החוויה הזאת שנינו לא נשכח.
|
|
|
|
כל מי שעוסק בחקר השואה הוא תלמידו של פרופ' ישראל גוטמן - בין אם למד אצלו, בין אם שמע אותו מרצה, בין אם שוחח איתו, בין אם התייעץ איתו, בין אם קרא אחד מספריו, בין אם עיין בספרים הרבים שערך. אבל לפי ועדת פרס ישראל, זה לא מספיק כדי להעניק לו את הפרס היוקרתי ביותר במדינה.
כל מי שמכיר את קורות חייו של ישראל גוטמן, יודע שזהו סיפור יחיד במינו. לוחם במרד גטו ורשה בו איבד את עינו, חבר במחתרת באושוויץ שפעל לארגן עזרה הדדית והתקוממות, ניצול מיידנק וצעדות המוות, חבר קיבוץ, היסטוריון שלמד בעצמו, אקדמאי שהגיע לפסגת המקצוע, עד במשפט אייכמן, אב שכול שאיבד את בנו החייל. אבל לפי ועדת פרס ישראל, זה לא מספיק כדי להעניק לו את הפרס היוקרתי ביותר במדינה.
כל מי שקרא משהו על תולדות חקר השואה, יודע שישראל גוטמן הוא ממניחי היסודות שלו. מחבר הספר הראשון על אושוויץ, חבר במערכת ביטאון "מורשת" מיום הקמתו, כותב העבודה החשובה ביותר על גטו ורשה, העורך הראשי של "האנציקלופדיה של השואה". אבל לפי ועדת פרס ישראל, זה לא מספיק כדי להעניק לו את הפרס היוקרתי ביותר במדינה.
כל מי שפגש אי-פעם את ישראל גוטמן, יודע שמדובר באישיות יוצאת דופן. אדם שממרום שנותיו, מעמדו והישגיו מוכן לתרום מזמנו ומן הידע שלו לכל חוקר צעיר. אדם שמוכן בשמחה, בנדיבות ובטוב לב לפרגן לחוקרים הבאים אחריו. אדם שלא מתבייש להגיד "טעיתי" ולשבח את מי שמתקן את שטעון תיקון. אדם שיודע לשים בצד את דעותיו האישיות ולכבד גם את מי שתהום אידיאולוגית פרוסה בינו לבינם. אבל לפי ועדת פרס ישראל, זה לא מספיק כדי להעניק לו את הפרס היוקרתי ביותר במדינה.
בעוד ארבעה חודשים ימלאו לישראל גוטמן 90, והגיל עושה את שלו. בעוד עשרה ימים ימלאו שמונים שנה לעליית הנאצים לשלטון, ובעוד שלושה חודשים נציין שבעים שנה למרד גטו ורשה. השנה גם חוגג יד ושם, שגוטמן הוא עד היום היועץ האקדמי שלו, את יום הולדתו ה-60. אבל לפי ועדת פרס ישראל, זה לא מספיק כדי להעניק לגוטמן את הפרס היוקרתי ביותר במדינה.
ישראל גוטמן הוא אחד ההיסטוריונים המעוטרים ביותר בישראל: זוכה פרס שלונסקי לספרות, זוכה פרס יצחק שדה למחקר צבאי, זוכה פרס התאחדות יהודי פולין, זוכה פרס לנדאו למדעים ולמחקר ודוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת ורשה. אבל לפי ועדת פרס ישראל, זה לא מספיק כדי להעניק לגוטמן את הפרס היוקרתי ביותר במדינה.
אם כל זה לא מספיק כדי להעניק לישראל גוטמן את פרס ישראל, אזי משהו עקום מאוד בסדר העדיפויות של הוועדה, וחמור מכך: בסדר העדיפויות הלאומי שלנו. כך הוחמצה הזדמנות פז להציג בפני הציבור בכלל והנוער בפרט את הפנים האחרות של השואה. פנים של לוחם ואידיאולוג, פנים של ניצול ומנציח, פנים של משתקם ובונה, פנים של חוקר ומחנך. את כל הפנים הללו איש לעולם לא יוכל לקחת מגוטמן; הבעיה היא הפנים שלנו.
